הליהוק הקלאסי לתפקיד האנדרדוג

קורות חייו הענפים של אלישע לוי בכדורגל הישראלי מלמדים אותנו שהקבוצות שלו פורחות בעיקר כשהן מגיעות מעמדת האנדרדוג. אפשר ללכת אחורה בזמן עד סרט המלחמה של בית שאן, אבל אם רוצים ללמוד משהו על הפועל ב"ש הנוכחית, יהיה יותר נכון יהיה להתייחס לשנותיו של אלישע גבוה בצמרת, בפסגת הקריירה שלו במכבי חיפה.

ב-2008/09 זכה אלישע באליפות. לבית"ר ירושלים היה באותה עונה, האחרונה עם נוכחות פיננסית דומיננטית של ארקדי גאידמק בליגת העל - קבוצה עם תקציב של כ-125 מיליון שקל. למכבי חיפה כמחצית מכך. אל העונה שלאחר מכן הגיעה חיפה מעמדת הפייבוריטית לריפיט: בית"ר החלה לקרוס אל תוך עצמה, מיטש גולדהאר רק הגיע לכדורגל הישראלי, חיפה היתה הנציגה הישראלית בצ'מפיונס ליג. בסוף הפועל ת"א זכתה באליפות. ב-2010/11, דווקא אחרי שהאדומים צירפו לסגל הדאבל שלהם כוכבים נוספים ועשו קמפיין מרשים בליגת האלופות, דווקא אחרי שבקרית שלום בנו קבוצת גלאקטיקוס - שוב היה זה אלישע שהקיף את המגרש עם הדגל.

ייתכן שבעוד שנים ניזכר בעונת 2013/14 כזאת שבה התרחש סרט המלחמה השני של אלישע. יש העונה משהו כמעט מאגי בקבוצה שלו, מן עקשנות ועוצמות מנטליות שמתגלות בכל פעם שב"ש מתנגשת עם ה"בלוק" - מצב בו המשחק מתחיל לזלוג מבין האצבעות בשל שערים שאתה סופג. בעשרה ממשחקיה העונה (42%) היא הצליחה לנפץ את הבלוק: בשישה היא הפכה פיגור לניצחון; פעם אחת היא חזרה מפיגור לשוויון; בשלושה מקרים היא הצליחה לנצח אחרי שספגה שער שוויון (כמו בשבת מול מכבי פ"ת). בשבעה מתוך 10 המשחקים בהם התגברה על הבלוק - עשתה זאת ב"ש בזכות שערים שכבשה ב-20 הדקות האחרונות, הדקות בהן הרגליים לכאורה אמורות להיות כבדות יותר, והלחץ רק מתגבר.

אבל עם כל ההערכה לפועלם של אלישע ואלונה ברקת, מכבי ת"א עדיין נראית כמו מועמדת עדיפה לאליפות, כיוון שהיא מוכיחה חוסן ועדיפות בעצם כך שהיא נקלעת להרבה פחות מצוקות מנטליות, לא מכירה כמעט את הבלוק: רק בארבעה משחקים העונה היא נקלעה לפיגור, רק בשני משחקים השוו מולה את התוצאה.

אחד הדברים שממחישים יותר מכל את הכישלון המקצועי העונה של רן בן שמעון בהפועל ת"א, זה הפריכות הגדולה של הקבוצה שלו בכל פעם שהיא נתקלת ביריב שהוא ברמת כדורגל קצת מעל הממוצע. את הסימנים שמבשרים את שהולך לבוא היה ניתן לאתר כבר באוגוסט: מול קבוצה רומנית בינונית שאינה עשירה ממנה (פאנדורי), שזה היה עבורה הקמפיין האירופי הראשון אי-פעם (ובינתיים האחרון, בהתחשב במצבה בליגה המקומית), קבוצה שאפילו לא אירחה משחקים אירופיים במגרשה הביתי - השכילה הפועל, שבשש משבע השנים הקודמות העפילה לשלבי הבתים של היבשת - להיות מודחת בבושת פנים.

בליגת העל הפועל הפכה לפרה החולבת של קבוצות הצמרת: מול חמש היריבות שמדורגות במקומות 6-1, הצליחו האדומים לסחוט העונה 3 נקודות מ-27 אפשריות, 11.1% הצלחה. בהתחשב ברקורד הזה, נותר רק לדמיין מה יקרה להפועל במשחקי הפלייאוף העליון העונה, והאם תצליח להתעלות על ההישג המיוחד שרשמה אשתקד עירוני רמה"ש (10% הצלחה בפלייאוף העליון).

העונה הנוכחית של הפועל ת"א גרועה גם במונחים אבסולוטיים: יש לה 50% הצלחה בליגה, הנתון הגרוע ביותר שלה אחרי 24 מחזורים מאז עונת 2007/08. בגביע, תואר בו זכתה הפועל בשבע מתוך 15 העונות הקודמות - היא הודחה העונה בסיבוב הראשון.

למרות שחיים רמון לא חף מטעויות, למרות שאי-השקט במועדון מצליח לפרקים להתעלות אפילו על הרעש המחריש שליווה את עידן אלי טביב, ושאין חיילים רעים כמו שיש מפקדים כושלים - פשוט אי אפשר להתעלם משורת הנפילות האלו של רב"ש, האיש שקיבל לידיו בסופו של דבר את המערכת המקצועית. ההתרסקויות של המאמן, ואת זה אסור לשכוח, החלו הרבה לפני שהבעלים והקואופרטיב שגייס לצדו התחילו לדלל את הסגל משחקנים יקרים ולקצץ במשכורות. ואין להתרסקויות האלו שום קשר לעובדה שבוולפסון נבנה תקציב שגדול על מידותיהם של הבעלים.

בני יהודה נועלת את הטבלה ועשויה למצוא את עצמה יורדת לליגה השנייה בסוף העונה. היא מציגה ברוב העונה איכויות שלא רואים אצל מתחרותיה בתחתית, לכן סביר להניח שהיא תינצל. אבל גם אם הנורא מכל יתרחש, זה ממש לא יהווה ציון דרך היסטורי חסר תקדים, אלא בסך הכל מאורע טבעי שמתרחש במחזור החיים של קבוצה מסדר הגודל הזה - מאורע שכבר קרה לבני יהודה ארבע פעמים בעבר.

אסור לטעות בתפישה ההיסטורית של בני יהודה. הכתומים בילו 48 עונות בליגה העליונה, בהן סיימו בממוצע במקום השמיני. המשקל הסגולי ההיסטורי של בני יהודה על הליגה בתקופה הזו רחוק מלהיות מאוד משמעותי: היא זכתה אמנם באליפות אחת, אבל כך גם הפועל ר"ג, הפועל כפ"ס, עירוני ק"ש והפועל חיפה. אמנם יש לבני יהודה לא מעט אוהדים - אבל כך גם למכבי נתניה והפועל פ"ת, שתי קבוצות שחולקות ביניהן 11 אליפויות ו-16 סגנויות. שתי האחרונות כיום בליגה השנייה, שתיהן כנראה יחזרו לליגה הראשונה בסוף העונה - וראו זה פלא: כדור הארץ ימשיך לנוע על מסלולו, ואין מניעה להניח שגם התרנגול, אפילו אם כמה נוצות ינשרו לו, יחזור לקרקר במהרה.