פעולה כירורגית בשוק המט"ח

שער הדולר המידרדר הוא נושא שמשפיע על רוב משקי-הבית בישראל, ולכן הוא אחד הנושאים החשובים ביותר שמשרד האוצר החליט להתמקד בו. 40% מהתמ"ג במדינה מגיע מהיצוא הישראלי, ולכן הדבר משפיע על מקום העבודה של כמעט כל אחד מאיתנו.

ההתערבויות של משרד האוצר בשנים האחרונות בשוק המט"ח היו לא מספיק משמעותיות והן נעשו בלי אסטרטגיה ובלי יעדים ברורים באשר להשפעות שער-החליפין והצורך להשפיע על שמירת רווחיות היצוא. אך היום, מגיעים לשר האוצר יאיר לפיד שבחים גדולים על החלטתו להיכנס לעובי הקורה ולהחליט על גישה מאסיבית יותר, לרבות התערבות בשמירה על התעשייה המקומית לצד עידוד רווחיות היצוא.

משרד האוצר פעל בחודשים האחרונים פעמים רבות בשוק המט"ח, בדרך של ביצוע עסקאות גידור למרכיב השוטף של החוב הממשלתי הנקוב בדולרים; אך הפעילות הייתה בהיקף נמוך ביחס להיקף החוב הלאומי הנקוב במט"ח, העומד על כ-30 מיליארד דולר.

לגיוון מקורות האשראי שנוטלת ישראל, גם בגיוס מט"ח, יתרונות מרובים - החל מצמצום המעורבות בביקוש לאשראי בזירה המקומית, ועד לעידוד החשיפה הגלובלית לכלכלת ישראל בקרב מוסדות פיננסיים. אולם יתרונות אלה מתגמדים מול הנזקים לחוסנו של השקל והשפעתו על עתיד התעשייה והיצוא בישראל.

זוהי תקופה שבה ממשלות מנהלות בסתר ובגלוי מלחמת מטבעות להבטחת שרידות הכלכלה המקומית. לדוגמה, אפילו שווייץ השמרנית קובעת שער מקסימום של 1.2 פרנקים-שווייצריים למטבע הסחר המרכזי האירו, והנהגת האיחוד האירופי נזעקת לבלימת התחזקות האירו אל מול הדולר. בימים כאלה ראוי כי קובעי המדיניות בישראל ינהגו במשנה-זהירות ויקדימו לפעול למניעת התחזקות השקל כל זמן שהסוסים שוכנים באורווה.

המשקיעים הזרים שתפסו בעבר יותר מ-60% מנפח המסחר בבורסה מהווים כיום כ-40% מנפח המסחר לכל היותר; כמו כן, הפעילות באג"ח ממשלתי לטווחים של יותר מ-13 חודשים היא משמעותית ובעלת פוטנציאל גידול מרשים, במיוחד כאשר יגבר החשש מהיווצרות לחצים אינפלציוניים, כי אז תחל הנהירה לנכסים אלטרנטיביים מוגני אינפלציה.

אחד הכלים האפקטיביים שיש למשרד האוצר להשפעה על שער הדולר שירד לשערי שפל (כ-3.53 שקלים לדולר), הוא באמצעות חקיקה אשר תטיל שיעור מס זהה על השקעות באיגרות-חוב ממשלתיות על גופים זרים.

מיסוי השקעות אלו, כפי שבוצע בשנת 2011 על השקעות במק"מ במסגרת הצעדים לצמצום פעילות הזרים בשוק המק"מ, יניב לאוצר המדינה הכנסות ממסים לצד צמצום החשיפה להשלכות של פעילות הזרים בימי אינפלציה על יציבות המחירים.

התובנה שאליה הגיעו האוצר ובנק ישראל היא, שכדי להביא לשינוי אמיתי כבר בטווח הקצר בטרם יבשילו השפעות המהלכים הפיסקליים שיפעיל האוצר - כמו דרך מיסוי השקעות זרים באג"ח ממשלתי לטווח של יותר משנה ובקרנות סיוע מיוחדות ליצואנים - ראוי יהיה לנקוט צעדים בעלי השפעות כבר בטווח הקצר ובראשם מהלכים לבלימת הידרדרות שער הדולר תוך צמצום פער הריביות שבין השקל לדולר. זאת, באמצעות שילוב-ידיים ופעולה במסגרת תוכנית משולבת של משרד האוצר ובנק ישראל.

יחד עם זאת, מהלך של מיסוי השקעות זרים באג"ח ממשלתי טומן בחובו מעט סיכון. כך למשל, אחת הטענות המרכזיות היא, שבמצב של צורך בגיוס חירום יידרש משרד האוצר לצאת לגיוס חוב בחו"ל, ובהיעדר היכרות ופעילות בזירות חו"ל תיפגע האטרקטיביות של איגרות-החוב הישראליות. דבר שיקשה על ביצוע הגיוס. טענה זו עשויה להתקיים במצב קיצוני וחריג כדוגמת מלחמה אזורית שתדרוש הנפקת אג"ח משמעותית.

החרפת האבטלה

שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, ביטל את הפטור ממס על השקעות זרים במק"מ ובאג"ח ממשלתי לטווח קצר, כדי להפחית את זרם הכסף החם שמגיע לישראל, במטרה ליהנות מפערי הריבית החיוביים מול אירופה וארה"ב. המהלך אמנם תרם לצמצום נפח פעילות הזרים בזירה המקומית, אולם היום נראה כי לא די בצעד שסייע בשעתו לצינון הזרים, וכעת דרושים צעדים משלימים נוספים.

בזמנים של מלחמת מטבעות והכרזות של נגידי הבנקים המרכזיים, כאשר היצוא הולך ומידרדר, כפי שמשתקף מאינדיקטורים כלכליים שונים ומסקרי הלשכה-המרכזית-לסטטיסטיקה והתאחדות התעשיינים, משרד האוצר ובנק ישראל חייבים לנקוט צעדים משמעותיים כדי לשמור על חוסנו של המשק, לפני שנאבד מפעלי-עוגן ותעשיות-עילית.

על הממשלה להיערך להגנת המשק והתעשיינים בטרם יאיימו גלי הפיטורים והמעבר ליעדי ייצור אטרקטיביים וזולים יותר לכדור-שלג שיפגע בצמיחת המשק, ביציבות המחירים, דבר ששוב יביא להחרפת האבטלה ולפגיעה נוספת במעמד הביניים, המקור המרכזי של הכנסות המדינה ממסים.

הכותב הוא מנכ"ל פריקו