"ישנו עיוות שנקרא השלמת שכר מינימום והמשמעות של זה היא שכשליש מעובדי המדינה מקבלים השלמה, אבל השכר שלהם יכול להגיע גם ליותר מ-11 אלף שקל בחודש, כמעט פי שלושה משכר המינימום. כל התוספות אינן נכללות לצורך חישוב שכר בסיס, זה עיוות שחייבים לתקן" - כך אמר היום הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, במסיבת עיתונאים לרגל פרסום דוח השכר לשנת 2012, המתייחס ליותר מ-546 אלף עובדים במגזרים הממשלתי (עובדי הוראה, מערכת הביטחון ועובדי בתי החולים הממשלתיים) והציבורי (עובדי רשויות מקומיות, מועצות דתיות, חברות עירוניות, גופים נתמכים, חברות ממשלתיות ותאגידים). שכרם הכולל מגיע לכ-160 מיליארד שקל (ללא מערכת הביטחון).
מהדוח עולה ש-32% מהעובדים במגזר הציבורי מקבלים השלמה לשכר מינימום ושכרם הממוצע למשרה מלאה היה 8,320 שקל (באיגודי ערים הוא היה 11,128 שקל בחודש). התופעה הזאת בעייתית משום שהתוספות הללו אינן מחושבות לצורך הפרשות סוציאליות.
39% מהעובדים במגזר הציבורי השתכרו פחות מהשכר הממוצע במשק. שכרם הממוצע למשרה מלאה היה 6,016 שקל. אם מביאים בחשבון את המגזר הממשלתי והציבורי יחד, הרי שהשכר הממוצע נמוך יותר מהשכר הממוצע במשק, שעמד ב-2012 על 8,750 שקל ברוטו בחודש.
לדברי אמסלם, השכר הציבורי עוקב אחרי השכר במגזר הפרטי, וזה סימן שהוא בגדר הסביר. הוא הראה שבשנים 2009-2012 עלה השכר הנומינלי ב-10% במגזר העסקי (בדומה למדד באותן שנים) לעומת 18% בממשלה ו-13% בחברות הממשלתיות. "יש קשר הדוק בין אופי השירות - בהיותו מונופוליסטי - וגובה השכר", אמר, "יש קשר הדוק לעוצמת הגוף והכוח הארגוני לבין השכר. זה לא קשור לתפקיד עובד כזה או אחר". מבחינה ריאלית, עלה השכר במגזר הציבורי ב-1.19%, לעומת עלייה גדולה מעט יותר בסקטור העסקי - 1.51%.
אמסלם גם התייחס לפערים המגדריים ואמר ש"בשירות המדינה כשני שלישים מהעובדים הן עובדות, ובכל זאת הפער בין השכר הממוצע של גבר ואישה הוא 23% (כ-17 אלף לעומת כ-13 אלף שקל בהתאמה). הפערים קיימים אך מצטמצמים".
תופעה מטרידה אחרת שעולה מהדוח היא ש-35% מעובדי המגזר הציבורי מועסקים במשרה חלקית. שיעור זה מטפס ל-45% בחברות העירוניות, ושם גם נרשם השכר הממוצע הנמוך ביותר במגזר הציבורי. בחברות הממשלתיות ובאיגודי ערים נרשם השיעור הגבוה ביותר של משרות מלאות - יותר מ-91%.
הרופאים הכי מתוגמלים
כמו בשנים קודמות, עובדי משרד הביטחון ועובדי החברות הממשלתיות, ובהן חברת החשמל והנמלים, הם המרוויחים הגדולים במגזר הציבורי: עובדי יחידות הסמך של משרד הביטחון מרוויחים בממוצע 25,433 שקל בחודש; שכרם הממוצע של 2,117 עובדי משרד הביטחון עומד על 20,854 שקל; ובמקום השלישי - עובדי החברות הממשלתיות, המשתכרים 19,351 שקל בממוצע.
