בג"ץ דחה העתירה לביטול הפטור ממע"מ לגוגל ולפייסבוק

רשות המסים אינה גובה מע"מ מענקיות אינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, על-אף פעילותן הענפה בישראל? שאלה זו, שעמדה בבסיסה של עתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד שר האוצר ומנהל רשות המסים, משה אשר, גוגל ופייסבוק - בטענה כי יש לבטל "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלו - נותרה בשלב זה ללא מענה. זאת, לאחר שבג"ץ דחה את העתירה עקב העובדה כי שר האוצר ורשות המסים הצהירו כי הם מגבשים בימים אלה את כללי המיסוי שיחולו על החברות הללו.

השופט עוזי פוגלמן, בהסכמת השופטים יורם דנציגר ויצחק עמית, קבעו כי דינה של העתירה להידחות על הסף "בהיותה מוקדמת". בהחלטה צוין, כי "אכן, אופן יישומו של חוק מע"מ על תאגידים רב לאומיים - ככל שמדובר בעסקאות או בפעילות המבוצעות דרך האינטרנט - עלול לעורר שאלות מורכבות שעשויה להיות להן השלכה רחבה".

ואולם, הוסיפו השופטים כי "מתשובת המדינה למדנו כי הגורמים האמונים על אכיפת החוק עמלים על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה, שיפורסם בתקופה הקרובה. חוזר זה נועד להסדיר את העניין ועשוי ליתן מענה לטענות המועלות בעתירה (כולן או חלקן). במצב דברים זה, יש להותיר לשר האוצר ולמנהל רשות המסים פרק זמן סביר לגיבוש עמדתם בסוגיה, ועל כן אין מקום להידרש לטענות המועלות בעתירה בעת הזו".

"נישומים השווים יותר"

העתירה הוגשה על-ידי גיא אופיר באוקטובר אשתקד, בטענה כי "עבור רשות המסים, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח, והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".

בקבוצת אותם "שווים יותר", טען אופיר, מצויים תאגידים רב-לאומיים. לטענתו, אותם "שווים יותר, הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים, עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רו"ח ועורכי דין בישראל ועוד'".

מנגד טענו שר האוצר ומנהל רשות המסים כי הוראות חוק מע"מ, הקובע כי "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מע"מ", ממחישות כי בשונה ממקרים שבהם מוטל מע"מ על מכירת נכס או שירות בידי עוסק בישראל - הרי שככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים, המבוצעת דרך רשת האינטרנט, החלת הוראות החוק מורכבת יותר. בהקשר זה, טענו האוצר ורשות המסים, עולה השאלה מהו "מקומה" של פעילות המתבצעת במרחב הסייבר, וכיצד משליך הדבר על רישום בישראל של תאגידים בינלאומיים המבצעים פעילות באינטרנט. לטענתם, "מהפכת האינטרנט" יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר, המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי, שבמסגרת מתן המענה להן יש להביא בחשבון לא רק את התשובות לפי דין המס הישראלי, אלא גם לפי דיני המס של מדינות אחרות.