פסק דין עקרוני מגביל לראשונה את השימוש בקמפיינים נגטיביים במהלך מערכות בחירות

מערכת הבחירות הסוערת ורוויות האמוציות וההכפשות ההדדיות לנשיאות לשכת רואי החשבון בשנת 2009, הולידה פס"ד עקרוני שמכריע בשאלה מהם גבולות המותר והאסור ב"קמפיין בחירות נגטיבי". בשבוע שעבר (ד') קבע ביהמ"ש המחוזי מרכז, כי חברת אייל ויובל ארד תקשורת, היועץ האסטרטגי ליאור חורב (שבעבר היה שותף בחברה) ואיש יחסי הציבור בן ציון ציטרין, ישלמו יחד 80 אלף שקל פיצוי לרו"ח עופר מנירב, בעקבות הקמפיין הנגטיבי שניהלו נגדו בעבור רו"ח יגאל גוזמן ז"ל.

בפסק הדיון משרטט השופט עופר גרוסקופף לראשונה את גבולות האחריות של יועצי התקשורת לתכנים שהם מעבירים במסגרת קמפיינים נגטיביים עבור אחרים. תחילה ציין השופט, כי הגורם המרכזי האחראי לפרסום המכפיש את מנירב הוא רו"ח גוזמן ז"ל בעצמו, כיוון שהיה זה שאישר והורה על פרסום כל המיילים במסגרת הקמפיין הנגטיבי. ואולם, צוין, מנירב בחר שלא לתבוע את עזבונו של רו"ח גוזמן ז"ל, "וטוב עשה כשנמנע מלהוסיף עניין זה למתחים שבינו לבין משפחת המנוח", כתב השופט.

באשר לכלל הראוי ביחס לאחריותם של יועצים אסטרטגיים ויועצי תקשורת לנאמר במסגרת קמפיין בחירות נגטיבי, ציין השופט כי "לקמפיין מסוג זה יש ערך חברתי, ועל כן, למרות הסלידה שהוא עלול לעורר לעיתים, יש לאפשר את קיומו. לא זו אף זו, כאשר המידע המוצג במסגרת הקמפיין מקבל נופך התואם את חשיבותו הציבורית, הרי שראוי להכיר בהגנה למפרסם, גם במצבים בהם מתברר כי למרות בדיקות נאותות שקיימו הגורמים האחראים לפרסום, המידע היה שגוי. כך, למשל, אם מגיע לידי מועמד מידע ממקור אמין שהמתמודד מולו מעורב עם גורמים עבריינים, והוא נקט אמצעים סבירים על מנת לבחון את נכונות המידע, הרי שפרסום המידע לציבור, במקום ובאופן התואמים את חשיבותו הציבורית, יכול לכסות תחת הגנת תום הלב, גם אם יתברר בדיעבד כי החשד אינו מוצדק". ואולם, קבע, כי "שונים פני הדברים אם מדובר במידע שאמינותו הייתה מופרכת מלכתחילה, או שאמינותו כלל לא נבדקה, או שהוצג בצורה מנופחת וחסרת פרופורציה לחשיבותו".

"לנתח מידע בזמן אמת"

כלל זה, קבע השופט, מן הראוי להחיל לא רק על המועמד שבשמו פורסם המידע, אלא גם על היועצים המנסחים את המסר ועושים את הפעולות המביאות לפרסומו. "הטעם לכך הוא שיועצים אלו הם אנשי מקצוע, אשר יכולתם לנתח בזמן אמת את המידע, ולהעריך את אמינותו ואת חשיבותו באופן אובייקטיבי ושקול, עולה בהרבה על זו של מועמד המצוי בסערת המרוץ. הטלת אחריות מסוג זה מועילה הן למועמד שאותם יועצים משרתים, והן לאינטרס הציבורי, המבקש למנוע ניצול לרעה של מכשיר הקמפיין הנגטיבי", קבע השופט.

פס"ד העקרוני ניתן במסגרת תביעתו של רו"ח עופר מנירב מנובמבר 2010, בהיקף 5 מיליון שקל, נגד חברת ארד תקשורת שבבעלות יובל ואייל ארד וליאור חורב, משרד רואי החשבון BDO זיו-האפט ויועץ התקשורת בן ציון ציטרין, בטענה להוצאת לשון הרע שביצעו במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות הלשכה בספטמבר 2009. בהמשך, בהמלצת ביהמ"ש, הופחת סכום הפיצוי הנתבע על-ידי מנירב ל-2.5 מיליון שקל.

השופט קיבל את תביעתו של מנירב (באופן חלקי) ואולם, קבע כי לא ניתן להיעתר לבקשותיו בנוגע להיקף הפיצוי המגיע לו. בין היתר ציין השופט, כי "הקמפיין הנגטיבי נגד רו"ח מנירב היה חלק ממערכת בחירות סוערת, שרו"ח מנירב נושא באחריות לה לא פחות מרו"ח גוזמן ז"ל".

בנוסף, נדחתה במלואה תביעתו של מנירב נגד משרד רואי החשבון BDO ונגד רו"ח קובי נבון (היה אחד הגורמים הפעילים במטה גוזמן, ולטענת רו"ח מנירב עמד מאחורי ההחלטה האסטרטגית של מטה גוזמן לנקוט נגדו בקמפיין הנגטיבי) ומנירב חויב בהוצאות בהיקף 40 אלף שקל לכל אחד מהם.