האם שרת הבריאות גרמן מעודדת בגידות וילדים ממזרים?

התומכים בהצעת חוק הפונדקאות החדש, עליו בישרה שרת הבריאות יעל גרמן, צופים התנגדות של המפלגות החרדיות לחוק, אשר יפתח את האפשרות להיעזר בשרותי פונדקאות בישראל לא רק לזוגות נשואים אלא גם לנשים ולגברים יחידים, כלומר גבר או אישה שאינם מקיימים חיי זוגיות כלל, או שמקיימים חיי זוגיות חד מיניים.

הבעיה העיקרית של המתנגדים להצעת החוק היא שהם נתפסים כבעלי דעות חשוכות ובלתי רלוונטיות, היוצאים כנגד מבנים של משפחות בלתי קונבנציונליות, בעידן שבו קיומן של משפחות כאלו הוא כבר בגדר עובדה מוגמרת.

והנה, הגיעה אתמול שרת הבריאות להתראיין בתוכניתם של בן כספית ואריה אלדד ברדיו 103 והודיעה כי בהצעת החוק מטעמה היא מבקשת להרחיב את מעגל הזכאים לקבלת שירותי פונדקאות לא רק ליחידים וחד מיניים, אלא גם לגברים ונשים הנשואים לאחרים.

יתרה מכך, שרת הבריאות הסבירה כי בשם עיקרון השיוויון תונהג מדיניות "don't ask don't tell" בכל הקשור למעמדו האישי של האדם שמבקש להיעזר בשרותי פונדקאות, וכך יוכלו גבר או אישה נשואים להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאות מגבר או אישה איתם הם מקיימים מערכת יחסים מאחורי גבו של בן הזוג הנשוי להם, ואף מבלי ליידע אותו.

הרעיון של מתן שירותי פונדקאות גם לאנשים נשואים מבן הזוג שאינו נשוי להם, נגזר מהמלצות ועדת מור יוסף בנושא מתן שירותי הפריה. עד היום, פסיקת בתי המשפט המחוזיים אפשרה לגברים נשואים להביא ילדים מהמאהבת שלהם באמצעות הפריות מלאכותיות, אף מבלי ליידע את האישה החוקית בדבר הולדת הילד. על אף שמדובר בפסיקה שנויה במחלוקת, ועדת מור יוסף המליצה להרחיבה גם לגבי נשים, כך שיוכלו להביא ילד לעולם מהמאהב באמצעות הפריה מלאכותית, מבלי ליידע בכך את הבעל. כעת בכוונת שרת הבריאות ללכת צעד נוסף - ולהחיל זאת גם על שירותי פונדקאות.

בדברים אלה הפכה שרת הבריאות את מלאכתם של המתנגדים להצעת החוק לקלה ביותר. לא צריך להיות "חרדי קיצוני" או "הומופוב" כדי להתנגד לרעיון שמדינת ישראל תדאג לשירותי הפריה מלאכותית או פונדקאות, שתוצאתם הישירה הולדת ילדים שיוכרזו כממזרים בבית הדין הרבני.

עמדתה החד משמעית של המדינה עד היום, הן בחוק והן בפסיקה, היתה שאישה יהודיה שמביאה לעולם ילד מזרע של גבר שאינו בעלה בהיריון טבעי, הפריה מלאכותית או בפונדקאות, ומכריזה על כך באופן רשמי, פוגעת בטובתו של הילד שכן בכך עלולה להפוך את מעמדו ל"ממזר" ולהפוך אותו ואת צאצאיו לפסולי חיתון בישראל. כיצד יעלה על הדעת שכעת יחוקק חוק שמעודד זאת?

ועדת מור יוסף שהיתה ערה לקושי זה המליצה על שני פתרונות:

1. בטופס ההסכמה עליו תחתום האישה בטרם ביצוע ההליך, יובהר כי היא מבינה שלהבאת ילד לעולם מגבר שאינו בעלה עלולות להיות השלכות של ממזרות.

2. הגבר שעתיד להפוך לאב יאשר הסכמתו טרם הטיפול להירשם כאביו של התינוק שיוולד במרשם האוכלוסין, על מנת למנוע מצב שבו בעלה של האישה יירשם כאב המיועד רק מתוקף היותו בעלה הרשום.

בכל הכבוד, שני הפתרונות האלו אינם ממש פתרונות. הסכמתה של האישה שבנה יוכרז כממזר, והסכמתו של הגבר להירשם כאביו של הילד על אף היות אימו לנשואה לאחר, נוגדים באופן מפורש את טובת הילד שיוולד. אישה וגבר שאינו בעלה, המביאים ילד לעולם כתוצאה מהיריון טבעי, ועותרים לבית המשפט לערוך לילד בדיקת רקמות ולרשום את הילד כבנו של הגבר, נדחים על הסף - והילד יירשם תמיד כבנו של הבעל. זהו אבסורד לקבוע שילד שיבוא לעולם כתוצאה מהפריה או פונדקאות, טובתו אחרת ודינו אחר.

אם לא ניתן לאפשר לאישה להביא ילד לעולם בהפריה או פונדקאות בהיותה נשואה לאחר, הרי שמכח עקרון השיוויון יש לאסור זאת גם על גבר - ולא להפך. חבל שהרעיון החיובי של הרחבת שרותי הפריה ופונדקאות לגברים ונשים שאינם נשואים, יוכתם על ידי הניסיון להרחיב את מעגל הזכאים גם לזוגות המקיימים מערכות יחסים מאחורי גבם של בני הזוג להם הם נשואים, וטוב תעשה שרת הבריאות אם תסתפק בהפיכה המצומצמת יותר.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי מומחית לדיני משפחה וירושה מנהלת פורום דיני משפחה בגלובס