"כאשר הודיעו הכונסים על המעבר לשלב ה-Best and Final, ניסו נציגי פימי להניאם מכך, אך הלכה למעשה מדובר היה בניסיון של פימי לשנות את כללי המשחק - בעיצומו של המשחק" - כך הסביר השופט חגי ברנר את החלטתו מהיום לאשר את החלטת כונסי הנכסים של מניות גדות מיכליות, למכור את מניות החברה לקרן טנא בתמורה ל-73.3 מיליון דולר. זאת אף שקרן פימי, הציעה לאחר סבב ההתמחרות האחרון הצעה גבוהה יותר לרכישת המניות, בגובה של 74.5 מיליון דולר.
"לטעמי מדובר בהתנהגות מתחכמת ופסולה מצדה של פימי, שניסתה להכתיב לכונסים כללי התמחרות שונים מאלה שנקבעו מראש, ואשר המציעים האחרים פעלו לפיהם. בצדק סירבו אפוא הכונסים לקבל את ההצעה המאוחרת", נימק ברנר את החלטתו.
את ההתנגדות למכירת מניות גדות לקרן טנא הגיש עו"ד עופר שפירא, המייצג את מחזיקי האג"ח של אמפל, החברה האם של גדות, אשר להם חייבת אמפל, שנכנסה להליך כינוס בארה"ב, יותר מ-900 מיליון שקל. היקף החוב של אמפל לבנק דיסקונט, אשר לו משועבדות מניות גדות, עמד על 70 מיליון דולר, כך שעודף התמורה מעל לסכום זה יופנה ליתר נושי אמפל, ובהם מחזיקי האג"ח.
"פליטת פה מצערת"
ההתנגדות שהגיש שפירא לבית המשפט חושפת את תהליך המכירה שניהלו כונסי המניות של גדות, עורכי הדין דרור ויגדור וגיל אורן ממשרד יגאל ארנון, בסוף חודש ינואר. מחיר הפתיחה להתמחרות עמד על 61 מיליון דולר, ובשלב זה ההצעה הגבוהה ביותר הייתה של חברת אמיליה פיתוח של עודד פלר, שהציעה לרכוש את המניות תמורת 70 מיליון דולר. "במשך שלוש שעות בוצעו שמונה סבבים של התמחרות, שבסיומם התברר כי אין שינוי בעמדת המציעים השונים, ולמעשה ההתמחרות נקלעה למבוי סתום, וההצעה הגבוהה ביותר עמדה על סך של 70 מיליון דולר. מדובר בהצעה של אמיליה פיתוח, שלא חל בה כל שינוי מאז החלה ההתמחרות".
בשלב הזה הכריזו הכונסים כי על המשתתפים להציע את "ההצעה האחרונה הטובה ביותר" (Best and final). בפימי רצו להמשיך את ההתמחרות, והתנגדו לעבור לשלב זה, ועל ההצעה שהגישו, בסך 66.25 מיליון דולר, כתבו "לא Best and Final". שלושת המציעים האחרים - טנא, אמיליה פיתוח וקרן סקיי - הגישו את המעטפות, ועזבו את המקום.
"אז התברר כי ההצעה הגבוהה ביותר היא הצעתה של טנא, שנקבה בסכום של 73.3 מיליון דולר. בשלב זה אמר נציג הכונסים לנציגי פימי, כי ההליך הסתיים 'בתוצאה מפתיעה', ורק אז נמסרה לידיו מעטפה נוספת של פימי, שעליה נרשם 'כן Best and Final', בסכום של 74.5 מיליון דולר".
השופט העביר ביקורת על אמירה זו: "לפליטת הפה המצערת של נציג הכונסים, שדיווח לפימי כי ההליך הסתיים 'בתוצאה מפתיעה', הייתה משמעות רבה, שכן כל המשתתפים ידעו מראש כי ההצעה הגבוהה ביותר עמדה עד אז על 70 מיליון דולר. לכן נציגי פימי יכלו להבין בנקל מאותה אמירה של נציג הכונסים, כי 'תקרת' ה-70 מיליון דולר נחצתה בשלב ה-Best and Final, מה שעשוי להסביר מדוע לפתע פתאום הגדילה פימי את הצעתה בלא פחות מ-8.25 מיליון דולר".
את ההצעה הזו כאמור פסל היום בית המשפט, והכונסים אף פסלו את הצעתה של אמיליה פיתוח, כך שפימי נבחרה למציע השני הטוב ביותר, זה שייכנס לנעליה של טנא אם זו לא תצליח להשלים את העסקה לפי ההצעה האחרונה שהגישה - 66.25 מיליון דולר.
"קיפוח חמור של נושי אמפל"
כך או אחרת, התקווה של מחזיקי האג"ח של אמפל להכניס עוד 1.2 מיליון דולר לקופת הנשייה, או אולי סכום גבוה יותר אם בית המשפט היה מחליט על ביצוע התמחרות חוזרת, התחלפו בתשלום של 40 אלף שקל, בו חייב השופט את אמפל. מחצית מסכום זה תשולם לכונסים, ומחצית לקרן טנא, הזוכה במכרז.
עו"ד שפירא מסר בתגובה, כי "כפי שהבהרנו לבית המשפט, בהליך זה קופחו באופן חמור ביותר וחסר תקדים זכויות החייבת ויתר נושיה. החברה תלמד את פסק הדין ותשקול את המשך צעדיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.