בתגובה לפשרה שהושגה בין האוצר ומשרד המשפטים יוצא הערב שר השיכון אורי אריאל כנגד הסכום שנקבע כרף עליון למי שלא שירת שירות שירות צבאי, לאומי או אזרחי. שר השיכון טוען כי מדובר בסכום שאינו ריאלי וכי יש לקבוע רף עליון אחר לזכאות למי שלא שירת שירות צבאי, אזרחי או לאומי. מלשכת השר נמסר הערב כי "השר אריאל שוחח עם המשנה ליועץ המשפט לממשלה אבי ליכט והבהיר לו שאין בשוק דירות חדשות במחירים של כ-600 אלף שקל כולל מע״מ ויש להעמיד את מחיר הדירה עבור לא משרתים על 950 אלף שקל". במקביל, בירך השר את ההחלטה לתת הטבה גדולה יותר למשרתים בשירות הצבאי הלאומי והאזרחי.
ממשרד השיכון נמסר כי מנתוני הממונה על חוק המכר (דירות) במשרד הבינוי והשיכון אליו מחויב כל קבלן המוכר דירה לדווח על נתוני המכירה, עולה כי בשנת 2013 היו 364 עסקאות בלבד בסכום הנמוך מ-600 אלף שקל (כולל מע"מ) ובשנת 2012 היו 212 עסקאות כאלה בלבד. יצוין כי מספר זה כולל גם עסקאות למכר חלקי דירות ודירות במסגרת "מחיר למשתכן" אשר על פי החלטת קבינט הדיור לא יכללו בהטבות המע"מ.
כפי שפורסם, ההטבה תינתן בסופו של דבר גם למי שלא שירת שירות צבאי, לאומי או אזרחי, אך באותו הזמן, קבוצה זו תוכל ליהנות מההטבה רק בדירות בשווי של עד 600 אלף שקל. מי שכן שירת שירות צבאי, לאומי או אזרחי ועומד בקריטריונים יוכל לנצל את ההטבה בדירות עד גובה 1.6 מיליון שקל.
לאחר ששר השיכון, אורי אריאל, תקף את ההחלטה, גם אחרים הצטרפו לטענה זו. כך למשל חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, שלצד ברכתו על קביעת הקריטריונים ועל העדיפות שתינתן למשרתי צבאי ושירות לאומי, תמך בטענת חבר מפלגתו, שר השיכון, ואמר: "מאחר ואין כמעט דירות בשוק בשווי של 600 אלף שקל כולל מע"מ אני קורא לשר האוצר להעלות את רף ההטבה ל 950 אלף שקל למי שלא שירת".
על פי נתוני אתר מדל"ן, המנתח עסקאות למכירת דירות על בסיס נתוני רשות המיסים, מספר העסקאות שנעשו בתג המחיר שעומד על עד 600 אלף שקל מזערי, מה שהופך את רף ההטבה ללא רלוונטי. "מספר הדירות שנמכרו בשנת 2013 בפחות מ-600 אלף שקל הוא מאות בודדות, ורובן ממילא במסגרת קבוצות רכישה בחריש או עסקאות מיוחדות במסגרת פינוי ובינוי כך שלמעשה ההגבלה החדשה לא שינתה את הכוונה המקורית להעניק בפועל הטבות רק למי ששירת בצבא", כך מסביר אמיר וינשטוק, מבעלי האתר. "לעומת זאת הצעת שר השיכון להעמיד את הרף על 950 אלף שקל מכניסה להטבה פוטנציאל של כ-4,500 דירות, המהוות כ-15% מסך הדירות החדשות, רובן בפריפריה. הערים המובילות במלאי הדירות ברף מחיר זה הן אשקלון (כ-415 עסקאות), באר שבע (כ-390 עסקאות), עפולה (כ-340 עסקאות) ובית שמש (כ-225 עסקאות)".
גם יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגיבה לפרסום הקריטריונים ואמרה: "גישתו של לפיד לפיה יש להעדיף יוצאי צבא במתן הטבות לדיור, מתעלמת מהעובדה שבמצב הקשה בשוק הדיור בו מחירי הדירות מרקיעים לשמיים, אין אפליה בין ערבים ליהודים. אולם, למרבה האבסורד, הפתרון של משרד האוצר, הכולל השקעת כספי ציבור משמעותיים, הוא הפליה בוטה. מותר למדינה לתגמל את מי שתורם לה, אבל רק בכפוף לעקרון השוויון. במידה ויש קבוצות באוכלוסיה שאינן יכולות לתרום באותה דרך, כי האחד משרת בצבא והאחר פטור, הרי שיש כאן אפליה, ולכך אני מתנגדת".
חבר הכנסת איציק שמולי (העבודה) חבר וועדת כלכלה מסר בתגובה לגיבוש הקרטריונים לקבלת הטבת המע"מ כי "לפיד יודע היטב שהקריטריונים האלה יתקעו את התכנית גם בכנסת וגם בבג"צ ובכל זאת בחר להתעקש עליהם. ככה לא מתנהג מי שדחוף לו לפתור את המשבר, אלא מי שמחפש כותרת לרגע. אני מצפה ממי שפיזר רק בשנתו הראשונה הבטחות בלמעלה מ-20 מיליארד שקל למצוא עוד כמה שקלים כדי שיהיו קריטריונים שוויוניים יותר שיוכלו לצלוח את הליך החקיקה".
גם הארגונים החברתיים יוצאים נגד הקביעה לעשות אבחנה בין מי ששירת לי שלא שירת. לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח ונציגה בקואליציה לדיור בר השגה: "הפשרה שהושגה בעניין הקריטריון של שירות צבאי או אזרחי אינה מתקבלת על הדעת ומצער שמשרד המשפטים נסוג מהעמדה שהציג עד עתה. עדיין מדובר בהפליה פסולה, שמענישה את מי ששוחרר כדין מהשירות הצבאי ובמיוחד קבוצות שונות שפטורות משירות, בנוסף לערבים, כמו אנשים שקיבלו פטור מטעמים רפואיים, חרדים וכן אנשים שלא גויסו מטעמים משפחתיים או סוציאליים.
"אם המדינה מעוניינת לפצות את המשרתים על תקופת השירות, מן הראוי שתיתן הטבות אחידות ומידתיות לכלל המשרתים, בתקופה שלאחר שחרורם, ולא תיצור זיקה לא עניינית בין השירות לבין הטבות דיור או רווחה, שמטרתן לסייע למי שידו אינה משגת. ההטבה כאן היא אינה הטבה אחידה למשרתים אלא הטבה סלקטיבית שתועיל רק לחלק מהמשרתים, אלו שיש להם הון ראשוני משמעותי לרכישת דירה חדשה מקבלן, ותגרום בסופו של יום לדחיקה נוספת של אוכלוסיות המתקשות מבחינה כלכלית, גם כאלו שמשרתות בצבא וגם כאלו שפטורות משירות".
ארז כהן, שמאי מקרקעין ויו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר התייחס גם הוא להחלטת משרד האוצר ואמר הערב כי "כבודם של כל הקריטריונים בכבודם מונח, אולם למרבה הצער אני צופה בלבול גדול וחוסר יכולת מוחלט ליישם את ביטול המע"מ. אני צופה קושי עצום, בירוקרטיה וויכוחים אינסופיים. במקום זאת, עדיף היה שהשמאי הממשלתי היה קובע קריטריון מחיר אחד ברור לכל הארץ שלפיו היה מיושם ביטול המע"מ. מקבלי ההחלטות בחרו שלא לעשות זאת וזאת תהיה בעיה גדולה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
