"חשש כי נעשו עסקאות של קרן אור עם בעלי עניין בה"

הדרמה בקרן אור בשיאה: בית המשפט המחוזי בחיפה מינה היום (ה') את עו"ד רמי קוגן ועו"ד ליאור מזור (תלוי בהסכמתו) כמפרקים זמניים לט.ב מתקדמים בכספים בע"מ, המוכרת בשמה השיווקי קרן אור. זאת, בין היתר, על רקע החשש כי נעשו עסקאות של החברה עם בעלי עניין בה.

השופט עדי זרנקין כתב בהחלטתו כי "מתוך הדברים שנשמעו היום באולם בית המשפט, נראה כי החברה אכן הגיעה לסוף דרכה, ומשעה שאין היא יכולה עוד לגייס כספים נוספים מן הציבור, על מנת לממן את פעילותה ועל מנת להשיב ללוויה את הכספים המגיעים להם בגין ההלוואות שהילוו לה, נכנסה פעילותה למצב של קיפאון".

עוד הוסיף השופט כי "עוד התברר היום בדיון כי קיים צורך אמיתי במינוי מפרק זמני, אשר בשלב ראשון יעשה פעולות על מנת שלא יוברחו נכסיה וזכויותיה של החברה, ועל מנת לקבל פרטים מלאים על העסקאות שביצעה ועל מצב העניינים בהשקעותיה השונות", וכי "עולה גם החשש כי נעשו עסקאות של החברה עם בעלי עניין בה, ואף לעניין זה יצטרך המפרק הזמני להידרש".

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשתם של 29 משקיעים וסוכנים של קרן ההשקעות אור שהוגשה אתמול (ד') לבית המשפט למינוי מפרק זמני לקרן, בטענה כי הזרימו מיליוני שקלים לחברה אך כיום אינם יודעים היכן מצוי כספם.

הבטיחו תשואה של 10%

בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רמי קוגן, אוהד הראל, בת חן רחמים והדס ביטון, נטען כי הבקשה מוגשת בבהילות, ומבוקש ליתן בה החלטה דחופה ביותר, שכן "מדובר בחברה אשר התנהלה שלא כדין, בניגוד להוראות דיני ניירות ערך".

עוד נטען כי "החברה לא ממלאת אחר התחייבויותיה הכספיות כלפי המשקיעים השונים, והיא אף הודיעה ביום 29.4.2014 על 'השהיית' פעילותה, כאשר מושקעים בה כ-150,000,000 שקל המהווים את מיטב חסכונותיהם של אנשים פרטיים מקרב הציבור הרחב, ששוכנעו להאמין כי תשואה בת 10%, כמו גם קרן כספם לשנה - מובטחים. המשקיעים אינם יודעים היכן מצוי כספם, אולם ברור להם כי כספם אינו מצוי בקופת החברה".

הבוקר הגישה החברה כתב תשובה לבקשת הפירוק, במסגרתו טענה כי עקב "הנסיבות המיוחדות" אליהן נקלעה, היא אינה יכולה "להמשיך בפעילותה, ואין מנוס אלא למנות מפרק זמני שישמור ויגן על זכויותיה ונכסיה ויפעל לגביית החוב לטובת כלל נושי החברה ועובדיה".

בתשובה, שהגיש עו"ד שלום גולדבלט ממשרד גולדבלט-גינדס-יריב, טוענת קרן אור כי מאז הקמתה בסוף 2012 היא גייסה הלוואות ממשקיעים בסכום של כ-80 מיליון שקל, כאשר 52 מיליון שקל מהם טרם נפרעו על-ידה. זאת, בניגוד לטענת המשקיעים וסוכנים בחברה, כי "ט.ב. מתקדמים בכספים" (קרן אור) גייסה כ-150 מיליון שקל - לאחר שהבטיחה תשואה נאה להשקעתם - וכי הם מצויים בחוסר ודאות באשר לכספם של המשקיעים ולשכר עבודתם.

במהלך חודש ינואר העלתה קרן אור קמפיין פרסומי שכלל סיסמאות כגון "תשואות זה לא רק לעשירים - גם לך מגיע ליהנות",ו"הזדמנות להשקיע ולהרוויח בגדול: 8.5% תשואה מובטחת לשנה, 23% תשואה מובטחת לשנתיים" - אלה הן רק חלק מההצהרות שפיזרה קרן אור בחודשים האחרונים בקמפיין אינטרנטי. כדי ליצור לעצמה תדמית ומוניטין של חברה אמינה, הקרן למודעות את שמו ותמונתו של הכלכלן שלמה מעוז, שלטענתו גילה על כך רק בדיעבד ודרש להסירו מן המודעות.

בחברה ממשיכים להתעקש כי מה שהביא לתסבוכת הנוכחית היא החלטתם המהירה של נושי החברה לבקש למנות לה מפרק זמני. כידוע, בקשה זו נבעה בין היתר מהחלטת רשות ני"ע ב-22 לחודש לאסור על הקרן לגייס משקיעים חדשים. במכתב, קרן אור מציינת כי מסמכים והבהרות לגבי פעילות החברה הועברו על ידיה לרשות ני"ע, אולם האחרונה לא מצאה אותם מספקים ועצרה את פעילותה. נזכיר כי בקשת הפירוק הוגשה על רקע טענות המגישים כי לא קיבלו מהחברה מענה באשר לאופן התנהלותה וחששם באשר לגורל כספם.

