שמש שקרנית

בימים האחרונים ישראלים רבים מסתובבים בחולצות קצרות שרוולים, מתענגים על השמש החורפית המלטפת, על הטמפרטורה הנעימה והשמיים התכולים. הם לא מעלים בדעתם - וקשה להאשים אותם - שהעובדה שהם יכולים ללבוש בגדי קיץ בחודש ינואר, לב-ליבו המסורתי של החורף, מעידה כי משהו השתבש מעל ראשנו. שמערכות האקלים, כמו שהגדירו את זה השבוע מומחים בתחום, יצאו מכיול.

סופת השלג העוצמתית שהתחוללה בתחילת דצמבר יצרה אשליה של חורף אמיתי. אבל החורף הזה נמשך 3 ימים בלבד, ועוד כמה ימים של קור בעקבותיהם. מאז, עברנו לקיצוניות השנייה: כבר חודש וחצי, במה שאמור להיות שיא החורף בישראל, לא ירד גשם כמעט. התחזיות מדברות אמנם על קצת גשם בסוף החודש, אבל היום כבר ברור, שינואר 2014 יהיה מהשחונים בתולדות ישראל, אם לא השחון שבהם.

שחון כמוהו היה גם נובמבר 2013, החודש שלפני הסופה; וכמותם גם פברואר ומארס אשתקד. עוצמת הזרימה שנמדדת בימים אלה בנחל הבניאס היא כעשירית (!) מעוצמת הזרימה לפני שנה. הכינרת מקבלת כמויות מים מהנמוכות ביותר שזרמו אליה מאז 1920. התחנות למדידת הגשמים בגליל ובגולן מדווחות כי עד כה ירדו 40%-65% מכמות הגשמים הממוצעת לתאריך הזה.

הדאגה הנגזרת מהנתונים הללו אינה אותה דאגה שריחפה מעל משק המים בסוף העשור הקודם, אז חווינו רצף של שנים שחונות. באותה תקופה, היה חשש לעצם היכולת לספק למשק מים בכמות הדרושה. כיום החשש הזה לא קיים, בעיקר בזכות מתקני ההתפלה. אמנם התפלה לא תהיה לעולם תחליף לגשם - בעיקר עבור הטבע והחקלאות - אבל היא תעודת ביטוח מפני מחסור אמיתי. הבעיה היא, שהאיום הנשקף ממזג-האוויר הקיצוני רחב הרבה יותר מסוגיית המים.

הסיפור החשוב הוא שמזג-האוויר הזה הוא התגשמות מדויקת כמעט של התחזיות המטרידות של מדעני האקלים. מומחים ישראלים שחזרו לעיין לאחרונה בדוחות ה-IPCC - פאנל מדעני האקלים של האו"ם שפרסם דוחות עבי-כרס על משבר האקלים וההתחממות הגלובלית - הבחינו שהתחזיות מתגשמות מעל ראשינו בדייקנות מבהילה: ירידה בכמות המשקעים, עלייה בטמפרטורות, אירועי אקלים קיצוניים (סופות שלגים, הצפות, שריפות) בתכיפות הולכת וגוברת, מעבר מהיר בין מצבי אקלים קוטביים, נזקים כבדים לחקלאות ולתשתיות, ובעיקר - כללי משחק שונים מאלה שהכרנו.

משבר האקלים כבר כאן

"הסטטיסטיקות של העבר מאבדות רלבנטיות לגבי ההווה", אומר ד"ר עמיר גבעתי מרשות המים. "פעם אחר פעם אנחנו אומרים ש'דבר כזה עוד לא היה', כי אנחנו נלחמים את המלחמה הקודמת. הרבה דברים שמדעני האקלים חזו לשנים הבאות מתרחשים עכשיו. העתיד כבר כאן".

התופעות האלה לא בלעדיות לישראל. במקומות אחרים הן קיצוניות הרבה יותר. חלקים נרחבים בארצות-הברית התמודדו החודש עם סופת-שלגים אימתנית; ובאותה עת קליפורניה שבחוף המערבי סובלת מהבצורת החריפה ביותר זה 80 שנה. בתגובה, כבר הוכרזו קיצוצים נרחבים במכסות המים, אלפי עובדים בחקלאות ניצבים בפני פיטורים - ובאותה נשימה מרחיבים את מערך הכבאות לנוכח השריפות. יצוין כי קליפורניה חולקת עם ישראל קו רוחב דומה.

הגיעה העת להפנים: משבר האקלים כבר כאן, מדעני האקלים המושמצים ידעו על מה הם מדברים, ועל מדינת ישראל - כמו מדינות אחרות - להיערך לכך שמזג-האוויר של המחר הוא לא האקלים הידידותי והמתון שהכרנו. במכון שמואל נאמן שבטכניון ובמשרד להגנת הסביבה הכינו בשנים האחרונות תוכניות מפורטות של היערכות לאומית לעידן אקלימי אחר. ועדה בינמשרדית יושבת על המדוכה, אבל נדמה שתחושת הדחיפות, שאיתה מגיעים גם התקציבים והפעולות המעשיות, עדיין נעדרת.

ובכן, כדאי להעיף מבט לשמיים הכחולים מדי ולהבין שמוטב להתחיל לפעול.

* הכותב הוא מגיש התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל.