שני נרטיבים לעונש של אולמרט

הנה תחזית לעתיד הקרוב: גזרי הדין בתיק הולילנד יהיו מחמירים וייטו לצד המחמיר שהציגה התביעה, הרבה יותר מאשר לצד המקל שהציגו הסנגורים. כך ביחס לכלל הנאשמים, וכך ביתר שאת בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

הפרקליטות דורשת להטיל על אולמרט עונש שינוע בין 5 ל-7 שנות מאסר, אי-שם באמצע (דהיינו 6 שנים בפועל), בשל השוחד בסך 500 אלף שקל שעד המדינה שמואל דכנר העביר לבקשת אולמרט לאחיו יוסי אולמרט.

במקביל, טווח ענישה נוסף שבין שנתיים ל-4 שנים בגין לקיחת שוחד של 60 אלף שקל, שאותם העביר דכנר באמצעות זקן, ואולם התביעה "מסכימה" לחפיפה חלקית בין העונשים.

סנגורו של אולמרט, לעומת זאת, מציע להסתפק בענישה קלה בהרבה, בהתבסס על הענישה שהוטלה על ראשי רשויות מקומיות בשנים האחרונות, שנעה סביב 18 חודשי מאסר בלבד, ואף לחרוג כלפי מטה, נוכח נסיבותיו הייחודיות של אולמרט.

התרשמות מתגובותיו של השופט דוד רוזן מלמדת כי טיעוני התביעה נשמעים לו משכנעים יותר. עם זאת, הוא לא יאמץ בהכרח את טווחי הענישה שמציעה הפרקליטות, אלא יתייחס אליהם כרף עליון.

מהו הרף התחתון? בוודאי יותר משנה או שנה וחצי מאסר בפועל - כך העיד רוזן עצמו, שביטל בזלזול את ההשוואה שהציע לו עו"ד גיורא אדרת, סנגורו של הלל צ'רני, לבסס את הענישה על גזרי הדין בפרשת רשות המסים, שהגיעו עד לשנת מאסר אחת בפועל.

אולמרט צפוי, בלי ספק, לרצות מאסר בבית כלא, אבל זה לא יקרה מחר בבוקר, גם לא בחודש הבא. גזר הדין צפוי להינתן בשבועות הקרובים. הסנגורים יודיעו לשופט כי בכוונתם לערער על ההרשעה ועל גזר הדין לבית המשפט העליון, ויבקשו עיכוב ביצוע. סביר להניח שזה אכן יינתן, והמשמעות היא שהמורשעים לא יתחילו בריצוי המאסרים עד למתן פסק הדין בעליון, פרק זמן הנאמד בשנה לפחות.

שני נרטיבים

עונשיהם של מורשעי פרשת הולילנד ייגזרו בהתאם למידת החומרה העולה ממעשיהם, ולא על-פי תוצאות הוויכוח העיוני-משפטי שהתגלע בין התביעה לסנגוריה באשר לנפקותו של התיקון לחוק העונשין, שעסק בהבניית שיקול-הדעת של בית המשפט בגזירת העונש.

התיקון לחוק קבע כי את העבירות שבהם הורשע כל אחד מהנאשמים ניתן לחלק ל"אירועים עברייניים", ולכל אחד מהם יש לקבוע טווח ענישה. בהנחה שלא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות יציאה מהטווח (השיקולים היחידים לעניין זה הם שיקום ומסוכנות, והפרקליטות ציינה שהם אינם מתקיימים לגבי איש ממורשעי הולילנד), העונש בתוך הטווח ייגזר משקלול נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, עם נסיבות אחרות - כולל למשל קורות-חייו של הנאשם, תרומתו למדינה ולכלכלה, הרשעותיו הקודמות או מצב בריאותו.

סנגוריהם של הלל צ'רני ואביגדור קלנר, עו"ד גיורא אדרת ואיתן מעוז (בהתאמה), התקוממו כנגד מדיניות זו של הפרקליטות. בעניינו של צ'רני, למשל, חולקו העבירות שבהן הורשע לחמישה "אירועים", ולכל אחד מהם נקבע טווח ענישה שונה, שהחמור בהם עומד על 8 עד 10 שנות מאסר בפועל.

לטענת הסנגורים, גישה זו היא גם מלאכותית וגם בלתי חוקית. מלאכותית - מאחר שלדבריהם חלוקת העבירות למקבצי-אירועים היא שרירותית, וניתן היה לחלקן גם אחרת, מה שהיה מוביל לטווחי ענישה שונים. בלתי חוקית - מאחר שטווח הענישה שהוגדר לכל מקבץ חורג מהעונש המרבי שניתן לגזור על עבירת מתן שוחד, נכון למועד ביצוע העבירות - 3.5 שנות מאסר.

אלא שהשופט רוזן הבהיר כי אין בדעתו לעסוק במחלוקת העקרונית במסגרת גזר הדין. נאמן לגישתו השקופה, הצהיר השופט כי גזרי הדין בפרשה לא ייקבעו על יסוד שיקולים טכנוקרטיים-משפטיים, אלא על יסוד הנרטיב שישכנע אותו.