"אף אחד לא ברח עם הכסף"

מקורבים לקבוצת טפירו אמרו היום ל"גלובס" כי בניגוד לטענות בבקשת הפירוק, "אף אחד לא ברח עם הכסף, ואין כאן שום כשל. הכסף מושקע, ואם בית המשפט והרשויות השונות יאשרו את המשך פעילות החברה, הכספים ישמשו את ייעודים, וחברת ט.ב. תוכל להגיע ליעד שהציגה למשקיעיה".

למעשה, גם בהודעה לעיתונות ששיגרה היום "ט.ב. מתקדמים בכספים" היא רומזת כי בקשת הפירוק של קרן אור הייתה נמהרת מדי, וכי מדובר ב"גול עצמי" לנושים, כהגדרתה. עוד היא מבקשת להדגיש כי "מתוך 52 מיליוני השקלים שטרם נפרעו, ישנם סכומים ניכרים - שזמן פרעונם נקבע רק לחודשים הבאים ובמהלך השנתיים בקרובות".

בית המשפט לעו"ד בירמן: שתף פעולה עם המפרקים

לצד אי-הבהירות באשר לגורל הכספים שגייסה קרן אור ממשקיעים, נמשכת גם אי-הבהירות בעניין מנהליה.

אתמול פורסם כי ראשי התיבות של חברת "ט.ב. מתקדמים בכספים" מייצגים את השמות טפירו ובירמן. עו"ד אמיר בירמן התריע אתמול כי "אין לי "ולא היה מעולם כל קשר לקרן אור, אין ולא היה לי מושג מה זו הקרן הזו ומה נעשה בה. הקשר שלי עם חיליק טפירו היה קצר, מינואר 2013 עד נובמבר האחרון, ולא היה קשור לקרן אור. לפי בדיקה שערכתי, קרן אור החלה פעילות בשנת 2014".

עם זאת, בקבוצת טפירו טוענים כי "בניגוד להגדרתו בדבר 'היכרות קצרה עם טפירו', עו"ד בירמן הוא המקים, הבעלים השותף ב-50%, הרוח החיה, מומחה הנדל"ן והיועץ המשפטי שניסח את המסמכים של ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ", וכן כי "הסכם ההיפרדות בינו לבין חיליק טפירו נכנס לתוקף ביום 31.3.2014, ולכן לא בכדי בקשת הפירוק שהוגשה על-ידי עובדי החברה מתייחסת לעו"ד בירמן כבעלים".

עו"ד בירמן מסר היום כי הוא "מכחיש את כל הטענות חסרות השחר שהועלו בעיתונות, ובכלל זה מכחיש כל קשר לקרן אור, שידעתי אודות קיומה רק לפני כחודש ימים. התחושה זרה וקשה, אולם אין ספק כי בתום תקופה זו המעורבים בדבר יגיעו למסקנה חד-משמעית שאין לי כל קשר לפרשה זו, ולא דבק שום רבב בהתנהלותי. צר לי כי בעיתונות בחרו לתת במה לטענות ממוחזרות ותמוהות שאין בינן לבין המציאות דבר וחצי דבר. הפרשנות הניתנת בתקשורת היא באחריות המפרסמים בלבד".

ואולם, השופט עדי זרנקין, כך נראה, סבור כי לעו"ד בירמן יש מה לתרום להליך, כיוון שבהחלטתו קבע השופט: "אני מורה לעו"ד אמיר בירמן - אשר כפי שהבנתי, עד לאחרונה היה בעל עניין בחברה - לשתף אף הוא פעולה עם המפרקים הזמניים ולמסור להם כל מידע שיידרש על-ידם".

השופט זרנקין אף שמע בדיון חלק מהמשקיעים (המלווים) בחברה. "נתתי אפשרות במהלך הדיון אף לחלק מן מלווים, אשר גדשו את אולם בית המשפט, להשמיע את דבריהם, ואי-אפשר היה שלא להתרשם מעוצמת האסון שהתרגש עליהם, בשעה שנראה היום כי הכספים שהילוו לחברה, או חלקם, לא יוכלו, לפחות לא בשלב זה, להיפרע על-ידי החברה. מדובר באנשים מן היישוב, חלקם השקיעו בחברה את כל חסכונותיהם, והם חשים עתה כי חרב עליהם עולמם", כתב.

על רקע זה קבע השופט כי המפרקים הזמניים יהיו רשאיים לתפוס ולשמור על נכסי החברה וספריה, ולהציב שמירה על רכוש החברה, ככל שיש צורך בכך, וכן יהיו רשאים לפתוח חשבון בנק על מנת לבצע בו פעולות, ככך שיידרש לצורך מילוי תפקידם. לצורך כך יקבלו המפרקים הזמניים מבעלי החברה פרטים על העסקאות שהחברה ביצעה מעת הקמתה, כאשר בית המשפט הורה מורה למנכ"ל החברה, יחיאל טפירו, לשתף פעולה עם המפרקים הזמניים ולמסור להם כל מידע שיידרש על-ידם.

ואולם בשלב זה, נקבע, לא יעשו המפרקים הזמניים פעולות למימוש נכסי החברה, ללא שיקבלו את אישורו המוקדם של בית המשפט לכך.