"הזכות להישכח": בימ"ש אירופי קבע שניתן לאלץ את גוגל להסיר מידע מהאינטרנט

בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי (ECJ) קיבל את תלונתו של אזרח ספרדי שהתנגד לכך שתוצאות חיפוש של שמו בגוגל הניבו קישורים למאמר עיתונאי מ-1998 על עיקול ביתו. הפרשה ממחישה את המאבק במרחב הווירטואלי בין חסידי חופש הדיבור לבין תומכי הזכות לפרטיות, שטוענים כי לאנשים יש את "הזכות להישכח" - דהיינו יש לאפשר להם למחוק את עקבותיהם הדיגיטליים מהאינטרנט. ECJקבע כי לזכויות האנשים שפרטיותם נפגעה יש משקל רב יותר מאשר לעניין הציבורי הכללי.

מאבק זה יוצר אתגרים טכניים וכן עלויות פוטנציאליות נוספות לחברות כגון גוגל, מפעילת מנוע החיפוש מס' 1 בעולם, וגם לפייסבוק. מעתה, ניתן לדרוש מגוגל להסיר נתונים "לא-מדויקים, לא-רלוונטיים או שאיבדו את הרלוונטיות שלהם, וכן נתונים מופרזים ביחס למטרה שלשמה הם עובדו ובהתחשב בזמן שעבר מאז", קבע בית הדין.

גוגל הביעה אכזבה מהפסיקה, שעומדת בסתירה לחוות הדעת הלא-מחייבת של יועץ ECJ אשתקד, שבה נאמר כי מחיקת מידע רגיש מתוצאות חיפוש עלול לפגוע בחופש הדיבור. "אנו מאוד מופתעים שזה שונה באופן כל כך דרמטי מחוות הדעת של היועץ הבכיר, ומהאזהרות ומהתוצאות שהוא פירט. כעת עלינו לקחת את הזמן לניתוח ההשלכות", אמר דובר גוגל, אל ורני.

הסוכנות להגנת נתונים בספרד אמרה שהתביעה נמנית עם 220 תביעות דומות בספרד, שבהן דרשו התובעים מגוגל למחוק מידע אישי שלהם מהרשת.

"אנו מאוד שבעי רצון שכעת תבוא לקצה ההתנגדות העזה שהפגינו מפעילות מנועי החיפוש לציות להחלטותיה של סוכנות המידע של ספרד בעניין זה", אמרה אחת מדוברות הסוכנות.

נציבת האיחוד האירופי לעניינים משפטיים, ויוויאן רדינג, אמרה כי פסיקת בית המשפט מצדיקה את מאמצי האיחוד האירופי להחמיר את התקנות להגנה על הפרטיות. "חברות כבר לא יוכלו להסתתר מאחורי שרתי המחשב שלהן בקליפורניה או בכל מקום אחר בעולם", אמרה רדינג.

חוקי פרטיות גם בארה"ב

ב-2012 הציעה נציבות האיחוד האירופי כי לאנשים צריכה להיות "הזכות להישכח" באינטרנט. הצעה זו רוככה אשתקד בידי הפרלמנט האירופי לטובת "הזכות למחיקה" של מידע ספציפי.

ההצעה עדיין טעונה את אישור ממשלותיהן של 28 המדינות החברות באיחוד האירופי לפני הפיכתה לחוק. גוגל, פייסבוק וחברות אינטרנט אחרות עשו מאמצי שדולה נגד הצעות חוק אלה מחשש לעלויות הנוספות שייווצרו.

סוגיות הפרטיות וההגנה על הנתונים באירופה הפכו לרגישות יותר לאחר שעובד ה-CIA לשעבר, אדוארד סנודן, הדליף אשתקד פרטים על תוכניות המעקב של ממשלת ארה"ב אחר כמויות אדירות של אימיילים ואחר פרטים על שיחות טלפוניות ברחבי העולם.

פסיקת בית המשפט מאתמול תיטיב עם האיש ברחוב אך לא עם דמויות ציבוריות, לדברי לארי כהן, שותף במשרד עורכי הדין לת'אם אנד ווטקינס.

"הפסיקה תאפשר לאנשים מסוימים להסתיר את עברם, ותקשה על הגישה למידע מסוים, אבל לא כשמדובר בדמויות ציבוריות או באנשים שבהם קיים עניין ציבורי אמיתי", אמר כהן. "זה ייצור עלויות נוספות לספקיות אינטרנט, שיצטרכו להוסיף למדיניות המחיקה שלהן את האמצעים להסרת קישורים למידע של פרטים יחידים, ולגבש קריטריונים לבידול בין דמויות ציבוריות לבין אנשים פרטיים".

בארה"ב אישרה לאחרונה קליפורניה חוק "מחק" ברמת המדינה, שמתוקפו יידרשו חברות טכנולוגיה להסיר חומרים שהועלו בידי קטין אם ידרוש זאת המשתמש. התקנה החדשה תיכנס לתוקפה ב-2015, וקרוב לוודאי שיוגש נגדה ערעור. "זה משקף את אותן העמדות שלמשתמשים יש את הזכות לשלוט במה שהם מעלים לאינטרנט", אמר תומס בורק, עו"ד מסן פרנסיסקו, שהוסיף כי אינו מודע לשום תביעות משפטיות נגד חברות אינטרנט בדומה לתביעות שהוגשו באירופה.

השנה כבר ספגה גוגל מהלומה בתחום ההגנה על הפרטיות, כשבית משפט גרמני הורה לה לחסום בגרמניה תוצאות חיפוש של צילומי מסיבת סקס שבה השתתף הבוס לשעבר של פורמולה 1, מקס מוסלי.