מנכ"ל אל-על אליעזר שקדי פורש מתפקידו

שלושה שבועות לאחר שחברת התעופה אל על דיווחה על רווחי שיא, הודיע היום מנכ"ל החברה, האלוף במיל' אליעזר שקדי, כי החליט לסיים את תפקידו. שקדי שלח מכתב לחברי דירקטוריון אל על, ובו כתב כי "ברצוני להודיע לכם על החלטתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל, לאחר קדנציה של ארבע שנים אינטנסיביות, באחד התפקידים המאתגרים במשק הישראלי".

שקדי, לשעבר מפקד חיל האוויר, התייחס במכתבו לעניין חשוב שאותו לא הצליח לפתור בשנות כהונתו: "לצערי, נושא אחד לא הצלחנו לקדם, והוא גיבוש הסכם עבודה קיבוצי חדש. חברת אל על חייבת לצמצם בהוצאות לטובת עתיד אנשיה ונוסעיה, אם ברצונה להמשיך לצמוח, להיות תחרותית ובעלת יכולת התמודדות בענף התעופה, שהינו תנודתי ומאתגר". חוסר היכולת של הנהלת אל על לגבש הסכם עבודה שכזה, נזכיר, הביא לאחרונה לביטול עסקת ההשקעה של קרן פימי בחברה, אגב הפיכתה לבעלת השליטה בחברת התעופה.

הקדנציה של שקדי באל על הייתה אינטנסיבית, ורוויות עליות ומורדות. היא גם הפכה אותו לאיש עשיר מאוד. עלות העסקתו באל על (לא כולל השכר שקיבל ב-2013) הסתכמה ב-21.6 מיליון שקל, 12.7 מיליון שקל מתוכם ניתנו כשכר ומענקים במזומן. בשלוש השנים הללו רשמה החברה הפסד מצטבר של 12.1 מיליון דולר, אולם את שנת 2013 צפויה אל על לסיים עם רווח גבוה, כך שבסופו של דבר השורה התחתונה בתקופתו של שקדי תהיה חיובית.

בעלי המניות לא רוו נחת

למרות המהלכים הרבים שביצע שקדי, בעלי המניות דווקא לא רוו נחת בתקופתו. בשנה הראשונה לכניסתו לתפקיד נסקה מניית אל על ב-80%, והגיעה לשווי של כ-800 מיליון שקל. אלא שמאז, למרות רווחי השיא שעליהם דיווחה לפני שבועות מספר, היא צנחה ב-66%. סך הכול איבדה החברה 40% משוויה בתקופתו של שקדי, והבוקר היא נסחרה לפי שווי של 272 מיליון שקל. עקב כך, האופציות שקיבל שקדי עם כניסתו לתפקיד, ושניתנות היו למימוש לכ-2% מהון מניות החברה, נותרו מחוץ לכסף.

ב-2010, השנה הראשונה של שקדי בתפקיד, נהנתה אל על מתנאים אקסוגניים חיוביים בדמות שער דולר גבוה ומחירי נפט נמוכים, מה שהוביל לכך שאת שנתו הראשונה בתפקיד סיימה החברה עם רווח של 56.5 מיליון דולר, ונסיקה במניית החברה. במארס 2011, עם פרסום הדוחות השנתיים שחשפו את הרווח הגדול, זכה שקדי לבונוס של 11.4 מיליון שקל מתוך עלות שכר כוללת של 16.8 מיליון שקל. הוא אמנם העביר מחצית מהבונוס להקמת קרן מצוינות לתמרוץ עובדי אל על, אך התגמול הגבוה שלו זכה - עוד לפני שהספיק לבצע פעולות מהותיות בחברה - הביא לתסיסה בקרב עובדי החברה ועורר ביקורת רבה בציבור.

מהר מאוד לאחר פרסום הדוחות נכנסה אל על למשבר, בין השאר גם בעקבות ההאטה העולמית, ושקדי החל לבצע שורה של פעולות במטרה לייצב את החברה. בין היתר ננקטו צעדים של שינוי מדיניות גידור הדלק והתקנת עזרים שיפחיתו את צריכת הדלק של המטוסים, בניית מערך מחשוב חדש לחברה והשקעה באתר אינטרנט, שינוי המדיניות המסחרית שבמהלכה הושקה מחלקת תיירים פלוס, צמצום מספר ציי החברה ורכישת מטוסים צרי גוף חדשים לחברה, ולאחרונה גם דווח על הקמת מותג חדש - UP - שיתחרה בחברות הלואו-קוסט. חלק מפעולות אלו הביאו לעלייה בשיעור התפוסה במטוסי אל על, לחיסכון בהוצאות תפעוליות ולעלייה בשיעור ההשתתפות של המדינה בהוצאות הביטחון של החברה. כל אלה העבירו את אל על לרווח נאה של 29 מיליון דולר מתחילת השנה הנוכחית.

יו"ר ועד עובדי אל על, אשר אדרי, התייחס לפרישתו של שקדי, וכבר רמז מה צפוי למחליפו בתפקיד: "אנו רוצים להודות לשקדי על 4 שנים כמנכ"ל החברה, ולאחל לו בהצלחה בהמשך דרכו. כולי תקווה שממשיכו יידע להשכיל ולהבין שאנחנו בעיצומו של מו*מ על הסכם עבודה, ומן הראוי שלא ייעצר. הסכם כזה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של המנכ*ל החדש, תוך מתן דגש על תרומת העובדים לשיפור מצבה של החברה על פי הדו*חות האחרונים".

כעת צפוי דירקטוריון החברה להקים ועדת איתור אשר תבחר מנכ"ל חדש, שלו יעביר שקדי חפיפה.

 הביצועים של שקדי

 מניית אל על