מי יפקח על שכ"ד של מכולת?

שטחי מסחר - חנויות, מכולות ושירותים יומיומיים לתושב העיר, כגון מספרות ומכבסות, רגישים להתייקרות שכר הדירה יותר מדירות למגורים.

דירת מגורים היא מוצר שיש לו תחליפים רבים. נכון, יכול להיות שצריך יהיה לטפס יותר מדרגות, אולי תהיה פחות חניה, היא תהיה יותר רחוקה מההורים, ואולי גם יותר קטנה וישנה - אבל זו עדיין דירת מגורים.

לעומת זאת, עסקים תלויים בקונים שרגילים למיקומם, והחלפת מיקום של עסק תדרוש בהרבה מאוד מקרים בניית מוניטין ובניית שוק לקוחות מהתחלה. לכן, בעל בית יכול להקפיץ את שכר הדירה, בידיעה שבעל העסק שבוי בידיו בגלל תלותו בקהל הקונים הקבוע.

סגירת חנות בגלל שכר דירה שעלה פוגעת בבעל העסק, שזו מקור פרנסתו, אך היא גם פוגעת קשות בציבור שחי בסביבת העסק, או בזה שרגיל להגיע אליו, להשתמש בשירותיו.

חנות אופניים שנסגרת ובמקומה נפתח בוטיק אופנה, וקליניקה של רופא משפחה שנהפכת לגלריית עיצוב יוקרתית, פוגעים בבת-אחת בתושבים רבים.

מכולת ותיקה שנסגרת ובמקומה נפתחת מסעדה מורידה את איכות החיים לתושבים שהתרגלו לערוך קניות בקרבת מקום.

בשבוע שעבר נעשה צעד חשוב לקידום הנושא, באמצעות הצעת חוק שתעשה סדר בשוק השכרת הדיור, שהגישו חברי הכנסת סתיו שפיר וחיליק בר (העבודה) ואורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו).

הקושי להסדיר את שוק השכירות נובע מכך שהוא מתנגש לכאורה עם זכות הקניין. אז עכשיו, אם בכנסת שוקלים פיקוח על שכר הדירה שיפגע ב"זכות הקניין" הקדושה של בעלי הבית - כדאי לתת את הדעת לפיקוח על שכר דירה בשטחי מסחר ברחובות הערים.

כי כאשר זה שכר הדירה של המסעדה, הספר וחנות הירקות מתייקר, בסך-הכול נפגעים הרבה יותר אנשים.