"שר החקלאות יאיר שמיר קיבל ירושה קשה מקודמיו. הקטע הבעייתי ביותר הוא מסכת התככים והמחדלים שמתרחשים בענף הדיג, שחשיבותו בכלכלת החקלאות העתידית עצומה, אבל המשרד מתקשה להתמודד עם הבעיה", כך אומר גורם בכיר במשרד החקלאות.
בעקבות תחקיר "גלובס" ("סידור עבודה במשרד החקלאות: היועץ, המנכ"ל והמכרזים המותאמים", 8.1.14), פתחה נציבות שירות המדינה (נש"מ) בבדיקת החשד לתפירת מכרז לתפקיד מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות.
הגילויים החדשים המובאים כאן ירחיבו את הבדיקה למספר מכרזים: הן מכרזים פנימיים לתפקידים בתוך המשרד (באחריות נש"מ), והן מכרזים חיצוניים לבחירת יועצים מקצועיים למנכ"ל המשרד (באחריות החשכ"ל במשרד האוצר), והן לקשרים המיוחדים בין היועצים החיצוניים לבין בכירים במשרד החקלאות.
שני מכרזים עומדים בלב הפרשה: המכרז לתפקיד יועץ חיצוני למנכ"ל בנושא פיתוח הדיג, והמכרז המצוי כרגע באויר, לתפקיד הבכיר של מנהל אגף הדיג.
בין השאר ייבדקו בנש"מ פעולותיהם של שומרי הסף במשרד החקלאות, כולל היועץ המשפטי עו"ד ערן אטינגר. בעיקר תיבדק פעילותו של עו"ד מוטי נחום, מי שהיה יועץ מנכ"לי משרד החקלאות הקודמים יעל שאלתיאלי ויוסי ישי, נחום כיהן כיועץ המנכ"ל הנוכחי רמי כהן, החל ממינויו של כהן באמצע 2013 ועד לסיום חוזהו של נחום בספטמבר שעבר.
מכרז התואם לאדם אחד בלבד
עו"ד מוטי נחום, בתפקידו כיועץ מנכ"ל, עסק בין השאר בעריכת מכרזים. הוא גם עסק באינטנסיביות בנושא אגף הדיג. בין היתר הוא מוזכר בדו"ח מבקר המדינה בנושא הכשלים באגף הדיג, כמי שהשתתף בצוות שהמליץ על הפסקת הדיג בכנרת, המלצה שהתבררה כשגויה, ונפסלה לביצוע על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת.
מכרז משרד החקלאות ליועץ מדעי חיצוני לנושא פיתוח המדגה והדיג הימי בישראל, פורסם ביוני 2011. עורך המכרז היה עו"ד נחום, למרות שאין לו ידע מקצועי בתחום. הוא הוצג למתמודדים הפוטנציאליים במכרז כגורם לבירורים.
במסגרת תנאי הסף הייחודיים של המכרז אותו ערך נחום - מלבד השכלה, ביצוע מחקרים בתחום הדיג בארץ ובעולם - בלט תנאי מסויים: "ניסיון ניהולי של מערך מחקר בהיקף משמעותי (מעל 5 מיליון ש"ח בשנה)".
יש רק אדם אחד בארץ שיכול היה לעמוד בתנאי הזה: פרופ' עמוס טנדלר, יועץ בענייני דיג, שהיה מנהל המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת (מלח"י) מטעם המכון לחקר ימים ואגמים.
מהבחינה המקצועית היתה ציפיה שבמכרז יזכה המומחה האמיתי בתחום, ד"ר דני גולני, שהוא הסמכות המקצועית הבכירה בתחום. אבל הסעיף הייחודי של "מערך מחקר מעל 5 מיליון שקל" היה בעוכריו. על כן לא פלא שטנדלר היה המתמודד היחידי במכרז וכמובן זכה בתפקיד יועץ המנכ"ל.
מנתבים תקציבים
מבין היועצים של מנכ"ל משרד החקלאות, טנדלר זוכה ליחס מיוחד במינו. הוא משתמש באופן קבוע בחדר במשרד החקלאות, למרות שהדבר אסור באופן מוחלט בתנאי העסקה של יועצים קבלניים, ומשרדי ממשלה אינם אמורים לחסוך בהוצאות משרד של יועצים חיצוניים.
זהו חדר מספר 159 בקומה הראשונה במשרד החקלאות בבית דגן. זהו חדרו של נועם מוזס, מנהל תחום חקלאות ימית באגף הדיג. מוזס, מסתבר, היה בעבר כפוף לטנדלר כשהשניים עבדו במלח"י. משרד החקלאות אומר, שטנדלר מקבל רק "שולחן וכסא למטרות תפקידו".
