תקנון האתיקה של לשכת עורכי הדין וגם של שאר בעלי המקצועות החופשיים מונע מהם לפרסם את חלק כישוריהם, מהתמחויותיהם ובעיקר את מידת הצלחתם. יש תחומי עיסוק בהם אי היכולת לפרסם ברבים את כישוריהם אינה פוגעת, אבל בכל מה שקשור למקצוע עריכת הדין החסרונות עולים על היתרונות. זאת ועוד, בחלק מהמקרים מי שנפגע מאי יכולתו של עורך הדין לפרסם את הצלחותיו הם למעשה הלקוחות הפוטנציאליים שזולגים למתחרים אשר אינם עורכי דין וכללי האתיקה אינם חלים עליהם.
בשנים האחרונות, בעיקר בשל חולשתו של המוסד לביטוח לאומי למלא את תפקידו ולהעניק פיצוי ראוי לאזרחים הזקוקים לכך - החלו לפעול גופים חוץ משפטיים ולהציע את עזרתם (בתשלום, כמובן) לאזרחים המתוסכלים ואובדי העצות.
לשכת עורכי הדין פעלה במישור המשפטי וכתוצאה מכך הובלטו עוד יותר הפערים בין מי שכפוף לכללי האתיקה (עורכי הדין) לבין מי שלא (החברות ל"מימוש זכויות רפואיות"). תחת ההגנה של הכוכבית הקטנה ("הייעוץ אינו משפטי"), ממשיכות החברות הללו להתהדר בהצלחותיהן להשיג כספים רבים יותר עבור לקוחותיהם ומושכות אליהן לקוחות רבים. הדבר דומה לשני מתאגרפים הנאבקים באותה זירה כאשר ידו של האחד קשורה מאחורי גבו.
כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין לא מאפשרים להם להתחרות בצורה הוגנת בחברות שאינן משפטיות, בעיקר משום שעורכי דין לא יכולים להגיד את המשפט: "אני חוסך לך יותר". מעבר לעובדה זו, הכללים של עורכי הדין מטיבים עם הלקוח בכל מה שקשור לתביעות נזיקין שכן הם מעגנים את שכר הטרחה של עורך הדין ואת חלקו (באחוזים) מסכום הכסף שמקבל הלקוח שלו.
בחברות המתחרות אין מגבלות הפרסום, אין כללים לגבי שכר הטרחה ולמעשה הכול נתון בכל העת למשא ומתן. המאבקים המשפטיים של הלשכה לא הצליחו וככל הנראה גם לא יצליחו למנוע מהחברות הללו לפעול.
לעניות דעתי, ולא רק מסיבה זו, לשכת עורכי הדין חייבת להתיר את ידם השנייה של עורכי הדין ולהקל עליהם במאבק מול חברות "מימוש הזכויות הרפואיות" שפוגעות בלקוחותיהם, או לכל הפחות יכולות לגבות סכומי כסף גבוהים יותר מלקוחותיהן.
למען הסר ספק, אני לא חושב שהחברות הללו עוברות על החוק, או שהשרות שלהן אינו איכותי. טענתי היא שכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מונעים תחרות הוגנת ובשל כך, פוגעים בלקוחות הפוטנציאליים.
לשכת עורכי הדין חייבת להגמיש את כללי הפרסום ולאפשר לעורכי הדין להתהדר בהצלחותיהם, תוך הסתייגות שאכן מדובר בהצלחות מוכחות. כלומר לא ניתן להציג נתון שקרי או נתון שיש ספקות לגבי היכולת להוכיח אותו. לדוגמא, משרד עורכי דין העוסק בנזיקין, יוכל לסכם את כל התיקים בהם טיפל בשנה האחרונה ולציין את הסכום המצרפי שהשיג ללקוחותיו. כמו כן, על-פי אותה השיטה, עורך דין פלילי יוכל לסכם את פעילותו השנתית ולציין את הישגיו בתחום, כמה מהתיקים בהם טיפל הסתיימו בזיכוי מוחלט וכדומה. מוטב גם שהלשכה תאשר באותה הזדמנות גם למשרדים העוסקים בתחום המסחרי לפרסם (בהסכמתם) את שמות החברות שהם מייצגים ובכך יסייעו למשרדים לא לעבור על תקנות הלשכה, שכן מרבית המשרדים מוצאים דרכים לעדכון הפרטים הללו.
לסיכום, כללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין ושל שאר בעלי המקצועות החופשיים חייבים לשמוע על כבוד המקצוע אך אסור להם לפגוע בעוסקים בו, בפרנסתם ובלקוחותיהם הפוטנציאליים.
(*) הכותב הוא יועץ תקשורת בחברת NOW-YOU
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.