משכנתא צמודה לחיתול

הבורגנות מורכבת בדרך כלל משילוש קדוש: חתונה, ילדים ומשכנתא. כל אחד מהרכיבים האלה משפיע על שני האחרים - מי שבוחר בן זוג לחיים או הופך להורה או רוכש דירה - מצמצם בדרך כלל את מרחב התמרון שלו.

בדרך כלל העסקה הזו כוללת גם היצמדות למקום עבודה קבוע, שאמור לשלם את המשכנתא. לאחרונה, לא מעט מחקרים אמפיריים מצביעים על קשר עמוק בין הבעלות על הבית ומחירו לבין מספר הילדים שאנשים מביאים לעולם, ומועד תחילת הילודה. חלק מהממצאים צפויים ואחרים דווקא מפתיעים.

כאשר מחירי הנדל"ן מטפסים, אנשים שאין בבעלותם דירה בוחרים להביא לעולם פחות ילדים. גידול ילדים הוא עסק יקר, שעלול להרחיק את ההורים מבעלות על בית, בעיקר כאשר הזמנים קשים. עניין נוסף: בני זוג עשויים להירתע מהרחבת המשפחה לפני שיש ברשותם בית מסודר שבו ניתן לגדל את הדור הבא.

וכעת לממצא הרבה פחות אינטואיטיבי, שנחשף בבירור במחקר שערכו ליסה דטלינג ומליסה סצ'טיני קירניי מהלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב - כאשר מחירי הנדל"ן עולים, מי שכבר יש ברשותו נכס נדל"ני צפוי להביא לעולם יותר ילדים.

איך זה מתבטא במספרים? עלייה של 10% במחירי הנדל"ן, הובילה לירידה של 1% בילודה בקרב מי שאין לו בית משלו - אך לעלייה של 4.5% בילודה אצל מי שיש לו בית. בסך הכול, כשמחירי הנדל"ן עולים, האוכלוסייה תופחת.

ניתן למצוא היגיון כלכלי פשוט לתופעה: בעלי הבתים שמחיר הבית בו הם גרים עלה, הפכו "על הנייר" לעשירים יותר. לכן הם יכולים לכאורה לכלכל יותר ילדים.

אולם האם בני אדם באמת חושבים כך? הרי רובנו גרים בבית שלנו ולא סוחרים בו. גם אם נמכור את הבית כדי לעבור לבית אחר, נעשה זאת בשוק שבו גם מחיר הבית החדש גבוה יותר, ולא נוכל להשתמש בסכום כדי לגדל ילדים.

זאת ועוד, מחקר מעניין שנערך ביפן, הראה כי גם בשווקים בהם חלה בשלב כלשהו ירידה במחירי הדירות, ובעלי הבתים תופסים ירידה כזו כאירוע אפשרי וריאלי (בניגוד לשווקים כמו ישראל שבהם מזמן לא נראתה ירידת מחירי נדל"ן ורובנו לא תופסים זאת כאופציה ממשית), עדיין מתקיימת המשוואה כי כאשר המחירים של הבתים עולים, בעלי בתים עושים יותר ילדים. זאת, כאמור, למרות שהם יודעים שייתכן כי במהלך החיים של הילדים הללו, אפילו בשנים הקרובות, הבתים הללו שוב יאבדו מערכם, הרבה לפני שניתן יהיה לממש את הרווח.

אז מה בכל זאת מוביל לכך שבעלי בתים שמחיריהם עולים עושים עוד ילדים? בארה"ב, נראה כי הסיבה היא שבעלים של בתים יקרים יותר, יכולים ללוות כסף בקלות רבה יותר, ולכן יש להם אשליית עושר ושפע שמובילה אותם, בין השאר, להרשות לעצמם יותר ילדים.

עם זאת, ייתכן כי גם במדינות בהן אין קשר בין מחיר הבית לבין הלוואות, בעלות על בית בתקופה שבה זה עניין לא טריוויאלי, יכולה ליצור אשליה של שפע. כשאנשים חשים שמצבם שפר עליהם לעומת שכניהם - הם נוטים יותר להביא ילדים לעולם.

בינתיים, החוקרים העיקריים בתחום הם כלכלנים, והם אומרים דברים כמו "המחקר תומך בהנחה כי ילדים הם 'מוצר נורמלי' אשר הנטייה לרכשו עולה עם העלייה בהון היחסי". עדיין לא נכתב בנושא מחקר אשר מתייחס לאספקטים הפסיכולוגיים הרבים שקשורים במונחים "בית" ו"ילדים".