הוא פנה ישירות לצ'רני ואמר בפשטות:

"יש פה שתי אפשרויות. לאורך כל דרכך ביקשת רק לתרום ולעשות טוב, ובפרשת הולילנד התגלה עולם רקוב ומסואב, ואתה בעטת בכל אורחותיך והצטרפת לעולם המושחת הזה, כלומר שאתה מושחת כמו כולם. והתמונה השנייה, שבאת לבנות פרויקט כאקט ציוני, ושכרת את דכנר שאמר לך שבלי לשחק בעולם המושחת אתה לא תוכל לבנות".

על-פי הנרטיב השני, אם השופט ישתכנע בנכונותו, תלך מידת העונש ככל האפשר לקראת הנאשם.

קשה להקל עם שולה זקן

עניינה של שולה זקן, נאשמת 9 בתיק הולילנד, הולך ומופרד מעניינם של יתר הנאשמים. כבר אתמול (ב'), במשך היום הראשון לשמיעת הטיעונים לעונש, סיכמו השופט רוזן ועו"ד עפר ברטל, סנגורה של זקן, כי הטיעון לעונש בעניינה יישמע בנפרד, בדיון מיוחד שייקבע בשבועיים הקרובים. זקן מצויה במצב ייחודי, המציב אתגר תקדימי גם בפני בית המשפט.

כזכור, ימים אחדים לפני הכרעת הדין, לפני כחודש, חתמו זקן והפרקליטות על הסדר טיעון מקל, שבמסגרתו התחייבה לשתף פעולה ולמסור עדויות וראיות בכל הפרשות שבהן תתבקש.

התמורה שלה זכתה זקן מהפרקליטות נחלקה לשלושה: חזרה של הפרקליטות מהערעור נגדה לבית המשפט העליון בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, הן ביחס לחומרת ההרשעה והן ביחס לעונש - עניין שבינתיים התבצע; ענישה מקילה במיוחד בתיק הולילנד, הכוללת מאסר בפועל של 11 חודשים פחות יום; וכן כתב אישום מתוקן ומצומצם שגובש בעניינה בתיק הולילנד, כדי שהעובדות שבהן תורשע יהלמו, ולו בקירוב, את העונש הקל.

אלא שבמועד מתן הכרעת הדין נמנעו התביעה וההגנה מלהציג לבית המשפט את כתב האישום המתוקן, ככל הנראה בשל תגובתו השלילית של רוזן להסדר הטיעון, וזקן הורשעה בכתב האישום המקורי, והמחמיר, נגדה.

המצב הזה מציב אתגר ייחודי בפני התביעה וסנגוריו של זקן, המבקשים בכל זאת לקיים את הסדר הטיעון בין הצדדים. הפרקליטות הרי זקוקה לשיתוף-הפעולה של זקן, הן ביחס לבקשה להגשת ראיות חדשות בתיקי ראשונטורס וטלנסקי, והן ביחס לחשדות החדשים כנגד אולמרט, בפרשת שיבוש מהלכי המשפט.

הפרקליטות תצטרך אפוא לשכנע את רוזן לאמץ את הענישה המקילה ביחס לזקן, למרות שהורשעה בעובדות כתב האישום המקורי, המחמיר. זקן, יש לזכור, הורשעה בכתב האישום המקורי, שאיננו הולם ולו בקירוב את הענישה המקילה.

זה לא יהיה פשוט. רוזן כבר אמר, במעמד הכרעת הדין, כי יהיה על התביעה "לעמול קשה" כדי לשכנעו להסתפק בענישה קלה לזקן, ביחס לעבירות החמורות שבהן הורשעה. שיתוף-פעולה עם הרשויות לא יהיה תנאי מספיק לעניין זה, אלא אולי רק "ניקוי אורוות" כללי.

גם היום (ג') לא התאפק רוזן ואמר, ביחס ל-100 אלף השקלים שזקן קיבלה משמואל דכנר, ושמהם העבירה לאורי מסר עבור אולמרט 60 אלף שקל, כי "הגברת ידעה יפה מאוד לקחת לעצמה".

מצד שני, לזכותם אולי תעמוד העובדה שהכרעת דינה של זקן כוללת הרשעה במספר סעיפים וזיכוי מסעיפים אחרים, באופן הדומה לתמונה העובדתית המקוצצת שגובשה בכתב האישום המתוקן. ההבדל בין אותו כתב אישום, שלא הוצג, לבין ההרשעה, הוא בנרטיב, כלומר במידת החומרה והאשמה של הנאשמת.

בינתיים, משמשים זקן ודכנר דגל שבו מנופפים יתר הסנגורים, בבואם להצביע על הפער בין העונשים החמורים שהפרקליטות דורשת לנאשמים האחרים, לבין ההסדרים הקלים שנכרתו עם שני אלה: הסכם עד מדינה עם דכנר, שבו קיבל פטור מלא על מכלול התנהלותו הפלילית בתוספת קצבה והטבות כספיות מפליגות, והסדר טיעון מקל עם זקן, בשלב האחרון של המשפט.

טענות פורמליות של אכיפה סלקטיבית אין כאן, אבל הפער המוגזם בין לופוליאנסקי ואורי שטרית לבין זקן ודכנר, עשוי לפצוע את עינו של השופט רוזן ולהובילו לריכוך מה בעונש.