האם המאבק החברתי יתגבש לחקיקה חברתית? ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק מהפכנית של ח"כ אראל מרגלית (עבודה), שתחייב חברות פרטיות שמהוות מונופול במשק - בדומה לקוקה-קולה, פרוקטר אנד גמבל ויוניליוור - לחשוף את רווחיהן לציבור, לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן ולהיחשף לביקורת רגולטורית וציבורית.
ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לפני כ-3 חודשים, והיא אמורה להיות הראשונה מבין סדרת חוקים המיועדים להגביר את התחרותיות בתחום מוצרי המזון ומוצרי הצריכה בישראל, ועשויה (אם תתקבל) לשנות את המשק בצורה דרמטית.
ח"כ מרגלית מבקש לתקן את חוק ההגבלים העסקיים (משנת 1988), באופן שיחייב את הממונה על ההגבלים לקבוע את הקריטריונים לחברות שנחשבות ל"מובילי שוק מובהקים" בתחום הצריכה, ולפרסם את הרשימה וכן את הדוחות של אותן חברות לציבור הרחב, כפי שמחויבות חברות ציבוריות.
הצעת החוק מבוססת על אחת מהמלצותיה של ועדת טרכטנברג שלא יושמו עד היום.
הוראה מסוג זה תחייב בדיווח ושקיפות חברות כמו דיפלומט (יצרנית ג'ילט); נייקי ישראל; קוקה-קולה; יוניליוור (תלמה); פרוקטר אנד גמבל; איי דיגיטל, היבואנית של אפל; נסטלה; קראפט; קלוגס; ג'ונסון אנד ג'ונסון; בעלי הקניונים הגדולים ועוד.
רווחיהן של חברות אלה, שחולשות על נתח שוק עצום בישראל (כל אחת בתחומה), סמויים מהעין כיום ואינן נתונות לבחינה ציבורית, עקב היותן פרטיות.
לפי הצעת החוק, פרסום רווחיהן של חברות אלה יאפשר לציבור, כמו גם לממונה על ההגבלים העסקיים, לבחון האם הן מגזימות בתמחור מוצריהן והאם רווחיהן מופרזים, באים על חשבון הציבור ומובילים ליוקר המחיה המשתולל בישראל.
על-פי ההצעה, הממונה יוכל להגדיר אדם או חברה כ"בעל השפעה מהותית", גם אם החברה בבעלותו אינה עונה לתנאים הקבועים בחוק של מונופול, אם בידו ריכוז בשיעור הנמוך ממחצית מכלל האספקה או מכלל הרכישה של כלל הנכסים או כלל השירותים. וזאת, אם יש בריכוז הזה כדי להשפיע השפעה מהותית בשוק לגבי אותם נכסים או נכסים הקשורים להם, או אותם שירותים או שירותים הקשורים להם, באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לגרום לפגיעה בציבור.
תופעה מגונה
המאבק אותו מנהיג מרגלית הוא בין היתר תולדה של המאבקים שהחל לנהל "גלובס", כמו בנושא מחיר הקוטג', באמצעות הביקורת על המחירים המופרזים שחברות רבות גובות על מוצריהן, וכן בטוריו של סגן עורך העיתון, אלי ציפורי.
בעמוד הפייסבוק קורא מרגלית לציבור לתמוך בהצעה שתביא להורדת יוקר המחיה המטורף. "הגיע הזמן שהישראלים ישלמו את אותם מחירים שמשלמים אמריקאים ואירופאים. יחד נוריד את המחירים בישראל", כותב מרגלית, ומדגים עד כמה הציבור הישראלי יוצא "פראייר" שלא באשמתו, בעקבות ההתנהלות של המונופולים הגדולים.
כך למשל, מרגלית השווה את מחירה של שישיית קוקה-קולה בישראל לעומת מדינות אחרות, ומצא כי בעוד שבישראל משלמים כ-28 שקל עבור המוצר - בארה"ב משלם הצרכן רק כ-11 שקל, בצרפת - כ-13 שקל, באנגליה - 14.26 שקל, ובהולנד - כ-16 שקל בלבד.
עוד מצא מרגלית כי מוצץ לתינוקות עולה בישראל פי 3 ממחירו במדינות מערביות אחרות ומובייל לתינוקות שמיוצר על-ידי מותג ישראלי עולה פי 4 ממחירו בארה"ב - 400 שקל בישראל לעומת 110 שקל בלבד בארה"ב.
באשר למשחת השיניים קולגייט (מקס פרש), מצא מרגלית כי בעוד שבישראל ישלם הצרכן הישראלי כ-22 שקל לשפופרת, ישלם ההולנדי רק כ-15.5 שקל; האמריקאי ישלם כ-10.5 שקלים בלבד; ובאנגליה ובצרפת ישלם הצרכן על אותה שפופרת כ-13 שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.