האם משרד המשפטים יטרפד הגבלת שכר הבכירים?

הודעתו של שר האוצר, יאיר לפיד, מאתמול (ב') - שלפיה תגביל המדינה את היקף ההוצאות המוכרות למס למוסדות פיננסים וגופים המנהלים כספי ציבור בגין חבילת השכר של מנהליהם הבכירים, עד תקרה של 3.5 מיליון שקל לשנה, וכן ישתנה מנגנון אישור השכר בחוק החברות - יצרה הדים במשק. לצד האהדה הציבורית שלה זוכה כל מהלך שיביא לצמצום פערי השכר במשק ולהגבלת חגיגות השכר המושחתות לעתים של הבכירים, הייתה צפויה גם ההתנגדות של בכירי המערכת הפיננסית ותומכיהם.

ואולם, מתברר שלא רק בעלי אינטרסים מתנגדים ליוזמה. ל"גלובס" נודע כי גם במשרד המשפטים קמו כבר מתנגדים ליוזמה. בכיר במשרד המשפטים אמר ל"גלובס" כי היוזמה של משרד האוצר "לא תעבור" ככל שהיא מחייבת תיקונים בחוק החברות. לדבריו, חוק החברות עבר לאחרונה תיקונים דרמטיים. האחרון והמרכזי שבהם, תיקון 20, נועד להתמודד עם חגיגת השכר של הבכירים, וניסיון כעת לעשות תיקונים נוספים יסרבל את החוק ונובע מחוסר הבנה של החוק.

מנגד, מבהירים בכירים במשרד האוצר, כי טרם פרסום היוזמה קוימו פגישות עם בכירי משרד המשפטים, ובהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), אבי ליכט, שאחראי על תיקוני החקיקה בחוק החברות, ואלה הביעו תמיכה ביוזמה. עוד מבהירים אותם בכירים, כי עיקר השינוי החקיקתי לטובת היוזמה ייעשה בחוקי המס, ולא בחוק החברות ולכן ההתנגדות המובעת תמוהה.

"במסגרת הפגישה הוצגה על ידי בכירי משרד האוצר תמונה מלאה על המהלך של לפיד, והם ידעו בדיוק מה המהלך הזה הכיל בתוכו, ולכן אנחנו מופתעים מכך שהם מתנגדים למהלך", אומרים אותם גורמים באוצר.

במשרד האוצר מופתעים מכל ההתנגדויות, מאחר שהתכנית עברה את כל המשרדים הרלבנטיים וקיבלה את ברכתם מראש. בכירי האוצר אומרים כי התכנית מקלה עם משלם המס, שנשא בנטל של השכר הגבוה של הבכירים, אשר הותר בניכוי ובנוסף מאפשרת לבעלי המניות במוסדות הפיננסיים לשלוט בגובה השכר. "מה זה הכרה בהוצאות מס? זה שמשלם המסים נושא בו. אז בהיבט הזה אנחנו מטפלים כי ברגע שאנחנו לא מתירים בניכוי שכר מעל התקרה, משלם המס לא יישא בזה יותר", מסביר גורם באוצר.

בנוסף, מוסיף אותו גורם, גם הטענה כי בעלי המניות ישאו בנטל אינה רלבנטית. "גם בזה אנחנו מטפלים בתכנית. אנחנו נותנים למי שמייצג את בעלי המניות את הזכות להתנגד לזה באמצעות התיקון שמחייב אישור של השכר החריג באסיפה הכללית ברוב של בעלי המניות הבלתי תלויים. בעוד שעל משלם המסים זו גזירה משמים, על בעלי המניות הנטל הזה לא נופל כגזירה משמים. אם הם לא מעוניינים לשאת בנטל הם צריכים להתנגד באסיפה הכללית. לכן ההצעה הזאת שלמה ומטפלת בכל הבעיות, וכל התנגדות לה לא ברורה".

