אין קורס בפסיכולוגיה שבו לא מלמדים מהי שנאה עצמית ולמה אנשים לא מחבבים - שלא לומר שונאים - אנשים שדומים להם. לא צריך להיות פסיכולוג או אפילו בעל תואר כדי להבין שאנשים שדומים לנו מהווים עבור האדם הקפיטליסטי המודרני תחרות, ובינינו, אנחנו לא באמת רוצים שמישהו יתחרה בנו או חלילה יביס אותנו ויהיה טוב יותר.
וזה בדיוק מתלבש על מה שהפך להיות כמעט ספורט בינלאומי בשנה החולפת: לשנוא את פייסבוק. מאז שהונפקה החברה בבורסה, צצים יותר ויותר מאמרים על כמה פייסבוק גורמת לנו לאבד את הפרטיות שלנו (כאילו שהייתה לנו פרטיות לפני כן, בעידן של סלולרי וכרטיסי אשראי), עד כמה הצעירים עוזבים אותה (לפי מחקר של אוניברסיטת פרינסטון שבעצמה מאבדת את הצעירים לטובת אוניברסיטאות אחרות), על חוות הלייקים שהיא מנהלת (וכן, היא רחוקה מלהיות מושלמת בקטע הזה) ובכלל, על כמה היא מפלצת איומה המסמלת את סוף היקום.
אלא שכמו כל תיאוריית קונספירציה טובה, צריך גם לזכור שמאחורי לפחות חלק מה"מאמרים" וה"מחקרים" וסרטוני היוטיוב עם ההרצאות הדמגוגיות האלה, שמראים כמה פייסבוק היא נוראה ואיומה, עומדים בעלי אינטרס כלכלי עצום. אם תפעילו את הראש לדקה לא תתקשו להבין מיהן החברות שהתעצמותה של הרשת החברתית הגדולה בעולם, גוזלת מהן פרנסה עכשווית ועתידית.
ההשערות שרצות לכם בראש עכשיו, כולן נכונות: החל מכלי תקשורת, עיתונים ומגזינים, תחנות רדיו וטלוויזיה שפייסבוק גזרה, שלא לומר גזלה מהם נתח עצום מעוגת הפרסום, דרך גוגל שנורא רצתה שגוגל פלוס יהיה משהו אמתי, וכלה בחברות אתרים גדולות שאיבדו נתח פעילות לטובת פעילות עצומה בתוך עמודי המותגים בפייסבוק. להרבה גופים יש אינטרס להפיץ שמועות, לפעמים שקרים, ולממן מחקרים כאלו ואחרים שמראים שפייסבוק גוססת ותכף היא תיעלם מחיינו לטובת הריק שהיה פה קודם, והנה כולנו נחזור לקרוא עיתונים ולהאזין לתחנות רדיו.
נכון, לא הכל קונספירציה. מאחורי תחקיר הירקות של גלית גוטמן בקשת, למשל, שממנו עולה שהירקות של רשת מגה הם הבריאים ביותר, ולגמרי במקרה מגה היא גם נותנת החסות הראשית לתוכנית המובילה של הזכיינית, עומדת עיתונאות טובה בסך הכול. אבל היי, ב-2014, בואו לא ניתמם לפחות.
צר לי לקלקל את החגיגה, אבל בחזרה לשיעור במבוא לפסיכולוגיה: מי שאולי באמת שונא את פייסבוק הוא אנחנו, והשנאה המדומה או הלא-מדומה שלנו כלפיה היא בעצם שנאה עצמית, ובסך הכל משקפת את מה ואת מי אנחנו שונאים בחיים שלנו. האלגוריתם של פייסבוק מאפשר לגולש לקבוע את מי מהחברים יראה (ואת מי לא), אילו פרסומים של אילו חברות יראה (ואילו פחות) ובאילו תכנים הוא יצפה (ובאילו לא). הישראלי הממוצע נכנס לפייסבוק 14 פעמים ביום, ואם הוא לא אוהב את מי שהוא ואת החיים שלו, זה לא פשוט עבורו להיתקל במראה 14 פעמים ביום.
הכותב הוא בעל חברת הסושיאל מדיה Double spread
הטור פורסם בגיליון מרץ של "פירמה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.