כיל: נסגור את רותם בשל התנגדות גרמן לפיילוט בבריר

שרת הבריאות יעל גרמן הנחיתה הבוקר (ה') מכה קשה על חברת הדשנים כיל שמקבוצת החברה לישראל שבשליטת איש העסקים עידן עופר. במכתב ששגרה גרמן לבינת שוורץ, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, היא מודיעה כי החליטה להתנגד לכרייה ניסיונית (פיילוט) של מחצב הפוספט בשדה בריר, הנמצא סמוך לעיר ערד שבנגב. החלטת גרמן אינה מהווה סוף פסוק, שכן הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שתתכנס ככל הנראה בעוד מספר שבועות, היא שתכריע סופית בעניין.

"מתוך אחריותי כשרת הבריאות, הגעתי לכלל מסקנה כי אפשרות הפיילוט אינה נכונה, שכן, הוא לא יוכל לשקף באופן מלא את המצב בפועל", כתבה גרמן תוך שהיא מסתמכת על חוות דעתו של פרופ' ג'ונתן סאמט, מומחה בינלאומי שנשכר לאחרונה על ידי משרדה במטרה לתת חוות דעת סופית בנושא. גרמן מצטטת את סאמט, שכתב בחוות הדעת שלו כי "הניסיון שייצבר לא יוכל לספק ביטחון שלכרייה בהיקף מלא לא יהיו השפעות בריאותיות שליליות".

בתגובה להחלטת גרמן, הנחה היום מנכ"ל החברה, סטפן בורגס, את הנהלת רותם אמפרט, האמונה על כריית הפוספטים של כיל בנגב, להכין תוכנית לסגירת החברה אם ממשלת ישראל תחליט לא לכרות בשדה בריר. ברותם מועסקים כ-1,200 עובדים. בנוסף, בורגס נתן הנחיה להפסיק קליטת עובדים חדשים, השקעות, שיפוץ מבנים ומתקנים במפעל, למעט בטיחות ושמירה על הסביבה. כך או כך, נראה כי מדובר על איום שאותו תתקשה כיל להוציא לפועל, זאת בשל מעורבות המדינה בנושא והעבודה המאורגנת במפעליה.

מכיל מסרה עוד, כי "גרמן מעדיפה לקבל החלטה צרה ומצומצמת, לא מאוזנת בעליל וחסרת אחריות ביחס לאינטרס הלאומי והחברתי של מדינת ישראל בכלל ושל הנגב בפרט". עוד הוסיפה החברה, כי "ההחלטה שלא לאפשר כרייה בשדה בריר כמוה כהחלטה לסגור את תעשיית הפוספט בישראל תוך אובדן מקור פרנסה של כ-9,000 משפחות. זו תהיה מכה אנושה לנגב ולתושביו. כיל תדע להתמודד עם החלטה שכזאת בעיקר באמצעות אלטרנטיבות בחו"ל".

במכתבה חושפת גרמן את מערכת הלחצים שבה הייתה שרויה עד כה. "מצאתי מחד תושבים החוששים לבריאותם ולגורל עירם (תושבי ערד - א.פ.), ומנגד, עובדי מפעל רותם החוששים למקור פרנסתם. כדי לנתק את חוות הדעת המקצועית מהלחצים השונים והחשדות שנלוו עליהם (מכל צד) החלטתי לבקש את חוות הדעת של המומחה האובייקטיבי (סאמט - א.פ.)."

בכיל גם חושבים על היום שאחרי, ומפנים את הכדור לנציגי הממשלה, הצפויים לשבת בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. בוועדה זו יושבים נציגי המפלגות השונות לצד נציגי רשויות בנגב, שאוחזים בדעות שונות בנושא. לא מן הנמנע, כי כיל תפעיל מעין לובי לקידום עמדתה בנושא. "כעת על הממשלה להחליט האם גם הנגב ותושביו יידעו להתמודד עם החלטה שכזאת", נמסר. "אם הממשלה תנהג על פי העיקרון של גרמן יצטרכו לסגור את כל המפעלים בערים, למנוע תחבורה ציבורית ונסיעת מכוניות, למנוע את ירידת צה"ל לנגב ועוד".

יתרה מכך, בכיל רואים בכלל בחיוב את חוות דעתו של סאמט. "החלטתה של גרמן אינה מבוססת על המחקר של סאמט, שקבע למעשה שלשדה בריר אין כל השפעה מהותית על בריאות תושבי האזור, במקרה החמור ביותר תגיע השפעתו על התחלואה למקסימום זניח של 0.06%. המחקר שולל מכל יסוד את הנתונים שעליהם התבסס משרד הבריאות עד היום". בכיל מתכוונים בכך לחוות הדעת של ברחנא (שעליה התבסס ליצמן), שקבע שיעור תחלואה גבוה יותר.

65 מיליון טון פוספט

המחלוקת סביב הכרייה בשדה בריר התחילה עוד בימיו של סגן שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, שהתנגד להקמת הפיילוט. זאת, לצד התנגדות התושבים והארגון הסביבתי אדם טבע ודין. מנגד, כיל השקיעה משאבים רבים, בייחוד מבחינה תקשורתית, בקידום הנושא.

אלא שהסוגיה נפתחה מחדש ביתר שאת לפני כשנה, כאשר מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, אמר כי "הגענו לצומת חשוב בנוגע לעתיד תעשיית הפוספטים בישראל". להערכת כיל, עתודות הפוספט בנגב עלולות להיגמר בעשור הקרוב, בעוד שדה בריר יכול לספק לה כ-65 מיליון טון של פוספט, ובכך להמשיך עוד שנים רבות את פעילותה בנגב.

מכאן החלה סאגה רצופת מהלומות בין גרמן לכיל, כאשר האחרונה מפעילה עליה לחצים לשינוי עמדתה בטענה כי הדבר יביא לסגירת החברה הבת, רותם אמפרט, ולפיטוריהם של אלפי עובדים. גרמן, כאמור, לא השתכנעה ונותרה איתנה בדעתה.