"משרדי הפנים והמשפטים אחוזים אמוק להמשיך לכלוא מסתננים"

ביקורת חריפה של ארגוני זכויות אדם על הצעת החוק שאושרה השבוע בוועדת השרים לחקיקה, לתיקון החוק למניעת הסתננות, בעקבות ביטול החוק בגירסתו הקודמת על-ידי בג"ץ לפני כחודשיים. כזכור, בג"ץ ביטל את הסעיף המאפשר למדינה לכלוא מבקשי מקלט לפרק זמן של עד 3 שנים ללא חשד פלילי, ללא ראיות וללא משפט.

"משרד הפנים ומשרד המשפטים אחוזים אמוק להוסיף ולהחזיק בעצורים", כתב עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, "ומשום כך אצה להם הדרך לחוקק את החוק הדרקוני החדש בדחיפות רבה".

על-פי הצעת החוק החדשה שגובשה במשרד המשפטים, יאפשר החוק למניעת הסתננות החזקה של מבקשי מקלט במשמורת למשך פרק זמן מרבי של שנה אחת, במקום 3 שנים כפי שהיה בגירסתו הקודמת של החוק, שנחקקה בינואר 2012 ובוטלה על-ידי בג"ץ בספטמבר 2013. בנוסף, יוקם "מרכז שהייה פתוח" למבקשי המקלט, שיאפשר כניסה ויציאה של השוהים בו בחלק משעות היממה.

לדברי משרד המשפטים, "תקופת החזקה במשמורת של שנה היא שליש התקופה שנקבעה בחוק שבוטל, ומהווה אמצעי מידתי יותר, ועל כן עומדת בסטנדרטים חוקתיים. הפחתת תקופת המשמורת לשליש היא ללא ספק הפחתה משמעותית".

הצעת החוק קובעת כי התיקון החדש יחול רק על מסתננים שייכנסו לישראל לאחר שהחוק ייכנס לתוקף. במילים אחרות, לא ניתן יהיה להכניס למשמורת ב"מרכז השהייה הפתוח" מבקשי מקלט הנמצאים כעת בישראל. "ההצעה לא תחול על עשרות אלפי המסתננים שכבר מצויים בישראל", נכתב בדברי ההסבר לחוק.

מרכז השהייה הפתוח יופעל על-ידי שב"ס, ועל-פי החלטת הממשלה, "המרכז ייבנה תוך מתן מענה להפעלתו בין כמרכז פתוח ובין כמתקן משמורת סגור, ויכול שישמש כולו או חלקו כמתקן משמורת".

תזכיר החוק החדש התפרסם לפני כשבועיים, ולציבור ניתן פרק זמן קצר במיוחד, של שבוע ימים, להעביר את התייחסותו בטרם החלו הדיונים בממשלה ובוועדת השרים לחקיקה, בטרם יונח החוק על שולחן הכנסת.

לטענת ארגוני זכויות האדם, פסק דינו של בג"ץ לא הורה למדינה לקדם ללא דיחוי חקיקת חוק חדש, אלא הורה למדינה לשחרר ללא דיחוי, ולכל המאוחר בתוך 90 יום, את 1,700 מבקשי המקלט המוחזקים במתקן "סהרונים" בהתאם לחוק למניעת הסתננות. במקום זאת, המדינה מקיימת בעצלתיים את הליך שחרורם של מבקשי המקלט, ובמקביל מקדמת במהירות שיא את חקיקת החוק החדש, שיאפשר לה להעביר את מבקשי המקלט שאמורים להשתחרר, ישירות מכלא "סהרונים" אל "המתקן הפתוח" שיוקם בהתאם לחוק החדש.

"מחנות מעצר מבודדים"

עוד הודיעו הארגונים מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח וא.ס.ף - ארגון סיוע פליטים ולמבקשי מקלט בישראל, בתגובה לאישור הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, כי "ממשלת ישראל זורה חול בעיני הציבור כשהיא גורמת לו להאמין שהמשך כליאתם של אלף מבקשי מקלט, שבית המשפט כבר הורה על שחרורם, ייתן מענה למצוקת תושבי דרום תל-אביב".

