אני ממש לא מבינה את עיריית תל-אביב. נופלת לה משמיים אפשרות להוכיח שאפשר להסתדר בעיר בקלי-קלות בלי מכונית, ובמקום לנצל את ההזדמנות הנדירה הזו, העירייה מחמיצה אותה, ובדרך גם חוטפת ביקורת חריפה, ומוצדקת למדי, מהתושבים.
ביום האחרון בחודש פברואר מתוכנן להתקיים מרתון תל-אביב. בזמן האירוע, ייחסמו צירי תנועה ראשיים מפני כניסת מכוניות ואוטובוסים, כדי לפנות את הדרך לרצים. כחלק מההכנות, החליטה העירייה לבטל את הלימודים ביום המרתון. זאת משום "הקושי הצפוי להגיע למוסדות החינוך", כך לשון ההודעה הרשמית מטעם העירייה.
חסימת צירים ראשיים (כביש טיילת הרברט סמואל הרחובות: אבן גבירול, דיזינגוף וכן הלאה), תימנע תנועת כלי רכב גם ברחובות הקטנים יותר - תפקוק ואף תשתק, הלכה למעשה, את התנועה המוטורית ברחבי העיר כולה.
ההורים מתרעמים: שוב משבשים האירועים התיירותיים-מסחריים של "ראש העיר חובב היח'צ", רון חולדאי, את שגרת חיי התושבים. מרתון תל-אביב יעלה להם בחופשה כפויה של הילדים. המשמעות תהיה סתם אי נוחות, אבל עלולה להיות גם אובדן הכנסה להורה שנשאר עם הילדים בבית, ולחילופין - תשלום לשמרטף. האמת? די מעצבן.
סנדוויצ' ומים לשרירי הרגליים
אבל העירייה הייתה יכולה לנקוט במהלך אחר, שהיה משבש פחות את החיים, ותורם לתדמיתה ולמדיניות התחבורה שהיא רוצה לקדם.
במקום לבטל את הלימודים, יכולה הייתה העירייה להכריז על יום המרתון כיום שבו כל הילדים מגיעים ברגל או באופניים לבית-ספר. לרון חולדאי יש קריירה יפה כמורה, מחנך ומנהל בית-ספר, הוא יודע שרוב הילדים בעיר לומדים במוסדות חינוך סמוכים למגוריהם. במקרה של הלומדים במרחק רב במיוחד (למשל, ילדי עבר הירקון שלומדים בבית-הספר לטבע שבדרום תל-אביב), הדרך יכולה להיעשות ברכבת.
אני בטוחה שרכבת ישראל הייתה שמחה להצטרף. להתיר לילדים שבאים ברכיבה ל״תחנת האוניברסיטה״ לעלות לקרון עם האופניים, ולנסוע איתם עד תחנות צומת וולפסון או צומת חולון, משם ידוושו הלאה עוד קילומטר לבית-ספר. הרכבת הייתה אולי אפילו מציעה את הנסיעה הזו בחינם, בשם הרעיון ושיתוף-הפעולה.
תל-אביב עיר שטוחה וקטנה. גם ביום רגיל אין סיבה לנוע בתוכה בכלי מוטורי. אפשר לגמוא בה כמעט כל מרחק בכוח השריר - ברגל ובאופניים. כאשר הרחובות ממילא סגורים לתנועת מכוניות ואוטובוסים, יורד גם מחסום הסיכון, כי הדרך בטוחה. יפסעו וידוושו להם הורים וילדים יחדיו בדרכם לבית-ספר, מה רע?
יותר מזה, אפשר היה לצרף לנותני החסות למרתון, גם את האג׳נדה החינוכית הזו - ולחלק סנדוויצ׳ ובקבוק מים, לכל ילדה וילד שהגיעו בכוח שריריהם לבית-ספר. מי יודע, אולי הפעם היחידה הזו תעורר בהם ובהוריהם את התיאבון לעשות זאת שוב, לוותר על שימוש במכונית גם בימים רגילים, ואז כולם ייצאו נשכרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
