סצנת הסטארט-אפים בלונדון פורחת: "קל לגייס כאן כסף"

"אנחנו לא מכוונים דווקא לארה"ב. גם אם המוצר שלך יותר טוב מהמתחרים שם, עדיין מאוד קשה להצליח. באירופה השוק מאוד מגוון ויש כאן יותר אפשרויות והזדמנויות". הדברים הללו, שנאמרו על ידי לירן מיוסט, מנכ"ל Keeprz, מייצגים היטב את הרוח בקרב חברות הסטארט-אפ הישראליות שנסעו ללונדון כחלק ממשלחת TeXchange, על מנת להיפגש עם חברות קמעונאות בריטיות.

המשלחת, שאורגנה על ידי מרכז הטכנולוגיה בשגרירות בריטניה בישראל (UK Israel Tech Hub), בשיתוף עם מכון היצוא ושגרירות ישראל בבריטניה, נועדה לפתוח בפני חברות ישראליות דלתות בשוק הקמעונאי באי הבריטי, אשר מגלה מצדו עניין רב בחברות הישראליות המפתחות מוצרים ואפליקציות שמתאימות לקמעונאות - המקוונת והפיזית.

על פי רוח הדברים בקרב חברי המשלחת, הדלתות האלה אכן נפתחות יותר ויותר, כאשר במסגרת המשלחת נערכו פגישות פנים אל פנים עם נציגים של רשתות הקמעונאות הגדולות בבריטניה כמו אסוס ומרקס אנד ספנסר.

רות גל, מייסדת EZface, אומרת כי "בריטניה הוא שוק אופנתי ומטרתנו היא להביא את המוצר שלנו לכאן. אנחנו חושבים שיש כאן ראש פתוח למוצר שלנו".

לדבריה, EZface, שמייצרת אפליקציה שמדמה איפור על פני הלקוח או הלקוחה בזמן אמת, ללא שימוש פיזי במוצר, נועדה מראש לשוק הבינלאומי, ובריטניה לדבריה היא השוק המתפתח ביותר כיום בתחום האופנה והקוסמטיקה, והגדול ביותר בתחום ה-E-commerce.

השוק האמריקני ועמק הסיליקון אינם זרים לחברות הישראליות, אולם עד לאחרונה לא היה קשר מפותח עם השוק הבריטי. נדמה שבתקופה האחרונה המצב משתנה, כפי שמעידים רבים ממשתתפי המשלחת של TeXchange.

לונדון, כמובן, לא לבד, אך מיוסט טוען שלונדון עדיפה על ערים אחרות כמו ברלין. "גם בברלין יש חדשנות", הוא אומר, "אבל לונדון עדיפה, כי יש בה חיבור בין הפיננסים להיי-טק. כל העולמות נפגשים".

מיוסט אכן הצליח להכניס את הרגל עוד קצת פנימה, וחתם במהלך השהות בלונדון על מתווה לפיילוט למוצר של Keeprz עם רשת המסעדות של ג'יימי אוליבר. לדבריו, "המשלחת היתה פוריה מאוד מבחינתנו ונוצרו קשרים עסקיים רבים שחלקם בוודאי יבשילו לכדי פעילות ממשית".

Keeprz מציעה אפליקציה שמאפשרת לקמעונאים לנהל לקוחות קבועים על ידי הצעת הטבות ומתנות וניהול סטטיסטיקות. על פי מיוסט, מרבית הרווחים מגיעים מלקוחות חוזרים ולכן את עיקר העבודה יש למקד בהם, ולא בהשגת לקוחות חדשים.

עד כמה מעוניינים הבריטים בחברות הישראליות? לעתים ניתן להתרשם כי יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק.

המשקיע סול קליין מאינדקס ונצ'רס אמר בכנס בבית ראש הממשלה בדאונינג סטריט לכבוד חברי המשלחת כי "היתרון של השוק הקמעונאי הבריטי הוא שזה שוק שמדבר את אותה השפה כמו ארה"ב, אבל לא צריך לטוס יום שלם לסיליקון ואלי - יש כאן שוק במרחק של חמש שעות טיסה בלבד".

טים לוק, יועץ עסקי בכיר של דייוויד קמרון, אמר באותו כנס כי "ישנה מחויבות והערכה גדולה לתעשייה הישראלית. אנחנו רוצים שהחברות הישראליות החזקות יירשמו למסחר כאן ולא בנאסד"ק".

