מנכ"ל שופרסל לשעבר רוזנהויז הורשע בעבירות על חוק ההגבלים

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז; את סמנכ"ל הסחר לשעבר, אלי גידור; ואת הרשת עצמה בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים, ובין היתר ב-4 עבירות של ניסיון לעשות הסדר כובל בפרשת הורדת מוצרים של ספקים מרכזיים במשק ממדפי שופרסל - שהייתה הפרשה המרכזית בגינה הועמדו הנאשמים לדין.

מדובר בהרשעה תקדימית בעבירות של הפרת תנאי מיזוג וניסיון לעריכת הסדר כובל, בפרשה שנחשבת לתיק דגל ברשות ההגבלים.

הרשות עשויה לעתור כעת לעונש מאסר בפועל, כפי שציינה בכתב האישום. העונש המקסימלי שניתן לגזור על עבירות מסוג זה הינו עונש של 5 שנות מאסר.

מנגד, השופט משה יועד הכהן זיכה את הנאשמים מכל העבירות שיוחסו להם בפרשה השנייה שיוחסה להם בכתב האישום - פרשת רזיט שיווק. לפי כתב האישום, גידור החליט להפסיק את ההתקשרות של שופרסל עםן הספק רזיט שיווק, משום שזה החל לספק למותג הפרטי של מגה מוצרים שסיפק עד לאותו מועד למותג הפרטי של שופרסל.

ענישה ולחץ על הספקים

לסיכום ההרשעה באישום המרכזי, דחה השופט את טענות ההגנה של רוזנהויז וגידור. "באשר לרוזנהויז, לא זו בלבד שלא עומדת לו ההגנה כי לא ידע על ביצוע העבירות וכי נקט אמצעים סבירים להבטחת שמירת הוראות החוק, אלא שכאמור, הוא עצמו היה זה שביצע את העבירות מטעם שופרסל, והוא זה שפנה אל מנהלי הספקים, בניסיון להגיע עמם להסדר כובל, והוא זה שחרג מתנאי המיזוג ופעל אל מול הספקים שלא לספק מוצרים למגה ולשנות את תנאי המסחר שלהם מול מגה", כתב השופט. "באשר לגידור, כאמור, גם הוא נטל חלק פעיל בהפעלת הלחץ על הספקים, כדי שיפעלו מול מגה להפסקת המכירה ב'מחירי רצפה'".

הרקע לכתבי האישום בפרשה הן שתי חשיפות של העיתון "גלובס", בעקבותיהן פתחה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, בחקירה פלילית נגד שופרסל ובכיריה.

כפי שנחשף ב"גלובס" בדצמבר 2008, שופרסל הורידה מהמדפים מספר מותגים מובילים, וזאת בעקבות מכירת מותגים אחרים של אותם ספקים ב"מחירי רצפה" ברשת המתחרה, מגה. הורדת המוצרים מהמדפים נעשתה כצעד ענישה וכלחץ על הספקים, על מנת שיפעלו להפסקת מבצעי ההנחות ברשת מגה.

המותגים שהורדו מהמדפים הם "נס קפה רד מאג" של אסם, "תה קר אייס טי" של ויסוצקי, פריגת בקרטוניות ושישיות מים מינרליים של 1.5 ליטר של נביעות. בנוסף שוקולד השחר הורד מהמדפים בכמחצית סניפי שופרסל.

יממה לאחר החשיפה כאמור, פתחה רשות ההגבלים בחקירה פלילית נגד הרשת. בכירי חברות המזון והצריכה שנגעו לפרשה זומנו למתן עדות, שלאחריה פשטו חוקרי הרשות על משרדי שופרסל וחקרו את הבכירים באזהרה.

בבסיס החקירה עמד החשד כי שופרסל הפרה את תנאי המיזוג עם רשת קלאבמרקט, שאושר ב-2005. במסגרת אישור המיזוג, קבע הממונה על ההגבלים שני תנאים שנועדו להפחית את עוצמתה של שופרסל ולהגן על התחרות בשוק.

