סנונית ראשונה?

הכנסת הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח מחירים היא צעד מבורך, אבל הצרכן הישראלי צריך לקוות שזו תהיה רק הסנונית הראשונה ושלאחריה הממשלה תגביר את התערבותה במחירים בשוק.

הבדיקה שיזמו משרדי החקלאות והאוצר הוכיחה שעושקים את הצרכן הישראלי. לאורך השנים מחיר שני המוצרים עלה ועלה, והוא לא ירד גם כשמחיר המטרה (החלב הגולמי) ירד.

אבל לא רק יצרניות מוצרי חלב - תנובה, שטראוס וטרה - הן אלה שהצרכן צריך הגנה מפניהם. רשתות השיווק משתתפות בחגיגה, והאינטרסים שלהן זהים.

בדיקה קלה מעלה כי הרשתות הגדילו לעשות ולמכור את השמנת המתוקה במחיר הגבוה אף יותר מהמחיר המומלץ של היצרניות. כך למשל, שמנת מתוקה 38% של תנובה נמכרה היום (ג') בשופרסל דיל במודיעין ב-9.90 שקלים, לעומת מחיר מומלץ לצרכן של תנובה של 8.23 שקלים - פער של 20%. שופרסל דיל כמובן היא רק דוגמה וגם הרשתות האחרות, למרבה הצער, אינן צדיקות.

המחירים במדינת ישראל גבוהים, ואפשר לקרוא להם בחלק גדול מהמקרים "מטורפים". תנובה, שלאורך השנים הקפיצה את המחיר ואחריה צעדו גם שטראוס וטרה, מנסה להפיל היום את הרפש על רשתות השיווק.

תנובה אומרת שהיא נתנה לרשתות הנחה ושהן לא גלגלו אותה לצרכן. אבל לא צריך להיות בקי כל-כך בשוק כדי לדעת שכבר בעת מתן ההנחה תנובה ידעה כי היא לא מגולגלת לצרכן אלא משרתת את הרווח של הרשת.

נציגי תנובה גם מסדרים את המוצרים במקרר החלב ברוב הרשתות (עד לאחרונה בכולן), ואפילו הדביקו את תוויות המחיר על המוצרים, כך שתנובה לא תוכל לטעון שמשהו נסתר מעיניה. ההיתממות שלה היום מקוממת.

צעד חשוב נוסף עשתה אתמול (ב') הממשלה כשהודיעה שבבואה לקבוע את המחירים המפוקחים, היא תכיר רק באופן חלקי בהנחות שנותנות היצרניות לרשתות השיווק. חבל שהממשלה הלכה רק עד אמצע הדרך. ההכרה בהנחות לרשתות, כשברור מעל לכל ספק שהן לא מגולגלות לצרכן - היא רעה חולה.

בעצם ההכרה בהנחות, הממשלה לוקחת חלק פעיל במשחק המסחרי שבין הספקים לרשתות השיווק, שהוא אף פעם לא לטובתו של הצרכן. בפועל, היא מכירה ברווח מוגדל לרשת השיווק.

הגיע הזמן שהגופים כולם, והממשלה בראשם, יפעלו בשקיפות מול הצרכן - ויפה שעה אחת קודם.