מחקר חדש שפרסם החודש בנק ישראל חושף כי הסיוע למשפחות צעירות עובדות נמוך בישראל משמעותית מהרמה הנפוצה במדינות המפותחות האחרות.
עובדה זו היא גם אחת הסיבות שהביאו למחאה החברתית בקיץ 2011. אמנם מאז אותה מחאה קיבלה ממשלת ישראל החלטה חשובה, והיא הגדלת מספר נקודות הזיכוי לאב המשפחה במקום לאימהות, שהתברר כי לפחות חלק מנקודות הזיכוי שלהן כלל אינן מנוצלות. למרות מהלכים אלו הסיוע הממשלתי לדור הצעיר נותר לוקה רבים בחסר.
הקושי של משפחות צעירות בישראל בא לידי ביטוי בכך שבשנים האחרונות, שבמהלכן חלה עלייה חדה במחירי הדירות, גדל מספר המשפחות הצעירות שהחליטו לשכור דירה ולא לרכוש. מצב דומה התרחש בעת גלי העלייה הרוסית הגדולה בשנות ה-90.
ההבדל בין התקופות טמון בכך שאז פעלה בזירה ממשלת ישראל, ושר נמרץ בנה אלפי דירות חדשות. כיום המחסור בדירות מביא את הממשלה לקבל החלטות, בחלקן החלטות הנתפסות כפופולריות, שאין בהן את הבשורה והדחיפות, ואפשר אף שאינן אופטימליות מבחינת ניצול כספי משלמי המסים.
מאחר שהחיסכון נטו של רוב המשפחות הצעירות בראשית דרכן הוא מינימלי, ורובן נאבקות על סגירת האוברדרפט, נראה שהעובדה שמשפחות צעירות נאלצות לשאת ולשלם מסים עקיפים בהיקף גבוה צריכה לגרום למקבלי ההחלטות לשקול מסלולי הטבות נוספות במיסוי של ההכנסה, לצד הטבות ייעודיות, אשר יעניקו הקלה בתשלום המס, כגון לנאלצים לתור אחר עבודות משלימות בשל שכר עבודה נמוך או הנתונים למגבלות תעסוקה.
משפחות צעירות עובדות נהנות מרמות הכנסה נמוכות ביחס להכנסתן הצפויה בעתיד עם התבססותן המקצועית. מנגד, למשפחות אלה יש הוצאה חודשית גבוהה הנגזרת מהעלויות הכרוכות בגידול הדור הצעיר וההסתמכות על כוח עזר כדי לאפשר יציאה לעבודה.
לכן, ברוב המדינות המפותחות מקובל לסייע למשפחות כאלה באמצעות הטבות מס, קצבאות ילדים, שירותים מסובסדים והטבות נוספות שכן המדינה מבקשת לסייע ונוטלת חלק פעיל במחויבות ובאחריות לביסוס עתידן של המשפחות הצעירות.
מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הריאלי בישראל נשחק בשנים האחרונות. מסקנה זו רלבנטית הן ק לפריפריה והן גם למטרופולין תל-אביב. בשעה שהשכר הריאלי הלך ונשחק, עלו מאוד עלויות המחיה הנוגעות לגידול ילדים.
כך נוצר מצב שבו זוגות ללא ילדים או רווקים חשים כי מבחינת ההוצאות שלהם מדד מחירים לצרכן עולה במתינות; בעוד שמשפחות עם ילדים חשות כי מדד המחירים ויוקר המחיה עולים בקצב מהיר, ובהתאם כוח הקנייה של המשפחות הצעירות נשחק בעוצמה רבה יותר.
אחד הנתונים המעניינים במחקר נוגע לאחוז האמהות שאינן ממצות את מלוא פוטנציאל נקודות הזיכוי המגיעות להן בהתחשב במספר הילדים. מתברר כי רק 23.8% מהנשים במשפחה ממוצעת עם שני ילדים, מנצלות את מלוא נקודות הזיכוי המגיעות להן, בעיקר בשל רמת שכר נמוכה, שלא מאפשרת ניצול אפקטיבי ומרבי של נקודות הזיכוי.
ראוי כי ממצאי המחקר שערך בנק ישראל יגיעו לתשומת-ליבם של מקבלי ההחלטות, ובראשם שר האוצר יאיר לפיד שדוגל בעידוד התעסוקה ובהפסקת מדיניות הקצבאות, במטרה למנוע בטלנות וחיים על חשבון ציבור משלמי המסים.
שר האוצר עומד להעביר חקיקה לביטול המע"מ לזוגות צעירים ברכישת דירה חדשה תחת מספר מגבלות. אפשר וראוי לבחון בסוגייה זו מודל שונה אשר יסייע לזוגות צעירים לרכוש דירה לצד מהלך אשר יפחית את אי-השוויון.
ראוי כי כלכלני משרד האוצר יבחנו את אופן המיסוי הישיר הנהוג לגבי זוגות צעירים עם ילדים, ויעצבו מודל מס הכנסה שלילי שיביא למיצוי הזכויות/ההטבות, וכך יאפשר, לדוגמה, לנשים ליהנות מנקודות הזיכוי גם כאשר הכנסתן נמוכה ואינה מאפשרת את מימושן דרך תשלומי המס.
* הכותב הוא מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.