כשבכירים בענף המזון נשאלים על יוקר המוצרים, בדרך-כלל הם מאשימים את העלייה במחירי הסחורות בעולם כתירוץ להעלאת המחירים בישראל. אלא שסקירה שמפרסם בנק לאומי שופכת אור על המחירים בענף ומראה כי בעוד מחירי הסחורות ירדו מאמצע 2012, מחירי מוצרי המזון בישראל דווקא עלו. הסיבה: היעדר תחרות.
"רמת התחרותיות בענף היא מהנמוכות בענפי המשק ותורמת לכך שמחירי המזון בישראל גבוהים יחסית", כותב מקסים פריאמפולסקי מאגף הכלכלה בבנק לאומי. "בשנים 2005-2013 (חודש אפריל) עלו המחירים לצרכן של מוצרי המזון בישראל ב-16.1%, כאשר באיחוד האירופי הם עלו בשיעור של 4.6%, ובארה"ב ב-3.4% בלבד".
כפי שניתן לראות בגרף המצורף, בעוד שמחירי סחורות המזון ירדו ב-15% מאמצע 2012, ומחירי סחורות המשקאות ירדו בכ-11% באותה תקופה - מחירי המזון בישראל זינקו בכ-9%.
העלייה במחירי המוצרים בישראל מקוממת עוד יותר אם מכניסים למשוואה את העובדה ששערו של השקל התחזק אל מול הדולר ומול האירו ושוהה בשיא שלא נראה מאז אוגוסט 2011.
תרשים 1
"קשה להבין את הסיבה ה'כלכלית' לעלייה החדה במחירים לצרכן", כותב פריאמפולסקי. "אפשר שיצרני המזון בחרו להגדיל בתקופה זו את הרווחיות, לאחר שבתקופת המחאה החברתית הם נאלצו לספוג חלק מההתייקרויות".
פריאמפולסקי טוען גם כי העלייה במכירות חברות המזון כגון תנובה, שטראוס, אסם והחברה המרכזית למשקאות קלים מחזקת את ההערכה כי "יצרני המזון הם אלה שהגדילו בתקופה זו את הרווחיות".
המכירות בענף ייצור המזון עלו ב-6% בתשעת החודשים הראשונים של 2013 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מכירות אלה נמצאות בצמיחה מתמדת מסוף 2010.
בהתאחדות התעשיינים דחו את הטענות בסקירת לאומי ומסרו כי "אין זה נכון להשוות את התפתחות המחירים במדינות המתמודדות עם משבר כלכלי ממושך, חלקן עם שיעורי אבטלה דו-ספרתיים, אשר נאבקות שלא לגלוש לדפלציה, למדינות עם צמיחה מהירה ושיעורי אבטלה נמוכים". (נציין כי בסקירת לאומי לא בוצעה השוואה למחירים במדינות אחרות אלא השוואה בין מחירי הסחורות למחירי מוצרי המזון).
בהתאחדות ציינו גם שמחירי סחורות אחרים עלו משנת 2005, כגון המזוט, המים, הסולר, החשמל, עלות העבודה ועוד. בהתאחדות הוסיפו כי "המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים בישראל גבוה בכ-10% בהשוואה לממוצע ב-OECD, אשר עומד על כ-8%, זאת מאחר ומחלק גדול ממדינות ה-OECD מנהיגות מע"מ מופחת על מוצרי מזון בסיסיים".
כמו כן בהתאחדות האשימו את הרגולציה ונטל המס בישראל כגורם לעלייה במחירי המזון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.