יד ראשונה מרופא

במדינה דמוקרטית והגיונית, דיון כפי שהולך להתקיים מחר בבוקר בוועדה לביקורת המדינה, על צמצום הרפואה הפרטית, לא היה מתקיים. זהו דיון שפוגע באזרחי מדינת ישראל. ולא, לא בעשירים שבהם, כי אם ברובם המוחלט. מי שאומר אחרת, אינו מכיר את המספרים או שבזדון מנסה להלך אימים.

ל-83% מאזרחי המדינה יש לפחות ביטוח בריאות נוסף משלים, או פרטי אחר, באמצעות הביטוחים המשלימים של קופות החולים או חברות הביטוח. וכמי שזה קרוב ל-15 שנה מלווה את חתן פרס ישראל, הרב אלימלך פירר, ונתקל באלפים רבים של מקרים רפואיים, הביטוח הזה נחוץ. הסל הבסיסי אינו נותן מענה מלא ברגע האמת.

אין ספק, מערכת הרפואה הציבורית במדינת ישראל היא אחת ממערכות הבריאות הטובות ביותר בעולם. אני מכיר מאות רופאים מסורים, טובים, נאמנים, מקצועיים וכאלו שרואים במקצוע קודם כל שליחות. יחד עם זאת, בכל מקרה סבוך של יקירינו, נעדיף את הטוב ביותר, ובצדק. אם זה לא יהיה באמצעות הרפואה הפרטית, זה יהיה באמצעות רפואה שחורה שבעבר רווחה מאוד במחוזותינו.

אני זוכר שלפני 22 שנה, קרוב משפחה ביקש לעבור בבית חולים ציבורי ניתוח מעקפים סבוך וכבר אז הוא נאלץ לשלם מתחת לשולחן 5,000 דולר טבין ותקילין. וזה ממש לא מקרה בודד.

הניסיון לצמצם את הרפואה הפרטית, מלבד שנועד לכישלון, משום שלא יעבור את מבחן בג"ץ, הוא טעות טרגית. הרי כשם שלא ניתן למנוע לרכוש לחם פרוס, אף על פי שהוא יקר יותר, וכשם שאתה לא יכול למנוע רכישת מכונית יוקרתית אם אתה לא שר התחבורה של צפון קוריאה, ככה אתה לא יכול למנוע רכישת ביטוח רפואי פרטי. אתה ודאי לא יכול לפגוע בזכויות של מי שרכש רפואה שכזו ושילם עליה במיטב כספו במשך עשרות שנים.

הטיעונים הדמגוגיים לפיהם אזרחים רוכשים ביטוחים פרטיים משום מוטיב ההפחדה של חברות הביטוח, לא מחזיקים מים. כמי שישב ארבע שנים במשרד הבריאות, כיועץ בכיר למחזיק תיק הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, וכמי שלמד מבפנים כיצד מתקבלות ההחלטות, הרי שחלק בלתי מבוטל של מקבלי ההחלטות - ובכללם במערכת הבריאות - נע סביב ציר הפחד. סביב הכסת"ח. סביב החשש מוועדת החקירה שתקום בעקבות אי טיפול בבעיה. כשראש הממשלה החליט לרכוש במאות מיליונים חיסונים נגד שפעת החזירים, האם זה לא היה בגלל פחד שמשהו יקרה לכמה אזרחים ותתחולל מהומה? כשהגברת גרמן מחליטה לחסן את כל האוכלוסייה נגד הפוליו בעלות של מאות מיליונים, למרות שמדינות מערביות רבות לא נוהגות כך, זה לא מפחד? מישהו יכול להתכחש למוטיב הפחד שלנו? מישהו יכול להתכחש לזה שאנחנו רוצים נוחות, במיוחד בענייני בריאות?

גם הח"כ והשופט מתקשרים

לא תאמינו, אבל רופאים רבים רוכשים יותר מביטוח פרטי אחד, דווקא משום שהם מכירים את המערכת. הניסיון הפופוליסטי לפגוע ברפואה הפרטית נובע מצרות עין מחד ומבורות ואי הכרת השטח מאידך.

אני מסכים: יש לעשות הכל כדי לחזק את הרפואה הציבורית המעולה שלנו. יש לעודד ולשלם הרבה-הרבה יותר לרופא במערכת הציבורית שיסכים לעבוד רק ברפואה הציבורית כפול טיימר. יש לחשוב איך לחלק את המשאבים במערכת הציבורית טוב יותר ולמנוע תחרויות מיותרות, אבל הפתרון הוא לא להרוג את הרפואה הפרטית. אם משהו עובד טוב, בואו נשאיר אותו לעבוד טוב. אם יש משהו אחר שדורש תיקון, הוא לא יהיה טוב יותר אם נהרוס את מה שעובד טוב.

אני חותם לכם: חברי הכנסת שידונו בוועדה לביקורת המדינה על פגיעה ברפואה הפרטית, נושאים באמתחתם ביטוח פרטי. וכמו שאני מכיר אותם מניסיון אישי, גם טלפון של מנהל בית חולים או שניים. ואם לא, לפחות מישהו שמכיר מישהו. הם תמיד יכולים להתקשר, לבקש ו"להתעניין" בשלומם של חולים שהם חפצים ביקרם. והאמינו לי, הם עושים את זה. ולא רק הם, גם משפטנים, שופטים ואפילו שופטי בג"ץ - ויש בידי דוגמאות חיות לכך. אבל פלורה מאור עקיבא, אם לא יאפשרו לה באמצעות ביטוח פרטי להגיע לאחד הטובים, היא לא תגיע. תחשבו גם עליה.