צפו בטבלאות: כמה מרוויחים הרופאים הבכירים בישראל?

גם בשנת 2012, בכירי הרופאים בבתי החולים של שירותי בריאות כללית, בהם בילינסון, סורוקה, שניידר, מאיר, כרמל ואחרים, כבשו את צמרת טבלת שיאני השכר ולמעשה כמעט את כל המאיה הראשונה. האם זה אומר שבכללית משלמים טוב יותר ביחס לשכר שמשולם באיכילוב, רמב"ם או תל השומר הממשלתיים? אל תהמרו על זה מהר כל כך. המציאות המורכבת והמעוותת של מערכת הבריאות הציבורית בישראל אפשרה לבתי החולים הממשלתיים לנהל שתי ישויות משפטיות נפרדות המאפשרות לשלם לרופאים בשני תלושי שכר שונים - תלוש אחד מבית החולים ותלוש אחר מ"תאגיד הבריאות שליד בית החולים", או בשמו השני: "קרן המחקרים".

באופן אבסורדי, הממונה על השכר במשרד האוצר מקבל דיווחי שכר הן מבית החולים והן מהתאגיד, אבל הוא לא יכול לחבר ביניהם. במילים אחרות, מבחינת מסד הנתונים של משרד האוצר, ד"ר לוי מתל השומר וד"ר לוי מהתאגיד של תל השומר, הם שני רופאים שונים לגמרי.

בעבר גם שירותי בריאות כללית סירבה להעביר לאוצר נתוני שכר משולבים שכללו גם את שכר הבסיס וגם את השכר מ"עבודה נוספת", אבל משרד האוצר התעקש וגם ניצח. והנה, דווקא כשמדובר בבתי חולים בבעלות ממשלתית, המדינה מתגלה פעם אחר פעם כחסרת עמוד שדרה.

עד שמשרד האוצר יחבר דוח עם נתונים אותנטיים על השכר בבתי החולים הממשלתיים, אפשר להתבונן במספרים של בתי החולים ובמקביל במספרים של התאגידים השונים, ולקבל פחות או יותר את התמונה. כך למשל, מנהל אגף ברמב"ם זוכה לשכר של 60 אלף שקל ברוטו בחודש ועלות שכר של 88 אלף שקל ברוטו מתאגיד הבריאות. כמה הוא מרוויח ממשכורתו "הרגילה"? אין לדעת, אבל אם היא משקפת שכר של מנהל בכיר אזי מדובר באחד משיאני השכר ללא כל ספק. כך, מנהל חדרי ניתוח בתל השומר מקבל מתאגיד הבריאות שכר של 42.8 אלף שקל ברוטו ורופא מומחה באיכילוב מרוויח מהתאגיד 40 אלף שקל ברוטו בחודש.

ככלל, נראה שתאגידי הבריאות הפכו עם השנים לקופה גדולה ונוחה לתשלום משכורות יפות לא רק למי שמנתח אחר הצהריים (הרופאים קוראים לזה "אחרי שעות העבודה", אבל כשהתנגדו לשעון נוכחות הסבירו שאצל רופא אין דבר כזה שעות עבודה). כך אפשר למצוא בין נתוני השכר כי "עוזר סמנכ"ל לרכש" בתאגיד הבריאות של תל השומר מרוויח 46 אלף שקל בחודש עם עלות העסקה חודשית בגובה 61 אלף שקל. סמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע בתל השומר מרוויח באמצעות הקרן 58 אלף שקל ברוטו, אולם עלות ההעסקה שלו מזנקת לכדי 85 אלף שקל ברוטו.

בקיץ 2011, לאחר שההסתדרות הרפואית ואנשי האוצר חתמו על הסכם קיבוצי חדש עבור ציבור הרופאים, פרץ מרד של רופאים מתמחים שטענו כי תוספות השכר שניתנו היו נמוכות מדי תוך התחייבות לשקט תעשייתי ארוך מדי. היום, יותר מכל, אפשר להיווכח עד כמה מדובר היה בהסכם היסטורי ואמיץ מצדם של ראשי ההסתדרות הרפואית והאוצר, בעוד שרבים ממתנגדי ההסכם ובהם רופאים בכירים ומנהלי בתי חולים, פעלו ממניעים זרים כשהתנגדו להסכם, בין היתר, משום שלא כלל את החזרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) לבתי החולים הממשלתיים.

