מעשה במרפסת ושלושה שרים

קול קריסת המרפסות בבניין בחדרה הדהד ברחבי ישראל והדאיג את כולנו, ובצדק. בניין חדש, שאמור לעמוד בכל תקני הבנייה ותקנות הבטיחות המעודכנים ביותר, מתמוטט לפני שהמשפחה הראשונה הזמינה את עצמה לארוחת ערב במרפסת, ורגע לפני ששני הורים עם שלושה ילדים וארבעה עציצים מוצאים את עצמם בנפילה חופשית מגובה ארבע קומות. זה מפחיד, ומפחיד הרבה יותר שהמדינה וכל רשויותיה, שותקות.

המשטרה חקרה, היזמים מינו מהנדסים מטעמם, המוני מתראיינים הופיעו בתקשורת, ובלטו בהיעדרם נציגי הממשלה הנוגעים למקרה: שר הפנים, שר השיכון ושר הכלכלה.

יכול להיות שהסיבה לכך היא שלא נרשמו פגיעות בנפש. אבל אירועים חמורים מסוג זה קרו וקורים: קריסת תקרות תוך כדי בנייה בירושלים, סדקים בגשרים, גשרי תאורה שקורסים בהכנות לאירוע רשמי. זו רק שאלה של זמן או מזל - עד שיהיו גם נפגעים.

כולם זוכרים את גשר המכביה, את הבושה הבינלאומית ואת הכאב על ההרוגים. כולם גם זוכרים את האסון באולם האירועים ורסאי בירושלים, לפני יותר מעשור, שגבה 23 הרוגים ו-300 פצועים. אחרי "ורסאי" הוקמה ועדת חקירה ממלכתית שמצאה כשלים חמורים בבנייה בישראל ובתקנותיה. אחת מהמלצות הוועדה הייתה ריכוז כל סמכויות התכנון והבנייה במשרד ממשלתי אחד. ההמלצה לא יושמה, וכך הסמכות מסתובבת לה בין משרדי ממשלה שונים, וכשיש הרבה אחראים - כידוע - אין אפילו אחראי אחד.

בירור מיידי בלשכת השר

לפי חוק התכנון והבנייה, סטייה מהיתר, מתוכנית או מתקנות בנייה, היא עבירה פלילית, גם אם אין נפגעים. וכך, כיאה למצב חירום וחשש לפלילים, מיהר מהנדס העיר חדרה לבטל את אישורי האכלוס של המבנים הלקויים. אך אין די בכך. חומרת המקרה חייבה בדיקה של כל שרשרת הייצור, מראשון המתכננים ועד אחרון קבלני הגמר באתר. כדי שמי שצריך לתת את הדין לאסון שכמעט קרה - ייתן אותו, וכדי שמי שמהרהר היום, במיזם בנייה כלשהו, בעיר כלשהי בארץ, באפשרות לחסוך בחומר או בשעות פיקוח של מהנדס, באופן דומה - יראה ויירא.

משלב היתר הבנייה ועד האכלוס נדרשות שבע חתימות לאישור בניין, וזאת כדי לאשר שהבנייה נעשתה תוכננה ובוצעה בכל שלב לפי חוק. שישה חותמים מטעם היזם: היזם עצמו, האדריכל, מהנדס השלד, קבלן שלד, קבלן ביצוע, הגורם המוגדר כ'אחראי על הביקורת', והחותם השביעי הוא מהנדס העיר.

יש בממשלה לפחות שלושה רגולטורים מובהקים אשר יכולים לאכוף את סמכותם על החותמים, במקרה כמו זה שקרה בחדרה: שר הכלכלה, שר השיכון ושר הפנים. בכל מדינה מתוקנת השר הממונה היה מגיע לאתר כדי לבחון מקרוב את העובדות. אצלנו יש שלושה אחראים? יפה. כולם היו צריכים להגיע במשלחת, למקום האסון, ואז ליטול, כל אחד את הגורמים שתחת סמכותו, לטיפול אישי בלשכה בירושלים. זה לא קרה.

 קופים

נתחיל בשר הכלכלה. כאחראי על הרישום והרישוי של מהנדסים ואדריכלים במדינה הוא רשאי לחקור כל מהנדס ואדריכל, וכן לבטל, להגביל או להשהות את רישיון עבודתו. השר ככל שידוע לנו, לא עשה דבר מכל אלה.

שר השיכון והבינוי ממונה על מתן רישיונות לקבלנים. גם הוא רשאי לזמן לבירור, וכן לבטל ולהתנות רישיונות. חומרת המקרה הצדיקה לפחות שיחת בירור מידית של השרים או נציגיהם עם הגורמים המעורבים, לא כל שכן השהיה - ולו עד בירור, של המעורבים בבנייה. דבר לא נעשה.

אחרון, ולא בסדר החשיבות, הוא משרד הפנים, הגדול והמרכזי במשרדי הממשלה האזרחיים. שהקים ב-2009 את אגף הבנייה, שתפקידו לקדם ולעדכן את הליכי הרישוי והבנייה. באגף פעילים אדריכלים ומהנדסים העוסקים במיקור חוץ ובמשרה, במדיניות איכות הבנייה ובבקרה על מבנים הנבנים. לא שמענו מהם דבר, לא מחאה, לא ביקורת, שום הצהרה רשמית. לא נשמע גם קולם של מאות מהנדסי משרד השיכון ושל אנשי המכון לחקר הבנייה בטכניון, המקבלים בכל שנה סכומים נאים למחקרים העוסקים בבחינת ליקויי בנייה. דממה.

תחום נטול דין ודיינים

המסרים המנסים להרגיע בכך שזה "אירוע חד-פעמי", רק מדאיגים יותר. היעדר פעולה של הממשלה עשויה להתפרש כאדישות, הרומזת שהתחום פרוץ, נטול דין ודיינים. בימים שבהם מנסים להיחלץ ממשבר דיור באמצעות בנייה מהירה, יש לתחושת הפיקוח ערך גדול יותר.

מי שהיה בצבא, ודאי נתקל במקרים קלים מאלה שתויגו כ"כמעט נפגע". המג"ד - אף לא היה צורך בסמכות מח"ט - היה מפסיק מיד כל פעילות, לטובת תחקיר וריענון נהלים, בכוונה למנוע את האסונות הבאים.

* הכותב הוא אדריכל ולשעבר מנהל אגף בכיר לבנייה במשרד הפנים.