לדברי הארגונים, "מה שמכונה על-ידי הממשלה 'מתקני שהייה פתוחים' - אינם אלא מחנות מעצר מבודדים בלב המדבר, בניהול שב"ס, הכוללים ספירות 3 פעמים ביום, תוך הטלת עונשים כבדים על אי-ציות לנהלים".

משרד המשפטים הודיע, לאחר פרסום תזכיר החוק החדש, כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ליווה באופן אישי את משרד הפנים בהכנת התזכיר, "במטרה לגבש הסדר מיטבי שייתן מענה אפקטיבי לבעיית המסתננים מחד, ומאידך כדי להבטיח שפסק דינו של בג"ץ יקוים וזכויות האדם של המסתננים יישמרו.

"השינוי המשמעותי המרכזי שעליו עמד היועץ המשפטי לממשלה במסגרת זו הוא שתקופת המשמורת של המסתננים לא תעלה על שנה, במקום 3 שנים לפי החוק שבוטל. מדובר בשינוי משמעותי המשליך ישירות על המידתיות של החוק. הוראת חוק זו תחול אך ורק על מסתננים שייכנסו לישראל לאחר כניסת החוק לתוקף, וזאת בניגוד לחוק הקודם שחל כעיקרון על כל המסתננים ששהו באותה עת בארץ".

עוד הודיע משרד המשפטים כי "היועץ עמד על כך שבמתקן השהייה יסופקו כל צרכיהם הבסיסיים של המסתננים, לרבות מקום לינה, מזון, שירותי בריאות, רווחה וכו', וכי העברה מהמתקן הפתוח למשמורת תיעשה רק בנסיבות חריגות של הפרת האיסור לעבוד או חובת המגורים במתקן. הפרות משמעת אחרות שיבצעו המסתננים לא יובילו להעברתם מהמתקן הפתוח למתקן הסגור".

וינשטיין גם הנחה כי התיקון החדש לחוק ייעשה במתכונת של הוראת-שעה זמנית ל-3 שנים, ולא כחקיקת קבע.

רף עליון

לפני כ-3 שבועות פנו ארגוני זכויות האדם לבג"ץ בבקשה לדיון לפי פקודת ביזיון בתי המשפט, בטענה כי כחודש וחצי לאחר שניתן פסק הדין שביטל את התיקון לחוק המסתננים, המדינה גוררת רגליה בטיפול בשחרור מבקשי המקלט הכלואים במתקן "סהרונים".

בפסק הדין נקבע כזכור כי "יש להתחיל בהליך הבחינה הפרטנית והשחרור בערובה לאלתר. ככל שממונה ביקורת הגבולות קובע כי ניתן לשחרר מוחזק פלוני בערובה בהתאם לעילות השחרור הקבועות בחוק הכניסה לישראל והסייגים להן - יש לשחררו באופן מיידי".

עוד קבעו השופטים כי פרק הזמן שנקצב לשם השלמת מלאכת הבחינה הפרטנית הינו 90 ימים, וכי מדובר ב"רף עליון לבחינת עניינם של כלל המוחזקים, וכאמור, מי שהסתיימה הבחינה בעניינו, ואין מניעה לשחררו - ישוחרר ללא דיחוי".

במהלך הדיון בבקשת הביזיון אמרה השופטת מרים נאור לנציגת הפרקליטות, עו"ד יוכי גנסין, כי "פסק הדין אינו משעה את בטלות החוק, שהיא מיידית. פסק הדין נותן לכם 90 יום כדי לשחרר אותם בהדרגה, כדי לא להפיל עליכם בבת-אחת את הצורך לבחון עניין של כ-1,700 איש. פסק הדין איננו אומר שאתם יכולים לחכות עד סוף התקופה".

ואולם, בסופו של דבר החליטו השופטים נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן למחוק את בקשת הביזיון, וקיבלו את הודעת המדינה, ולפיה "הצפי הוא שעד תום התקופה יסתיים תהליך קבלת החלטות ולא תידרש ארכה נוספת. המדינה הציעה לפרסם באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין פירוט הנתונים ולהעביר דיווח שבועי לבאי-כוח העותרים באשר לשחרור העצורים".