תיקון 20 לחוק החברות, המכונה גם "חוק שכר הבכירים", נכנס לתוקף בסוף 2012 וקבע, כי כל חברה ציבורית צריכה לקבל את אישור האסיפה הכללית למדיניות התגמול לבכירים בה.

תוכניתו של משרד האוצר להגביל את שכר הבכירים במוסדות הפיננסים ובגופים המנהלים את כספי הציבור מבוססת על שני ראשים: תיקון חוק החברות ותיקון חקיקת המס, שמהווה את החלק המרכזי של היוזמה. התוכנית גובשה לאחר שלפיד ביקש ממנכ"לית משרד אוצר, יעל אנדורן, יחד עם החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, והיועץ המשפטי במשרד האוצר, יואל בריס, לבחון את נושא שכר הבכירים במשק. לאחר דיונים, הציעו בכירי המשרד להגביל במוסדות פיננסים ובגופים המנהלים כספי ציבור, את ההוצאות המוכרות למס בגין חבילת השכר של מנהליהם הבכירים. כך - ההוצאות בגין שכר של מנהל (שכר קבוע, משתנה ומרכיבים הוניים לשכר) שהינן מעבר לסכום של 3.5 מיליון שקל בשנה, לא תוכרנה לצורכי מס.

על פקודת מס הכנסה כל נישום, פרטי או חברה יכולים לנכות הוצאות מהכנסתם החייבת, וכך להקטין את תשלומי המסים שלהם. ככל שקטנה ההכנסה החייבת, באמצעות הצגת הוצאות המותרות בניכוי, כך קטנה את חבות המס והנטו שנותר לנישום היחיד או לחברה גדל. על פי חוק, ההוצאות המותרות בניכוי הן הוצאות שנוצרו בעת ייצור הכנסה ושכר עבודה המשולם לעובדים הנו אחת מההוצאות המותרות.

על פי ההצעה של האוצר, גוף פיננסי שיעבור את התקרה שנקבעה לא יזכה לקזז את השכר העודף מול חבות המס שלו. מדובר בפגיעה קשה בכיס של החברות שיחליטו לחרוג מהשכר שנקבע. עוד לפי ההצעה, חריגה מהשכר המוכר למס תאושר על ידי האסיפה הכללית ברוב של בעלי המניות שאינם בעלי השליטה, תוך בחינת מכלול ההשלכות על הגוף הפיננסי.

התוכנית מחייבת תיקוני חקיקה - הן בחוקי המס והן בחוק החברות - ומשרד האוצר הודיע כי תזכיר חוק לתיקון דיני המס יוגש בשבועות הקרובים.

רשות המסים התנגדה בעבר

הגם שהיוזמה מתקבלת באהדה רבה בקרב גורמים רבים במשק, והציבור בכללותו, כאמור, במשרד המשפטים מתכוונים להכשיל את היוזמה ככל שהיא נוגעת לתיקוני חקיקה בחוק החברות. "לא ניתן להעביר עוד תיקון לחוק החברות", אמר ל"גלובס" הבכיר במשרד המשפטים, שרמז כי המהלך עבר ללא התייעצות מספקת עם משרד המשפטים.

מנגד, מבהירים בכירים במשרד האוצר, טרם פרסום היוזמה קוימו פגישות עם בכירי משרד המשפטים, ובהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), אבי ליכט, שאחראי על תיקוני החקיקה בחוק החברות, ואלה הביעו תמיכה ביוזמה. עוד מבהירים אותם בכירים כי עיקר השינוי החקיקתי לטובת היוזמה ייעשה בחוקי המס, ולא בחוק החברות ולכן ההתנגדות המובעת תמוהה.