ראשית, נקבע כי שופרסל לא תתערב בתנאים מסחריים הניתנים על-ידי ספק למתחרה שלה; שנית, נקבע כי שופרסל לא תדרוש מספק שלא לספק מוצרים למתחרה, ולא תסרב לרכישת מוצרי הספק או תתנה אותה בדרישה כזאת.

שיחות טלפון עם מנהלי הספקים

בתום חקירה ממושכת, בפברואר 2010, הגישה רשות ההגבלים למחוזי בירושלים את כתבי האישום. לפי כתב האישום, שופרסל ומנהליה הבכירים לא קיימו את התנאים שהושתו על שופרסל במסגרת המיזוג עם קלאבמרקט ומואשמים בניסיון להסדר כובל, במטרה להפחית את התחרות בין שופרסל למתחריה.

במוקד כתב האישום עמדו שיחות שניהל רוזנהויז עם המנכ"לים של הספקים הבולטים במשק, מתוך ניסיון לגרום להם להפסיק מבצעי הנחות ברשת המתחרה מגה.

לפי כתב האישום, "במסגרת שיחות הטלפון שוחח רוזנהויז, בין היתר, עם גזי קפלן, מנכ"ל קבוצת אסם; גדי לסין, מנכ"ל שטראוס ישראל; רוני וינשטיין, מנכ"ל תה ויסוצקי ישראל; ואיציק תמיר, מנכ"ל קבוצת ישראל בחברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה-קולה). בשיחות עם כל אחד מהספקים הביע רוזנהויז כעס על הספק ועל כך שמוצריו הוצעו למכירה במחירי מבצע במגה, וניסה להגיע עמו להבנה שיפעל להפסקת מבצע מגה".

עוד צוין בכתב האישום כי רוזנהויז וגידור החליטו כי שופרסל תפסיק לרכוש מוצרים מסוימים של אותם ספקים, שמוצריהם נמכרו במקביל בשני המבצעים. לפי החלטתם של רוזנהויז וגידור הופסקה, בין היתר, רכישת קפה 'רד מאג', מים מינרליים 'נביעות' ומשקאות 'אייס טי'. "הוצאת המוצרים נעשתה נוכח העובדה שהספקים לא פעלו להפסקת מבצע מגה, ועל מנת לגרום לספקים לפעול למניעת מבצעים דומים בעתיד", נכתב בכתב האישום.

בהכרעת הדין ציין השופט "כי רוזנהויז אכן שוחח עם הספקים, בכוונה לגרום להם לפעול אל מול מגה, על מנת שמגה לא ימכרו את מותגי הספקים ב'מחירי רצפה', אם במסגרת מבצע מגה שהתרחש באותה עת ואם במסגרת מבצעים עתידיים. בדרך זו הבינו את דבריו כל מנהלי הספקים עמם שוחח, ולתמיר ולויינשטיין אף נאמרו דברים שאינם יכולים להשתמע לשתי פנים בעניין.

"עם תמיר ביקש רוזנהויז להגיע להסכמה כי החברה המרכזית שבניהולו תפעל מול מגה למניעת מבצעים דומים בעתיד, וכי לשם הפסקת מבצע מגה שהתנהל באותה עת תקטין החברה המרכזית את ההנחות שהיא נותנת למגה. מוינשטיין דרש רוזנהויז כי ויסוצקי תפעל להפסקת מבצע מגה, בדרך של הפסקת האספקה למגה".

"חלק מהותי בביצוע העבירה"

באשר לאחריותו של גידור לביצוע העבירות בצוותא עם רוזנהויז, קבע השופט כי "לגידור היה חלק מהותי בביצוע העבירה. הוא היה שותף בהחלטה לפנות לספקים לאחר פרסום מבצע מגה. הוא עצמו היה שותף בביצוע שיחות אלה. הוא גם העביר מסר לסמנכ"לים של הספקים, לפיו יש כעס בשופרסל על כך שהם לא פועלים כנגד מבצע מגה ונגד מבצעים דומים בעתיד. בנוסף, נטל חלק פעיל בהורדת מוצרי הספקים מהמדפים, לדבריו, בין היתר בשל מבצע מגה ואי-פעילות הספקים כנגדו.

