חידות היגיון בריאיון עבודה

כנראה לא די בשאלות קשות בריאיונות עבודה - שהמועמדים כבר יודעים מה הן וכיצד להתכונן לקראתן, או בבדיקות פוליגרף לסינון מועמדים - כלי שנוי במחלוקת כשלעצמו. בין אלה לאלה ישנם גם משחקי מחשבה וחידות ההיגיון שמראיינים ובוחנים מפילים על המועמדים.

הבה נכייף

זה יכול להופיע בגרסה משעשעת, למשל, זו שבה צריך לנחש ולהעריך כמה כדורי גולף נכנסים לתוך אוטובוס; וזה יכול להופיע בצורת חידת היגיון ממש: "לפניך 1,000 מנורות, לכל מנורה מתג המדליק אותה בלחיצה אחת ומכבה אותה בלחיצה שנייה. כל המנורות כבויות. 1,000 גמדים מגיעים. הראשון לוחץ על כל המתגים ומדליק את כל הנורות, השני לוחץ על כל מתג שני (המתגים הזוגיים), השלישי לוחץ על כל מתג שלישי, וכן הלאה. אילו נורות תהיינה דלוקות לאחר שכל הגמדים סיימו להשתולל?".

כדורי גולף, גמדים, נורות, משחקים - נשמע כיף, לא? זה מה שיגידו המצדדים ברעיון, שטוענים כי משחקי ההיגיון הם לא פחות מאשר "מתנה" בשביל המועמד - הזדמנות לחרוג קצת מהכללים הרשמיים בתהליך ולהפגין יצירתיות, ביטחון עצמי, תעוזה, כושר עיבוד ו"חשיבה מחוץ לקופסה".

בזמן שהמראיין מכייף, המראיינים בוחנים את הדרך שבה הוא בוחר להתמודד עם הבעיות, את תהליכי החשיבה והביצוע שלו. לא תמיד חשובה להם התשובה. הם בודקים כמה הוא קשוב או לחוץ, ואם הוא מעדיף לפעול לבדו או מרשה לעצמו לשאול שאלות הבהרה כדי להשיג את מטרתו. הם עוקבים אחר כושר ההבחנה שלו ואחר מסוגלותו להתמודד עם מצבים עמומים, ומתרשמים מכישורי התקשורת שלו.

גם גוגל הבינה שזה בזבוז זמן

גם חובבי חידות ותשבצי היגיון שנדרשים לפתור בעיות כאלה בריאיון יעידו שזהו תענוג מפוקפק לעשות זאת תחת עינם הבוחנת של המראיינים (שפעמים רבות בעצמם לא יודעים מהי התשובה הנכונה לבעיה שהציגו). אולם השאלה האמיתית היא האם זה כלי יעיל או שמא עוד המצאה מיותרת שלא מועילה לתדמיתו העגומה של תחום האבחון והגיוס?

עמידה בלחצים ומהירות מחשבה - כבודן במקומן מונח, אך קשה להסיק משהו ממה שקורה תחת תנאי הלחץ שבריאיון לגבי תהליכי המחשבה היומיומיים בעבודה. אפילו בגוגל, שנחשבת למקום העבודה שכל-כך קשה להתקבל לעבוד בו, הבינו זאת ונטשו את ההרגל המגונה.

חברות אחרות צריכות ללמוד מגוגל, שכעת טוענת כי זוהי שיטה שאינה מנבאת דבר, ובפרט לא יכולות מנטליות, ורק מבזבזת זמן יקר. במילים אחרות, זו כלל לא שיטה.

המועמדים הם לא חולדות מעבדה

לשאלות ההיגיון אין גבול. כל מראיין יכול לבחור בכל שאלה שיחפוץ, והדבר מעמיד את התוקף ואת המהימנות של המבדק הזה בסימן שאלה. ובל נשכח שמדובר באנשים, לא חולדות מעבדה.

בנוסף לכך, אם לא די בחששות ובמבוכה של המרואיינים בתהליך הגיוס החודרני, הרי שהאין-שיטה הזאת מכניסה רגשות שליליים נוספים לחדר. היא גורמת למראיינים להצטייר כחכמים ונעלים, כמי שהתשובה לשאלה הקשה ברשותם, ולמרואיין - רגשי נחיתות ולחץ, במיוחד כשאינו מצליח להגיע לתשובה. איך בדיוק זה מועיל למישהו?

בעיניי הדרך העדיפה היא שאילת השאלות הנהוגה בריאיונות, באופן מובנה, סטנדרטי ועקבי, שחוזר על עצמו מריאיון לריאיון ומחברה לחברה.

החיסרון, כאמור, הוא שהמרואיינים יכולים לצפות את השאלות ולשנן את התשובות הרצויות, אולם מראיין מקצועי, רגיש ומנוסה יכול להתגבר על כך ולזהות את מה שהוא שואף לאתר במועמדיו. במקביל לכך, כדאי להמשיך להצליב מידע ממקורות נוספים (כמעסיקים קודמים) ולהתשמש בשאר כלי המיון השיטתיים.

בכל זאת שואלים אתכם, אז מה עושים?

■ דרך, לא פתרון: זו לא התשובה הנכונה שחשובה, זה תהליך העבודה בדרך לתשובה. כל תשובה שהיא. לכן, את מירב המאמצים יש להשקיע בדרך, ולא להילחץ אם נדמה שאין סיכוי להגיע לפתרון. כדאי לקחת בחשבון גם שפעמים רבות אין תשובה אחת נכונה מלכתחילה.

■ וידוא הבנה: חשוב להקשיב היטב לשאלה, ואם משהו לא ברור - לשאול שאלות הבהרה. ייתכן כי התשובות לשאלות ירמזו על מה שהמראיין מבקש לבדוק.

■ רגע לחשוב - ובקול רם: המועמד יודע לאיזה תפקיד הוא מתמודד ומהן דרישותיו. ההנחה היא שעליו להפגין בתהליך הסינון תכונות וכישורים שעונים על הדרישות הללו. מאחר שבמקרה של שאלות היגיון התשובה עצמה לא חשובה, עליו לחשוב איך יוכל להפגין בדרך הפעולה ובתהליך העבודה שלו את אותן תכונות מהותיות. את מחשבותיו עליו לבטא בקול רם, משום שמראייניו מנסים לבחון את תהליך החשיבה שלו. למשל, אם התפקיד כרוך בתקשורת בין-אישית ובעבודת צוות, רצוי שישתף את המראיין במחשבות שעולות בו למן ההתחלה, ושיסביר בקול רם כיצד הוא אוסף את הנתונים בדרך לקבלת ההחלטה.

* יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה ובייעוץ לאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.