ואולם, גם המסלול המיסויי שעולה בהצעה נבחן בעבר ונמצא כי אינו מתאים לטיפול בבעיית שכר הבכירים. רשות המסים אינה מביעה כיום עמדה שונה מזו של משרד האוצר, ובכיריה אומרים כי הם תומכים ביוזמה, ואולם מתברר כי בעבר הלא רחוק בכירי רשות המסים דווקא התנגדו ליוזמה. לפני כמה שנים העלתה ח"כ שלי יחימוביץ' את ההצעה שלא להתיר לניכוי הוצאות של שכר עודף, ואף נפגשה עם בכירי רשות המסים על מנת לבחון את ההצעה. בתום הפגישה השתכנעה יחימוביץ' כי מסלול המס אינו המסלול המתאים לטיפול בנושא, בין היתר כי ניתן לעקוף את אי הניכוי בקלות יחסית וחמור מכך - החברות בסוף יחליטו כי שווה להן לשלם שכר גבוה יותר לבכיריהן ולשאת בנטל המס הנוסף, וזה יתגלגל לבסוף על כתפיו של בעל המניות.

עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים, היה בדיונים הללו בעבר ומספר כי "אכן, מדובר ביוזמה ישנה שעלתה מטעמה של שלי יחימוביץ', ויחימוביץ' אפילו הייתה ברשות המסים בכמה דיונים שבסופם הוסכם כי זה לא יהיה נכון".

לדבריו, "ברשות סברו שצריך לטפל בשכר הבכירים כעמדה עקרונית, אך לא באמצעות מערכת המס. חשבנו שבקלות יהיה אפשר להתחמק מהמגבלה הזאת. יש הרבה מאוד אפשרויות כיצד להתחמק מהמגבלה, כי צריך להגדיר מה זה שכר ואנשים יכולים לקבל שכר בצורות שונות ומשונות. בין היתר, לעבוד באמצעות חברות ייעוץ או באמצעות קבלת דיבידנדים. הדבר השני, והיותר עקרוני, הוא שחשבנו שיש כבר עניינים במערכת המס שלא מותרים בניכוי והם הפכו להיות חלק מהדוחות הכספיים של החברה שאף אחד לא מתרגש מהם, כמו לדוגמא הוצאות עודפות (הוצאה של החברה שלא מותרת בניכוי ויש עליה מקדמת מס גדולה). הסכום בסופו של דבר נופל על כתפי החברה. כשאנשים יתרגלו לזה שהחברות נושאות בנטל, אז הנטל הגדול ייפול על בעלי המניות, שאלה האנשים שאנחנו רוצים לדאוג להם בעצם הגבלת השכר".

"לכן", אומר מזרחי, "אני חושב שההצעה של לפיד לטפל בשכר הבכירים היא נכונה, אך צריך לחשוב איך לעשות זאת בצורה אפקטיבית וגם בצורה שלא תחזור לבעלי המניות - וזאת לא הדרך".

גם מומחה המס, עו"ד ורו"ח רמי אריה, חושב ש"הרעיון של לפיד ראוי, וצריך להביא להגבלת שכר בכירים בחברות שיש בהן עניין ממשי לציבור כמו במוסדות פיננסיים". עם זאת, לדבריו, השימוש לשם כך בהוראות מיסוי, ייצור מנגנון מסורבל של התחשבנות עם מס הכנסה", הוא אומר, ומסביר: "בפקודת מס הכנסה יש כבר כיום כ-200 תיקונים וטלאים שרק יוצרים אי הבנות והסדרים שונים ומשונים בין נישומים לרשות המיסים. אין כל מקום להוסיף טלאי נוסף לפקודת מס הכנסה, כשאפשר להגיע לאותה תוצאה, בחוק פשוט וברור שיטיל מגבלת תקרה על שכר הבכירים, בלי כל צורך בהתחשבנות מיסויית מיוחדת לצורך כך שלא בטוח שתביא ליעד הרצוי".