למה אנחנו אומרים את כל זה? הצצה בטבלת שיאני השכר מגלה שורה ארוכה ביותר של רופאים מתמחים, צעירים בשנות השלושים, שהרוויחו בשנת 2012 עד כדי 80-93 אלף שקל ברוטו בחודש. איך זה יכול להיות? בעקבות אותו הסכם, מעל 500 מתמחים קיבלו בשנת 2012 מענקים חד-פעמיים בגובה 250-500 אלף שקל בגין התמחות במקצוע שנמצא במחסור או בגין התמחות בפריפריה. מענקים כאלה ניתנו למאות רופאים גם בשנה החולפת ויינתנו גם בעתיד ללא הגבלה - מהלך יקר שלא נעשה עבור שום סקטור אחר במגזר הציבורי.

השעון והמצפון

ככלל, לפחות בכל הנוגע לרופאים בכירים במקצועות הכירורגיה ובמקצועות מבוקשים אחרים, ההכנסה מבית החולים - עם תאגיד או בלי תאגיד - מהווה לעיתים קרובות רק את החלק השולי בלבד מההכנסה הכוללת שלהם. העובדה כי 80% מהציבור הישראלי מחזיק בביטוח משלים או פרטי בתוספת העובדה שביטוחי הבריאות משלמים לא רע בכלל עבור מרכיב שכר הרופאים בבחירת מנתח או בחוות דעת נוספת (ואל תשכחו את ההשתתפות העצמית), מלמדת כי פוטנציאל ההכנסה של הרופאים הוא ללא ספק הגדול ביותר בשוק העבודה כיום.

מומחים לרפואה פנימית או לילדים פגים לא שותפים לחגיגה הזו של הביטוחים, אבל בדיוק בשביל זה ההסכם של 2011 העניק לאותם רופאים תוספות שכר גבוהות יותר ומענקים למי שיבחרו להתמחות במקצועות האלה. גם הטמעת שעון הנוכחות בקרב הרופאים הביאה לעלייה בשכר המתמחים שנאמדת ב-1,000-2,000 שקל ברוטו בחודש. זאת, משום שרבים מהמתמחים עבדו בעבר מעבר לשעות העבודה הנהוגות ללא תמורה כספית, ואילו החתמת השעון אפשרה לראשונה לתגמל על כך. מנגד, מנהלי בתי חולים מעידים על כך שהשעון הביא לכך שרבים מהרופאים המומחים והבכירים עוזבים את בתי החולים בשעות הצהריים עוד יותר מוקדם מכפי שנהגו בעבר, זאת משום שהשעון מסייע להם לנקות את המצפון באמצעות תשלום "קנס" - ניכוי השעות החסרות.

דוח שיאני השכר כולל לא רק רופאים בבתי חולים, כוכבים או לא כוכבים. ברשימת השיאנים אפשר למצוא עשרות רבות של רופאי משפחה ממרפאות קופת חולים כללית (כן, גם אלה שליד מקום מגוריכם) שמרוויחים 40-85 אלף שקל ברוטו בחודש. את רופאי המשפחה של מכבי לא תמצאו ברשימה רק משום שהם כולם עצמאיים, אבל השכר שלהם נחשב גבוה לא פחות ואף יותר.

שכר הרופאים טיפס בשנים האחרונות לא רק נומינלית אלא גם ריאלית, עד כדי כך שחלק ניכר מגירעונות קופות החולים נובע מהמגמה הזו. המדינה פיצתה את בתי החולים בגין עליית השכר הזו באמצעות העלאת תעריף האשפוז, אולם הקופות זכו לשיפוי חלקי בלבד.

 שיאני השכר - בריאות 2012