ואם להאמין לדבריו של ג'רארד גרץ', מנכ"ל טק סיטי - הסיליקון ואלי של מזרח לונדון - אשר דיבר באותו אירוע, "זה הזמן להיות בלונדון. בין השנים 2009-2012 גדל מספר חברות ההיי-טק כאן מ-40 אלף ל-88 אלף. בטק-סיטי גדלנו מכמה מאות חברות ל-1,400 השנה. יש כאן את כל התנאים לגדול ולהשיג מימון".

"גישה נוחה"

ויש גם מי שהלך באופן ישיר על האפשרויות שמציעה בריטניה לחברות מתחילות. יונתן רז-פרידמן נמצא בבריטניה כבר מעל לשנה. את הרעיון לחברה שלו, Kano - מחשב להרכבה אישית בקוד פתוח - הוא פיתח בבריטניה, יחד עם סול קליין.

לדבריו, "הדבר הכי טוב לחברה גלובלית הוא לבנות אותה בלונדון. יש כאן רב תרבותיות, גישה נוחה לכסף, מיקום מרכזי בעולם וגישה הרבה יותר נוחה לישראל מאשר הסיליקון ואלי למשל".

רז-פרידמן טוען שהסיבה שהשוק הבריטי מלא בחברות גלובליות אך דל בישראלים היא כי הישראלים לא מודעים להזדמנויות שיש כאן. "ישר חושבים על סיליקון ואלי. אבל יש כאן ויזת יזם, שזה דבר שאין בשום מקום אחר, וקל כאן לגייס כסף", הוא מסכם.

במקביל למשלחת הקמעונאות, אשר חבריה מחפשים אחר הזדמנויות להיכנס לשוק רווי באפליקציות ומוצרים, הגיעה ללונדון משלחת של 12 חברות מים ישראליות, בהן מפל, קיורפייפ ועמיעד, אשר מתמחות בתחומן וכבר מוכרות בחלקן גם בשוק העולמי כמספקות פתרונות ייחודיים.

המסר שחוזר מדבריהם של נציגי החברות הללו הוא שבריטניה היא שוק שצמא לפתרונות תשתית בתחום המים, שכן על אף שמדובר במדינה גשומה באזורים מסוימים, התשתיות מיושנות וניצול המים "קטסטרופלי". מנגד, חברות המים מופרטות ויש רגולציה מפותחת, מה שמקל על החברות הישראליות לעבוד שם.

באחד הפאנלים המשותפים לנציגי חברות המים ונציגים מקומיים דובר בין היתר על אפשרויות של שיתופי פעולה ישראליים-בריטיים לא רק למען השוק הבריטי, אלא גם על מנת לייצא טכנולוגיות למדינות העולם השלישי.

אולם, כאמור, עיקר ניסיונות החדירה הם לשוק המקומי, אשר לדברי אחד מחברי המשלחת הוא "הכי פחות יעיל בכל העולם ביחס לפוטנציאל המים שבו", ועל זה שמות החברות הישראליות דגש - "יעילות, יעילות, יעילות" הוא המוטו החוזר.

נעמי קריגר כרמי, מנהלת ה-Tech Hub, מוסרת כי "ביקור שתי המשלחות הוכיח פעם נוספת שבבריטניה יש צמא גדול לשתף פעולה עם החדשנות הישראלית. המטרה הפעם היתה לפעול בשתי נישות עסקיות בהן השוק הישראלי והבריטי משלימים זה את זה ויכולים באמצעות שת"פ עסקי-טכנולוגי להגיע לפיתוחים חדשים והרחבת שווקי הפעילות עבור שני הצדדים.

"מסחר מקוון (future retail) - תחום שבו בריטניה היא מהמובילות בעולם; יזמים ישראליים קיבלו הזדמנות להציג את הפיתוחים האחרונים בתחום בפני עמיתיהם הבריטים. טכנולוגיות מים - חיבור המומחיות הישראלית בתחום (התפלה, מערכות מידע למים ועוד) לחברות הנדסה ותשתיות בריטיות שהן מהמובילות בעולם בתכנון וביצוע פרויקטים בתחום המים, על מנת לפעול יחד הן בשוק הבריטי והן ברחבי העולם. במהלך הביקור פגשו 27 חברות ישראליות למעלה מ-100 שותפים בריטיים פוטנציאליים, ואנו מצפים בחודשים הקרובים לראות תוצאות ראשונות מהקשרים שנוצרו".

הכותב היה אורח של שגרירות בריטניה בישראל