"תפקידו הבכיר של גידור בשופרסל, והפעולות שביצע בעצה אחת עם רוזנהויז, ממקמים אותו ב'מעגל הפנימי' של מבצעי העבירה. זאת, שכן מעמדו ביחס להחלטה לגבי ביצוע העבירה היה של איש 'פנים', תרומתו הייתה 'פנימית', וחלקו בביצוע היה מהותי להגשמת התוכנית המשותפת".

אפי רוזנהויז יוצג בידי עורכי הדין צבי אגמון ומתן מרידור, יחד עם אורי פורת; עו"ד נתי שמחוני ייצג את גידור; ועו"ד תומר דגני-חנית מהמחלקה המשפטית ברשות הגבלים עסקיים ניהל את התיק מטעם המדינה.

גרף 50 מיליון שקל והועזב בשפל

למרות שאפי רוזנהויז נחשב במשך שנים לקמעונאי מוביל בישראל, הוא נאלץ לסיים את הקריירה המפוארת שלו בשופרסל שלא ברצון ודווקא בימי שפל של הרשת. זה קרה רגע אחרי שהרשת רשמה הרעה משמעותית בביצועים, בסוף 2011, ורוזנהויז נפרד מתפקיד נשיא ומנכ"ל הרשת.

עוד קודם לכן, בינואר 2010, וכפי הנראה בעקבות החלטת רשות ההגבלים להגיש נגד רוזנהויז כתב אישום, מונה לתפקיד "מנהל העסקים הראשי" ריצ'י הנטר, אם כי באי.די.בי שמרו על כבודו של רוזנהויז והוא המשיך לשאת בתואר מנכ"ל, למרות שהתפקיד בפועל בוצע על-ידי הנטר. עם ההרעה בביצועים, סיים גם הנטר את תפקידו.

רוזנהויז התחיל את הקריירה שלו כאיש שיווק בחברות פרטנר וסופר-פארם, ומנכ"ל שופרסל היה תפקיד המנכ"ל הראשון שביצע, ועד כה גם האחרון. בתקופתו רכשה שופרסל את רשת קלאבמרקט, לאחר שזו קרסה, ורוזנהויז הוביל את המיזוג בין שתי הרשתות, מיזוג שהעצים את כוחה של שופרסל.

הצלחת המיזוג הייתה הבסיס להצלחתו של רוזנהויז בשופרסל. ואולם, באופן אירוני, אותו מיזוג היווה גם את הבסיס להגשת כתב האישום נגדו - רוזנהויז הפר את המגבלות שהוטלו על שופרסל בגין המיזוג.

רוזנהויז הכיר את השוק הקמעונאי ככף-ידו והתגלה במהרה לא רק כאיש שיווק מוכשר אלא כמנהל מוכשר לא פחות. הוא הוביל את חלוקת הרשת לפורמטים: שופרסל שלי, שופרסל דיל ושופרסל ביג. בזמן שברשת מגה נרדמו בשמירה, רוזנהויז הוביל מהלך של לקיחת סניפים מובילים למגה באמצעות הסכמי השכירות.

בתקופת כהונתו ביצע רוזנהויז מספר מהלכים אסטרטגיים שהשפיעו על כושר התחרות של שופרסל ועל הרווחיות: הוא השיק מותג פרטי לרשת, ותחתיו עברה הרשת בהצלחה לסדרנות עצמית. התפיסה של רוזנהויז הייתה שעל רצפת המכירה של שופרסל אפשר למכור כל דבר, אפילו מכוניות.

כמנכ"ל היה רוזנהויז איש חם אך גם חם-מזג. הנטייה שלו להתרגז עוררה לא אחת מחלוקות, אם כי בקרב אלה שהכירו אותו מקרוב, היא התקבלה לרוב בסלחנות.

כך או כך, עלות שכרו של רוזנהויז ב-9 שנותיו בשופרסל הסתכמה ב-50 מיליון שקל, ורוזנהויז, איך לומר, לא צריך לדאוג לפרנסה.

 השתלשלות הפרשה