ענף יצוא: כספי הפנסיה שלכם

כיום אין כמעט תחרות בדמי-הניהול בין חמש קרנות הפנסיה הגדולות, המרכזות 97% מחסכונות הציבור, כאשר שיעור גבוה של כ-20% מכספי הפנסיה מוסטים לדמי הניהול. לא ייתכן שבעלי השכר הנמוך ישלמו את דמי-הניהול הגבוהים, בעוד ועדי עובדים חזקים מצליחים להשיג הפחתה משמעותית. יש לעגן בחקיקה את דמי-הניהול ולהבטיח רמה סבירה והוגנת, ולא להסתפק בפיקוח על הרף המקסימלי.

יש לבחון מודלים נוספים. מודל אחד יאפשר יצירת מדרג, שלפיו בעלי שכר נמוך לא יחויבו בשיעור הגבוה, אלא בדמי-ניהול מינימליים התואמים את שכרם. ניתן לשקול גם את העברת גביית כספי הפנסיה באמצעות הביטוח הלאומי, מנגנון שיבטיח גבייה מלאה באמצעות המעבידים בעלות אפסית.

מודל קיים נוסף, שניתן להרחיבו, הוא קרנות פנסיה של עובדים שאינן גובות כלל דמי-ניהול, שיוקמו כגופים מלכ"ריים, כמו עמותות או חל"צ. הבעלות המלאה היא של העמיתים, והכיסוי לעלויות הניהול המקצועיות ושכר הבכירים בהן מוגבל וצנוע.

הגנה על הכסף

במקביל, יש להרחיב את ההגנה על כספי הפנסיה. כ-38% מהאשראי של קרנות הפנסיה, ניתנים כהלוואות באמצעות אג"ח קונצרני למספר מצומצם של חברות שחלקן מאוד ממונפות. לא ייתכן שרק 30% מכספי הפנסיה הם באג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת של 4.8%, בעוד ש-70% נתונים לניהול ההשקעות של קרנות הפנסיה.

בקופות-גמל ובביטוחי מנהלים אין רשת ביטחון. יש לדרוש התנהלות שקופה של קרנות הפנסיה, שתחייב חשיפת דוחות ביקורת לציבור, לדוגמה, דוחות של הממונה על שוק ההון. יש לפקח ביתר שאת על ניהול הסיכונים בהשקעות הכספים, כולל פיקוח ודרישות-סף גבוהות מוועדות ההשקעה האמונות על הביצוע.

תמיכה בתשתיות חשובות

מאחר שקרנות הפנסיה מנהלות הון עצום, ביכולתן לסייע לחיזוק התשתיות של המשק. מחובתן לשקול את צעדיהן ולבצע מהלכים שיתרמו לצמיחה, כגון השקעה בפרויקטים לאומיים מבטיחי תשואה דוגמת דיור בר-השגה, תשתיות תחבורה, התפלת מי ים ועוד. עליהן לצמצם השקעות בחו"ל, אשר יוצרות שכבה נוספת של דמי-ניהול לגופים בחו"ל. ואכן, לאחרונה, מנסה הממונה על שוק הביטוח, לצמצם עלויות אלו.

חוק הריכוזיות צפוי גם הוא להשפיע על התנהלות קרנות הפנסיה. החברות יחויבו להפריד בין הנכסים הפיננסיים לריאליים, כך שתופעות דוגמת השקעתה של חברת הביטוח הפניקס בדלק-נדל"ן יחלפו מהעולם, לרבות ניגודי-העניינים הכרוכים בכך.

הגברת מודעות צרכנית

מדינת ישראל מעבירה בהדרגה את האחריות על החיסכון הפנסיוני לידי האזרחים, ומחייבת אותנו לעקוב ולנהל את עתידנו. ל-61% מהמבוגרים בישראל שפרשו מהעבודה אין הסדר פנסיוני.

וכך המדינה נחשפת למציאות שבה אלפים נותרים חסרי ביטחון קיומי. מתברר, כי לא בכל מקומות העבודה מקפידים על אכיפה של חוק הפנסיה.

חוסר המודעות לחשיבות עתידנו הפנסיוני גורם לנו להפסדים רבים. הרתיעה קשורה לעובדה שמדובר בעתיד רחוק ובזקנה. המורכבות וחוסר הבהירות, מאפשרים לקרנות הפנסיה להתנהל ללא שקיפות וללא תחרות אמתית. זוהי שעתו של המחוקק לקדם תחרות ושקיפות, תוך החדרת מודלים חדשים לשוק. זו השעה שלנו להגברת המודעות הצרכנית ולרכישת ידע וכלים, שיאפשרו לנו להבין את חשיבות אחת ההשקעות הפיננסיות המהותיות ולהבטיח כי בעת הפרישה נוכל לחיות בכבוד.

מערכת הפנסיה בישראל היא נושא שיש לפתור, הן בראייה הלאומית והן בהיבט האישי. העלייה בתוחלת החיים דורשת התאמה של הפנסיה. הגיל השלישי כחלק אורגני מהחברה, יכול להמשיך ולהתפרנס בכבוד בלי להיכנס למעגל העוני. הדבר מחייב את הצעירים להיות ערים לחשיבות החיסכון הפנסיוני ואת המחוקק לפעול לקידום מודלים חדשים, לצד הפחתה בדמי-הניהול והגברת הפיקוח על כספי הפנסיה.

הכותבת, רו"ח, הינה דירקטורית בחברות וסגנית-נשיא לשכת רוה"ח