החביתה של צים

בימים אלו עומדת צים בפני הסדר חוב נוסף, שני במספר, נוכח חובות ענק של כ-3 מיליארד דולר. החובות נובעים מהסתבכותה בתוכנית אסטרטגית שגויה שהתוו לה בעלי השליטה, ומעסקאות בעלי עניין שהחמירו ודרדרו את מצבה, שנגזרו מאותה תכנית אסטרטגית.

בשנת 2000, מעט לאחר שהאחים עופר קיבלו את השליטה בחברה, חתמה צים על עסקאות לחכירת שלוש אוניות חדשות לעשר שנים. האוניות נרכשו על ידי חברות בבעלות משפחת עופר, כשתשלומי החכירה של צים משמשים את משפחת עופר למימון רכישתן ומותירים להם רווח מימוני נאה. הניסיון המוצלח הזה עמד מן הסתם לנגד עיניו של עידן עופר, כשהתווה לצים תוכנית הצטיידות גרנדיוזית.

בשנים 2004 עד 2008, צים הזמינה כ-40 (!) אוניות מכולה חדשות ממספנות שונות ברחבי העולם. כמחצית מהרכישות מומנו ע"י עסקאות קנייה-מכירה-החכרה-קנייה סיבוביות, שבמסגרתן צים רכשה את האוניות, מכרה חלק מהבעלות לחברות בשליטת בעלי עניין, התחייבה לחכור אותן חזרה לתקופות ארוכות, ולבסוף לקנות חזרה את הבעלות בסיום תקופת החכירה.

בעסקאות כשלעצמן יש היגיון מימוני מסוים, אולם הן היו בלתי-סבירות במובהק מבחינת חלוקת הסיכונים: בעוד הן מספקות תשואה מובטחת לחברות הפרטיות שבבעלות משפחת עופר, צים התחייבה לתקופות חכירה ארוכות במחירים קשיחים, ולקחה על עצמה את מלוא סיכוני השוק - ואלה אכן התממשו. שוק הספנות ידוע כשוק מאוד תנודתי, ולכן עסקאות חכירה נעשות לרוב לתקופות קצרות.

חוזים לתקופה של 10-12 שנים, ללא אפשרות ביטול, אינם מחזה נפוץ. במחצית 2008, נכנס שוק הספנות למשבר חריף ותעריפי החכירה צנחו באופן חד. בשל כך, דמי חכירה שמשלמת צים גבוהים ב-50% ויותר מדמי החכירה המקובלים כיום בשוק. זאת ועוד, לכאורה, הגוף המממן לוקח על עצמו את הסיכון המימוני, אך כשצים ביקשה לבטל אחת מעסקאות החכירה, משפחת עופר ביטלה את רכישת האוניות ונשאה רק ברבע מדמי הביטול. בשאר נשאה צים.

משפחת עופר תמיד מרוויחה

כולם זוכרים את "שיטת השקשוקה" - כיצד המדינה מכרה את חלקה בצים תמורת סכום מגוחך של 115 מיליון דולר. בדיעבד, זה היה הכסף הקטן. בעשר השנים האחרונות (2003-2012) הייתה צים מעורבת בעסקאות חכירה מבעלי עניין, בהיקף של בין 100 ל-150 מיליון דולר, בכל שנה. עולה השאלה עד כמה יוצאות דופן היו העסקאות הללו ביחס למקובל בשוק, הרי אם העסקה מותירה רווח לא-מידתי לצד השני, פירוש הדבר שבעלי השליטה משתמשים בכוחם כדי לרוקן את החברה מנכסיה. הנתונים, המתפרסמים היום ב"גלובס", מספקים לראשונה תשובה לשאלה הזאת.

עסקאות החכירה והמימון של 2002 ו-2004 מסבירות חלק מהעלייה במחזור וברווחים בין השנים 2003-2005. גם הקפיצה בשנים 2007-2008 תואמת את כניסתן לשירות של האוניות שהוזמנו ב-2004, ואת עסקאות המימון הגדולות שנחתמו באותן שנים. המשבר הגדול בשוק הספנות שפרץ במחצית 2008 פגע אך במעט ברווחי המשפחה.

אמנם הרווחיות ירדה במעט, אך הרווחיות החריגה, שנעה בין 30% ל-40% מהמחזור, מצביעה באופן ברור כי עסקאות החכירה והמימון, היו מאוד רווחיות... לבעלי העניין. נראה, אם כן, שהשקשוקה שמשפחת עופר עשתה למדינה היא כאין וכאפס לעומת השקשוקה שנעשתה מצים בעשור האחרון.

בשנת 2009, כשהיא סוחבת על גבה חובות ענק בהיקף של 3.6 מיליארד דולר, שמתוכם שליש (1.2 מיליארד דולר) התחייבויות בשל הסכמי חכירה ארוכת טווח עם משפחת עופר, נאלצה צים לפנות להסדר חוב ראשון. ההסדר כלל הזרמת הון של 550 מיליון דולר ע"י החברה לישראל, שעד היום העבירה לצים כ-800 מיליון דולר.

משפחת עופר כידוע מחזיקה רק ב-53% מהשליטה בחברה לישראל, כך שהציבור היה שותף כמעט שווה לו בהזרמת ההון. זאת ועוד, הסיוע הנדיב לא היה מבוסס על שמיטת חובות אלא בעיקר על דחייתם. צים התחייבה לשלם כ-150 מיליון דולר בשנת 2016 בגין ביטול מקצת מחוזי החכירה.

בימים אלו, צים עומדת בפני הסדר חוב שני. המתווה המסתמן הוא שמחצית מהחוב תומר למניות החברה. החברה לישראל תזרים הון נוסף ותחזיק בכשליש ממניות החברה, והשאר יחולק בין בעלי החוב השונים. במסגרת ההסדר, עידן עופר "הסכים" לוותר על חוב של כ-300 מיליון דולר (שמקורו בחוזי חכירה עם חברות בשליטת משפחת עופר). חוזי החכירה הבעייתיים יעודכנו קלות וצים תמשיך לשלם הרבה מעל המקובל בשוק. ומה עם משפחת עופר? להם אין צורך לדאוג, הם תמיד מרוויחים.

להשתחרר מלפיתת החנק

מה הפתרון הנכון לצים? כל עוד צים ממשיכה לחכור אוניות במחירים מנופחים, החברה תמשיך לדמם מזומנים. לכן, אולי הפתרון האמיתי הוא דווקא הליך מסודר של פשיטת רגל ומינוי מנהלים מיוחדים, שיאפשרו לצים להתגבר על השגיאות האסטרטגיות של עידן עופר. בידי המדינה מניית זהב, וביכולתה לקבוע את גורלה של צים באופן שישמור בצורה מיטבית על האינטרסים החיוניים של המדינה.

צים חזקה ועצמאית תשרת את האינטרסים הללו באופן טוב יותר מאשר צים הנגררת בין הסדרי חוב ונמצאת על סף חדלות פירעון. במסגרת ההליך, צים תוכל לבטל את חוזי החכירה המכבידים ולחדשם במחירי השוק. כך, לראשונה זה שנים רבות, תוכל צים לפרוח באמת - משוחררת מלפיתת החנק של משפחת עופר.

הכותב, יזם היי-טק, סייע בתחקיר הפרשה שפורסמה ב"גלובס"