נועם מוזס עושה מאמצים לנתב תקציבי מחקר למלח"י, לבדיקת אפשרות גידול דגי ים ביבשה. מדובר בפיילוט, להקמת מתקן עבור תאגידי הקיבוצים ערדג ודג-סוף, על יסוד החלטת הממשלה להעביר לערדג סכום של 10-15 מיליון שקל, כפיצוי על סילוק כלובי הדגים המזהמים מצפון מפרץ אילת.
בכירים במלח"י טוענים לניגוד עניינים חמור, משום שמוזס עצמו היה אחד המשתתפים העיקריים באותו מחקר. זהו מחקר שהוביל פרופ' טנדלר, כשעמד בראש מלח"י, אותו טנדלר, שכיועץ חיצוני יושב בחדרו של מוזס במשרד החקלאות.
עורך המכרז מועסק על ידי הזוכה
המנכ"ל הנכנס של משרד החקלאות, רמי כהן, הודיע בחודש מאי 2013 לכל היועצים של קודמיו על סיום תפקידם והחלפתם באנשי אמון שלו. עו"ד מוטי נחום הצליח להתחבב עליו ונטע אצל המנכ"ל את התחושה שעצותיו חיוניות. נחום היה אחרון היועצים של המנכ"לים הקודמים לסיים את עבודתו הפורמלית בלשכת המנכ"ל.
שבועיים לפני פקיעת החוזה הפורמלי של עו"ד נחום, פרסמה לשכת מנכ"ל משרד החקלאות מספר מכרזים. במכרזים אלה בולטים שני חידושים: האחד, מדובר בתפקידים שלא היו קיימים קודם לכן; שנית, לא רק השכלה רלוונטית לתפקיד והניסיון המקצועי המתחייב נדרשו במסגרת תנאי הסף, אלא שנוסף תנאי סף חדש, לא מקובל, לפיו במכרזים החדשים האלה רשאי להשתתף גם מי שהשכלתו הפורמלית היא בתחום המשפטים.
מאז שהסתיים חוזהו בספטמבר 2013, המשיך נחום לפעול במשרד החקלאות, ללא תפקיד פורמלי, כבן בית בלשכת המנכ"ל כהן. בין השאר נחום החל לעסוק בענייני אגף הדיג במשרד החקלאות. הוא השתתף באופן פעיל לצד המנכ"ל כהן בישיבות בנושא אגף הדיג, למרות שאינו מחזיק בשום תפקיד וחוזהו פג.
נחום הוצג בפגישות אלה כמי שפועל מטעם חברת ייעוץ ותיקה של משרד החקלאות. זוהי חברת הייעוץ בשליטת עמוס טנדלר. אותו טנדלר שזכה במכרז של נחום לתפקיד היועץ לדיג.
בתגובה לשאלה בענין זה אמר טנדלר, כי מוטי נחום אינו מועסק ישירות על ידו, וכי "אני מעסיק כלכלן שמעסיק את מוטי". משרד החקלאות מסר, ש"טנדלר חופשי להעסיק את מי שרואה לנכון ואין ביכולתו של המשרד להתערב".
קריטריון תואם
תוך כדי פעילותו הלא פורמלית, פרסם משרד החקלאות מכרז לתפקיד מנהל אגף הדיג. זאת, בעקבות מחדלי מנהל אגף הדיג היוצא חיים אנג'וני, שנחשפו בהרחבה ב"גלובס".
זהו המכרז העומד בלב בדיקת נציבות שירות המדינה. להפתעת עובדי המשרד, הורחבו דרישות הסף לתפקיד, וכללו הפעם - מלבד השכלה וניסיון מקצועי בתחום - תואר במשפטים. קריטריון השכלה משפטית הוא חדש לחלוטין בדרישות לתפקיד זה, והוא כלל אינו רלוונטי, כי הייעוץ המשפטי לאגף הדיג נעשה ממילא על ידי היועץ המשפטי של משרד החקלאות.
פעילותו של עו"ד נחום עבור המנכ"ל החדש כהן, נעשתה בניגוד לחוק שירות המדינה, תוך מתן גושפנקה לכך מטעם היועץ המשפטי של המשרד עו"ד ערן אטינגר. לשכת המנכ"ל, כך נחשף, הלכה רחוק לטובת נחום, ביצירת מכרזים חדשים עם קריטריון חדש התואם למידותיו.
משרד החקלאות מסר בתגובה: "פעילותנו נעשית בליווי המחלקה המשפטית של המשרד ובהתאם לחוק".
במשרד החקלאות פועלת יחידה מקצועית בתחום חקר שווקים חקלאיים בחו"ל, והיא מניבה תוצאות טובות. והנה, לאחרונה, נולדה התקשרות מפתיעה בין משרד החקלאות לבין מכון היצוא הפועל במשרד הכלכלה: משרד החקלאות מבקש שמכון היצוא יבצע עבורו חקר שווקים חקלאיים בחו"ל.