עובדי המועצות הדתיות והחברות העירוניות נמצאים בתחתית הטבלה של המגזר הציבורי מבחינת שכר ממוצע: 6,171 שקל ו-6,186 שקל בהתאמה. במגזר הממשלתי, המורים - יותר מ-106 אלף במספרם - נמצאים עדיין בתחתית הטבלה, עם שכר ממוצע של 11,530 שקל, פחות ממחצית השכר הממוצע של עובדי משרד הביטחון.
ומי הם העובדים הכי מתוגמלים במגזר הציבורי? הדוח חושף באופן חד-משמעי - אלה הרופאים. במאה המקומות הראשונים של שיאני השכר יש שליטה מוחלטת כמעט של רופאים, בשילוב בכירים בתעשיות הביטחוניות.
מי שפותח את רשימת שיאני השכר לשנת 2012 הוא פרופ' גבריאל סנדרו מנהל מחלקת כירורגיית כלי דם בבית החולים סורוקה של שירותי בריאות כללית (שכר חודשי של 106,018 שקל). סנדרו הוא גם יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם ונחשב מומחה בתחום האולטרסאונד של כלי הדם ובטיפולים אנדו-וסקולריים. שני מדורג מנכ''ל רפאל ידידיה יערי, עם שכר של 105,353 שקל בחודש, ומיד אחריו אילן בירן, יו''ר רפאל, עם שכר של 105,134 שקל בחודש (עלות השכר השנתית שלו גבוהה בהרבה מזו של יערי, 134,250 שקל בחודש). רביעי מדורג הקרדיולוג מיכאל ברנט, עם שכר חודשי של 104,137 שקל, עלייה של כ-14 אלף שקל בחודש לעומת 2011. חמישי מדורג מי שהופיע בשנים האחרונות במקום הראשון - ד''ר גידי סהר, מנהל מחלקת לב וחזה בבית החולים סורוקה של "כללית", עם שכר חודשי של 103,619 שקל.
עוד בעשירייה הפותחת ד"ר זאב אהרונסון, מנהל האגף הרפואי בקופ"ח מאוחדת, עם שכר חודשי ממוצע של 100,415 שקל, תוספת נאה של יותר מ-13 אלף שקל בחודש לעומת השנה הקודמת. אהרונסון מדורג אמנם במקום השמיני (לעומת שישי בשנה קודמת), אבל אם היינו מציגים את שיאני השכר לפי עלות שכר ולא לפי שכר בפועל, ד''ר אהרונסון היה ניצב במקום הראשון, עם עלות שכר של יותר מ-138 אלף שקל בחודש. מי שסוגר את רשימת עשרת שיאני השכר הוא ד''ר יצחק לוין, מנהל מחלקת גסטרואנטרולוגיה בבי"ח בילינסון של הכללית, שנכנס לרשימת השיאנים לפני שנתיים ומשתכר 98,518 שקל בחודש.
גם בקרב עובדי המדינה (ובהם עובדי בתיה"ח הממשלתיים), הרופאים בצמרת טבלת השכר. ב-127 המקומות הראשונים בטבלה ניצבים רופאים, למעט שני משפטנים בכירים. בראש עומד ד''ר מוהנא ח'טיב, מנהל מחלקת טיפול נמרץ כללי בבית החולים פוריה, עם שכר של 90,210 שקל בחודש ועלות שכר שנתית של כ-1.3 מיליון שקל. שני המשפטנים שהצליחו להתברג הם השופט אליעזר גולדברג (מקום 27) שכיהן עד השנה כנציב תלונות הציבור של השופטים והשתכר כ-76,111 שקל בחודש, ואסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים (מקום 127), עם 58,987 שקל בחודש. במקום ה-137 נמצא משפטן בכיר אחר: פרקליט המדינה היוצא משה לדור, שהשתכר 58,543 שקל בחודש. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, עם 50,873 שקל בחודש ב-2012 (מקום 338 בטבלת השכר).
שיאני השכר 2012 - תעשייה אווירית, בנק ישראל, רפאל
שיאני השכר 2012 - בתי הסוהר, משטרה, אוניסברסיטת בר אילן
עשרת שיאני השכר 2012
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
