שלום בית

אומרים שהמבחן הקשה ביותר לזוגיות הוא מבחן השיפוצים או בנייתו של בית, ושמי ששרדו בנייה משותפת עוד עלולים ברבות הימים אפילו להזדקן יחד. העובדה שעד היום בניתי בית כבר פעמיים, ועוד עם אותה אישה, נטעה בי אמונת שווא שהמבחן הקשה מכול כבר מאחוריי. אבל מתברר שאצלי הדברים הפוכים, ודווקא בכל פעם שבה אני עובר מבחן בהצלחה - נקבע לי מועד ב'.

מאחר שלאחרונה נולדה לנו ילדה רביעית חסרת חדר, ובעיקר בשל העובדה שהבעיות האנרגטיות של הבית לא נפתרו, לא נותרה בפנינו כל ברירה וחייבים לעבור. לזכותה של יעלי יש לציין שהיא ניסתה לפתור את הבעיה האנרגטית עם יועצת פנג שוויי מובילה בתחומה. היועצת הורתה לנו לתלות שרשרת ברזל ממרכז התקרה ולגרום לזרימת מים בשני מקומות שאותם סימנה. מאחר שבמקום אחד מהשניים ממילא הייתה לנו נזילה מהגג, נראה היה שהפתרון זמין וזול ונמלאתי בעוד תקוות שווא.

אלוהים עדי כי ניסינו הכול ולא הרמנו ידיים, אבל הבעיה האנרגטית הכריעה אותנו. בצר לנו, קנינו מגרש, לא לפני שיועצת הפנג שוויי, יועץ אקוסטי ומומחי קרינה אישרו אותו פה אחד. יעלי מאמינה שלכל אדם שבחר מקצוע עומדת הזכות להתפרנס, והיא אפילו תורמת לכך כפי יכולתה.

הסברתי לה שיש בעלי מקצוע הזויים, ולדעתי מי שבוחר בדברים מוזרים צריך להבין שעליו לשלם מחיר על הבחירות שלו. יעלי הביטה בי ממושכות בהבנה, עד שהבנתי שאני אכן משלם על הבחירות שלי. מתברר שהמוח האנושי מדהים. הוא עובד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, מהיום שבו אתה נולד ועד היום שבו אתה מתאהב.

אז אחרי שערכנו תיאום ציפיות וגילינו שאנחנו לא מסכימים בינינו על שום דבר, ניגשנו לעשייה המשותפת. בשלב הראשון כאנשים בוגרים ביקשנו לקבוע תקציב לפרויקט. מניסיון העבר למדנו כי בנייה עולה תמיד 50% יותר מהמתוכנן (גם אם מביאים את המשפט הזה בחשבון), ולכן כדי לא ליפול שוב, החלטנו לא לקבוע תקציב לפרויקט.

כשהתחלנו לחפש אדריכל, הבנו שההחלטה לא לקבוע תקציב לפרויקט הייתה חכמה, שכן מעולם לא היה עולה בידינו לנחש מראש את עלויות האדריכל ומעצבת הפנים. אדריכלית מובילה מקיסריה הסבירה שבכ-300 אלף שקלים לפני מע"מ היא תתכנן ותעצב את הבית, תוך שהבהירה שעל התוכניות יחתום מישהו אחר, שכן היא אינה מוסמכת לכך. ואנחנו נזכרנו שבמחיר הזה בדיוק בנינו את ביתנו הראשון עד תום, וויתרנו על שירותיה. המחיר המופקע שלה, כך התברר, היה זול משל כמה אחרים, שאפילו הוסמכו לאדריכלות.

כל אדריכל הציג לנו את הבנייה המיוחדת לו, הכוללת חלונות בלגיים, חשמל חכם ושילוב בריקים, ואני נזכרתי בפאר הבנייה בשנות ה-80 - אז, כל מי שהפרוטה הייתה מצויה בכיסו עשה שפריץ חיצוני ולעתים גם פנימי לקירות הבית, ואם אחרי הבנייה נותר לו מעט כסף, הוא הושקע כעבור שנים בהסרת השפריץ המזוויע והמגרד הזה.

נזכרתי שבשנות ה-70 הוריי שיפצו את הדירה שבה נולדתי. זה היה בתקופת הטפטים הראשונה. אני זוכר עד היום, איך הם רבו מי מהם יריב עם השיפוצניק העיוור, שהדביק את כל הטפטים הפוך - ובסופו של דבר, בהיעדר הכרעה, מגיל 6 ועד שעזבתי את בית הוריי, פגשתי מדי יום במטבח טפטים עם דוגמה של פרחים, שפרחו עם הראש למטה והגבעול כלפי מעלה. אלה היו טפטים מיוחדים, שלימדו אותי שאפשר להסתדר עם הכול.

המעצבת שהרשימה אותנו דרשה מחיר שמבטיח את זה שאם נשלם לה את שכרה, לא יישאר לנו תקציב לרכוש את הפריטים שאותם היא תבחר לבית. בטרם שקלנו בינינו אם להתמקח עמה על המחיר, היא הודיעה לנו כי לא הביאה בחשבון את העובדה שהבנייה תהיה בראשון לציון (יישוב הנמצא מצדו הלא נכון של נחל הירקון), ומאחר שלא תמחרה את הצורך בנסיעות למקום, היא טעתה במחיר שהציעה.

למרות הרמז הגס, לא נשברנו ושכרנו את שירותיה. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שבה סיכמתי מראש עם בעל מקצוע על מחיר גבוה יותר מהמחיר הראשוני שאותו דרש, אבל בית הרי לא בונים כל יום, והבית הזה עומד להיות הבית האחרון והסופי שלנו - אפילו יותר מקודמיו.

הפעם החלטתי להיות נחוש יותר בשלב התכנוני ולהטביע את חותמי על הבית. לכן התמדתי להגיע לשלוש הפגישות הראשונות עם האדריכל, כדי לנסות לשכנע לכלול בתכנון גם מספר אלמנטים שחשובים לי. למוד ניסיון אני יודע שיעלי מצדה בדרך כלל מתפשרת ומתפשרת עד שהיא משיגה את מה שהיא רוצה, וקיוויתי לגלות מעט מהתכונות הללו אף בעצמי. אלא שאחרי שלוש הפגישות הראשונות, שבהן דבר לא נסגר, נזכרתי שמישהו גם צריך לממן את הפרויקט, והודעתי שבשל אילוצים בעבודה, אני איאלץ להיעדר מהישיבות הבאות. בתוכי חשתי במצוקה שאליה נקלעו כל יושבי המקום, בשל חסרוני הצפוי, ובעומס שייפול מעתה על יעלי, שתיאלץ לקבל גם הפעם את כל ההחלטות לבדה, אבל גמרתי אומר בלבי לפצות אותה על כך בהזדמנות הראשונה.

tomashin@mt-law.co.il