מנהל מכון היצוא מאז ספטמבר 2012, עופר זקס, היה עד אז עובד בכיר במשרד החקלאות ועבד בקירבה למוטי נחום, שהיה יועץ למנכ"לי המשרד. אחת מפעולותיו הראשונות של זקס במכון היצוא היתה אירגון תערוכה חקלאית בברלין, בהזמנתו של מוטי נחום. מכון היצוא היחה המציע היחידי בהזמנה להצעות.
לפני שבועות אחדים החליט זקס למנות את מוטי נחום כיועץ החדש של מכון היצוא לענין מחקרי שוק בחו"ל.
זקס מסר בתגובה: "מכון הייצוא משתף פעולה עם משרד החקלאות שנים ארוכות במגוון תחומי פעילות לקידום הייצוא. בשבועות האחרונים המכון והמשרד בוחנים דרכים להגדלת הייצוא החקלאי הטרי אשר נמצא בתקופה לא פשוטה. פעילות זו נעשית תוך שת״פ בין גורמי המקצוע במשרד החקלאות, מכון הייצוא, והאקדמיה. בנוסף אנו בוחנים ישימות הקמת פארק אגרו טכנולוגי אשר ישמש את התעשייה הישראלית לקידום עסקיה וניצול יתרונה היחסי בשווקים הבינ״ל.
"?לאור נסיונו הרלוונטי והיכרותו עם הנושא, מסייע מר נחום לפעילות זו לתקופה קצרה וקצובה כך שניתן יהיה לעמוד בלוחות הזמנים עליהם הסכימו הצדדים, ולטובת התעשייה".
מוטי נחום מסר בתגובה: "מאז סיימתי את עבודתי במשרד החקלאות, הקפדתי ועודני מקפיד לנהוג עפ"י הוראות הדין, בדיוק כפי שפעלתי לאורך 8 שנים בשירות הציבורי. בהתאם לכך אני פועל בתאם לכללי חובת הצינון, תוך התייעצות ואישור הגורמים המתאימים.
"מעולם לא הייתי מעורב בעיצוב המכרז לתפקיד מנהל אגף הדיג, לא יזמתי שינוי של קרטריונים במכרזים ספציפיים כאלה ואחרים, ולא הועסקתי על ידי פרופ' טנדלר. מדובר בהכפשות מפי גורמים אינטרסנטים, שאת מחדליהם חשפתי במהלך השנים, וכעת מנסים לפגוע בשמי הטוב".
פרופ' טנדלר לא הגיב לשאלות "גלובס".
משרד החקלאות: "להגדיל את הפוטנציאל"
משרד החקלאות אומר: "דרישות הסף לניהול יחידות מקצועיות המהוות את ליבת העשייה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מצמצמות עד מאוד את מספר המועמדים הראויים. לקראת פרסום המכרז, הוחלט להגדיל את פוטנציאל המועמדים על ידי הרחבת תחומי העיסוק הנדרשים למילוי התפקיד, בנוסף על התחומים המקצועיים, גם לתחומים הידועים ומקובלים בשוק העבודה כתואמים את דרישות הניהול ובהם כלכלה, מינהל עסקים, משפטים ומינהל ציבורי. בכוונת המשרד ליישם החלטה זאת בצורה רוחבית בכלל תפקידי הניהול במשרד.
"המכרז ליועץ לפיתוח המדגה והדיג הימי דרש קריטריונים גבוהים, לאור היקף העבודה שנדרשה וחשיבותה. בין המשימות: סיוע למשרד בגיבוש חזון ותוכנית אסטרטגית, ניהול ביצוע סקר דגה בים התיכון, סיוע בבניית תכנית אב לחקלאות הימית, קידום תכנית לאכלוס דגיגים בים התיכון, הרחבת הביות של דג הדקר ומיני דגים נוספים, סיוע בכתיבת תכניות מחקר בינלאומיות ועוד.
החלטת ממשלה מלפני מספר שנים שהוציאה את כלובי הדגים ממפרץ אילת, קבעה כי חברות החקלאות הימית שעסקו בפעילות זו במפרץ אילת (ערדג ודג-סוף), יזכו לקבלת מענקים לטובת הקמת מערכות יבשתיות לגידול דגים בדרום הערבה, כחלק מהפיצוי בשל הפסקת פעילתן בים. ההחלטה בדבר הטכנולוגיה שתשמש כל אחת מהחברות (במידה ויחליטו לממש את המענק המובטח) תלויה באופן בלעדי בהחלטה שלהם, וללא כל התערבות של נציג משרד החקלאות. העובדה שאחת הטכנולוגיות המוכרות והראויות פותחה גם בשיתוף מחקרי של מוזס, אינה מהווה כל בסיס לניגוד עניינים, שכן הקביעה היא כאמור עסקית, ושיפוט התוכניות יעשה על ידי שלל גורמים, מלבד משרד החקלאות".
כתבות
ני"ע