עו"ד ירון מהולל, מומחה מס ושותף בכיר במשרד איתן מהולל שדות, מצטרף אף הוא לאלה שתומכים ברעיון, אך לא בדרך. "חוקי המס נועדו למסות את הכנסת האמת של אנשים וגופים. יש כלל בסיס והוא שהוצאות שכר של עובדי הארגון מהוות ניכוי מההכנסה לצרכי חישוב המס. קיימות היום הגבלות מאוד מצומצמות, על ניכוי הוצאות בלתי חוקיות כגון תשלומי שוחד או תשלומים אסורים אחרים. הרחבת האיסור לשכר הבכירים תהווה פרצה שאין לדעת היכן תסתיים. מערכת המס צריכה להיות ניטראלית ככל האפשר והיא איננה כלי מתאים לטיפול בסוגיה של שכר הבכירים".

מנגד, טוען ד"ר רוני לזר, מרצה בחשבונאות במכללת שערי משפט, כי שימוש במנגנון ניכוי הוצאות הנו שימוש נכון. "העובדה שנקבעת תקרה כלשהי להתרת ניכוי מס על שכר הבכירים זה מהלך נכון. לפני 6 חודשים פניתי לשר האוצר במכתב והצעתי גם את המרכיב של אי הכרה לצרכי מס בשכר עודף, ולכן אני חושב שזו דרך ראויה לתקוף את הנושא". עם זאת, סבור לזר, כי צריך ליצור הבחנה בין תקרת השכר שנקבעת למנהלים השונים במשק. "בין המוסדות השונים לדעתי צריכה להיות דיפרנציאליות. מי שמנהל בנק גדול יש לו סיכון ואחריות גדולים יותר ממי שמנהל חברת ביטוח בינונית למשל, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בתיקוני החקיקה. צריך לחשוב על תקרות שונות וליצור מנגנון דיפרנציאלי כלשהו כי תקרה אחת לא מתאימה. בנוסף, יש לתת אפשרות לחברות לתמרץ מנהלים על הצלחה, ושההוצאה תותר בניכוי".

לפי הערכות, בבנק ישראל ידעו מראש פרטים כלליים על הכוונה של שר האוצר, אך לא שהדבר יוצג מוקדם כ"כ. נציין שבעיקרון ניתן לקדם את התוכנית גם ללא תמיכתם, מכיוון שהיא קשורה להיבטי מס, שהם אינם בסמכות הפיקוח על הבנקים. המפקח על הבנקים דודו זקן מסר היום: "הצעד שמציע משרד האוצר (שלא להכיר לצורך מס הוצאות שכר לעובד מעל 3.5 מיליון שקל בשנה בחברות הפיננסיות), הוא צעד ראוי בכיוון הנכון, ויש בו כדי להוביל לשינוי הנורמות ברמת השכר ובמבנהו".

19 בנקאים חורגים מהרף החדש

בכירי המערכת הבנקאית כבשו בעבר את טבלאות מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות הציבוריות, אולם בשנה האחרונה הם נדחקו לאחור. ועדיין, אם בוחנים את עלויות השכר של בכירי המערכת הבנקאית, רואים כי לפחות 19 מנהלים חורגים ממגבלת עלות השכר של 3.5 מיליון שקל. בפועל ייתכן שהמספר גבוה יותר, שכן דוחות הבנקים חושפים רק את חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בכל גוף. בבנק הפועלים כל חמשת מקבלי השכר הגבוה עוברים את רף ה-3.5 מיליון שקל. בבנק לאומי 4 מתוך 5 מקבלי השכר חוצים את רף ה-3.5 מיליון שקל. בדיסקונט 3 מתוך חמשת הבכירים חוצים את הרף, ובשאר הבנקים רק היו"ר והמנכ"ל מקבלים שכר בעלות הגבוהה מ-3.5 מיליון שקל. רק בבנק ירושלים, הבנק השביעי בגודלו, הבכירים מקבלים שכר בעלות נמוכה מהרף שקבע האוצר.

 שכר הבכירים בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי