קופת גמל לכל מצב עולם

"דחיתם את התקנות מ-2010 ל-2012, ועכשיו אתם רוצים עד 2014? זו הפעם האחרונה? למה לא הפעלתם סנקציות נגד מי שלא עמד בתקנות ב-31 בדצמבר 2011? איך אני אדע מה תעשו ב-2014, כששוב לא יעמדו בתקנות?".

הציטוט הזה לקוח מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מ-29 בפברואר 2012, והוא שייך לח"כ חיים כץ. כץ, ששימש אז כיו"ר הוועדה, רגז על השתהות משרד האוצר בהכנת החקיקה שתמנע ממנהלי החיסכון הפנסיוני להציע לציבור יותר מקופת גמל אחת מאותו מסלול השקעה.

מטרת התקנות המדוברות היא הגברת השקיפות בשוק החיסכון הפנסיוני, ומתן אפשרות ללקוח לבחור בצורה מושכלת את המוצר הפנסיוני המתאים לו. מדוע היה כה חשוב לחבר הכנסת כץ למנוע מבתי ההשקעות להציע יותר מקופת גמל אחת בכל מסלול השקעה (מסלול כללי, מנייתי, אג"חי וכד')?

גל הרכישות והמיזוגים ששטף את שוק ההון בשנים האחרונות יצר מצב שבו רוב בתי ההשקעות שיווקו לציבור כמה קופות גמל מאותו מסלול השקעה. בעיקר אמורים הדברים ביחס למסלול "הכללי", המהווה כ-88% מסך הקופות. בית השקעות טיפוסי נהג עד לא מזמן לשווק כמה קופות גמל במסלול הכללי.

במסלול הכללי אין מגבלות השקעה מצד העמית בקופה, והגוף המוסדי מקבל החלטות השקעה כראות עיניו. ההגינות כלפי העמיתים בקופות הגמל מחייבת כי בהתקבל החלטת השקעה, היא תיושם באופן אחיד בין כל הקופות מהמסלול הכללי. אלא שבשטח התפתחה לה בשנים האחרונות דינמיקה שונה.

"תחרות יופי" של תשואות

בפועל, יישמו רוב בתי ההשקעות בקופות שהשתייכו למסלול הכללי מדיניות השקעה לא אחידה. למשל, לקופה כללית אחת הם הצמידו מדיניות השקעה אגרסיבית, לרוב עם מניות או אג"ח בדירוג אשראי נמוך ומח"מ גבוה, ולקופה כללית אחרת הם העניקו מדיניות דפנסיבית עם חשיפה נמוכה למניות או חשיפה גבוהה לאג"ח מדינה. אז במה השקיע הציבור, בקופה "אגרסיבית-פסיבית", או שמא "דפנסיבית-אקטיבית"?

לציבור לא היה ברור. מה שברור הוא שהשונות במדיניות ההשקעה של הקופות הכלליות נועדה לשרת בעיקר את האינטרס העסקי של בית ההשקעות - לגייס לשורותיו כמה שיותר עמיתים.

השונות שנוצרה במתכוון במדיניות ההשקעה נועדה להתמודד עם השפעת חוסר הוודאות בשווקים על המצב העסקי של בית ההשקעות, על-ידי יצירה של קופת גמל לכל מצב עולם. בשוק יורד, תהיה זו הקופה הדפנסיבית שתבלוט לטובה, בשוק עולה תבלוט זו האגרסיבית, ובכל מקרה תהיה לבית ההשקעות קופה מובילה, שתבלוט לטובה "בתחרות היופי" של התשואות, ושתוכל לגייס כספים מהציבור, שיניבו עוד הכנסות מדמי ניהול. הגינות כלפי העמיתים בקופות הגמל לא הייתה כאן. מקסום האינטרס העסקי היה גם היה.

היום יכול חבר הכנסת כץ להרגיש בנוח. תיקון החקיקה שהוא לחץ לקדמו, הקרוי "תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, קופות גמל, הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת", נחתם ביוני 2012 על-ידי שר האוצר דאז יובל שטייניץ. החל מתחילת 2014 אוחדו כל הקופות המשתייכות לאותו מסלול השקעה לקופה אחת, והבלבול שהיה במצב הקודם נפסק.