כיל תנטוש את ים המלח ותפטר עובדים? אל תצחיקו אותנו

האיום ששיגרה (א') כיל בדבר עצירת רוב השקעותיה בישראל ופיטורי עובדים רבים הוא אחד הספינים הכלכליים הגדולים והמכוערים ביותר שראינו מזה זמן רב.

נתחיל מהסוף: כיל לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על משאב האשלג בים המלח. מעבר לכך, אם החברה הזו תנסה לפטר אלפי עובדים היא תיתקל בחומה בצורה של ועדי העובדים החזקים ביותר במשק הישראלי. לכן, האיום של כיל נראה כמו איום סרק, ממש כמו האיומים של נובל אנרג'י וקבוצת דלק עם פרסום טיוטת מסקנות ועדת ששינסקי הראשונה.

כיל לא תעזוב

טיוטת ההמלצות של ועדת ששינסקי השנייה חותרת לאיזון בין שמירה על שיעור רווחיות ראוי לכיל, לצד מתן תקבולים ראויים לממשלה, קרי: למשלם המסים. כל זאת, אחרי שנים רבות שבהן כיל נהנתה מהטבות מס מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, ממנו הוחרגה לפני קצת יותר משנתיים, וכן מתשלום תמלוגים הנחשבים נמוכים יחסית. ועדת ששינסקי 2 באה לתקן עיוות של שנים, ולא להוריד מהלומה על ראשה של כיל. כל ניסיון לתאר אחרת את המציאות הזו הינו עיוות חמור, בלשון המעטה.

כיל לא תנטוש את ים המלח. נקודה. לא משנה כמה איומים נשמע בתקופה הקרובה מצד ההנהלה - כיל לא תעזוב. 6.2 מיליארד דולר היו הכנסות החברה בשנה שעברה, מהם כמחצית בישראל. לא מוותרים על 3 מיליארד דולר בקלות כל-כך. יתרה מכך, תחום האשלג, אותו כורה החברה בים המלח מהווה כ-60% בקירוב מהרווח הגולמי של החברה. הרווח אשתקד עמד על 820 מיליון דולר. אבל יש עוד צד לסיפור, מעבר לכסף. את האשלג בים המלח ניתן לאחסן לאורך זמן בחוץ, מבלי להוציא כספים עצומים על אחסון המחצב (זאת בניגוד ליתר החברות בענף האשלג העולמי) בשל התנאים הסביבתיים שמאפשרת הסביבה האקלימית של ים המלח. זהו יתרון ייחודי לים המלח וזו אחת הסיבות שבגינן ענקית האשלג הקנדית פוטאש לוטשת עיניים לעבר כיל וניסתה לא פעם, לרכוש את השליטה בה.

פוטאש

ואם בפוטאש עסקינן, זה המקום להזכיר שהחברה מחזיקה ב-13.84% מכיל והיא בעלת המניות השניה בגודלה אחרי החברה לישראל (52.29%). מדוע עדיין לא שמענו אף איום מצד פוטאש נוכח המלצות ועדת ששינסקי 2 שמתגבשות זה תקופה ארוכה? מדוע איננו חשופים לבליץ יחצ"ני מצידה, המלווה באיומים לחסל את ההשקעה בישראל? אולי - רק אולי - פוטאש אינה רוצה לשלוף איומים שאין בכוונתה לממש, כיוון שגם היא יודעת שהאטרקטיביות של האשלג בים המלח תישמר גם אחרי ששינסקי 2?

פלשבק מ-2010

מדוע בחרה כיל דווקא בגישה תוקפנית כלפי המדינה ובכך יצרה למעשה אנטגוניזם ציבורי ועמדה תקיפה וקשוחה יותר מצד מקבלי ההחלטות בממשלה? התשובות אצל קברניטי החברה והיו"ר שלה - ניר גלעד. העובדה היא שבפועל האיומים מצד חברת הדשנים הישראלית הפכו למדיניות, לדבר שבשגרה אצל כיל, בין אם כלפי ועדת ששינסקי ובין אם לעברה של שרת הבריאות יעל גרמן במאבק על כריית הפוספטים בשדה בריר.

שימו לב לדברים שאמר מנכ"ל כיל סטפן בורגס בדצמבר האחרון, בוועדת ששינסקי: "העלאת תקבולי המדינה של כיל יובילו לצמצום התרומה ולפגיעה באינטרס הציבורי. אנחנו רוצים להשקיע הרבה בישראל בעשור הקרוב, כדי לשמר ולהגדיל את פעילות הייצור שלנו כאן בישראל, אבל אני פשוט לא מבין למה הממשלה עושה הכל כדי למנוע מאיתנו כל אפשרות להשקיע, ודוחפת אותנו כמעט בכוח להשקיע במדינות אחרות, שדווקא מאד מעוניינות בהשקעות שלנו".

נשמע לכם מוכר? לא? הרשו לנו לרענן את זכרונכם. בשנת 2010 ניהלו נובל אנרג'י וקבוצת דלק של יצחק תשובה מלחמת חורמה בוועדת ששינסקי הראשונה שהמליצה להעלות את תקבולי הממשלה מתגליות הגז, לאחר גילוי מאגר "תמר". גם אז איימו החברות כי ועדת ששינסקי תבריח משקיעים ושאסור לממשלה לשנות את החוקים באופן רטרואקטיבי. באחד הדיונים הסוערים בנושא בכנסת נציג נובל אף איים שארה"ב תיקח את ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג.

והשאר היסטוריה. המלצות ועדת ששינסקי הראשונה עברו, שדה "תמר" פותח והגז זורם. כי כשיש לך אוצר ביד, אתה לא ממהר לוותר עליו.

הפיטורים שלא יהיו

אם יש איום יותר חלול מהאיום לנטוש את ישראל, הרי זה האיום בפיטורים המוניים בכיל. אותה כיל שניהלה מו"מ במשך חודשים על הסכם לפרישה מרצון של 115 עובדי רותם אמפרט נגב מאיימת כעת בפיטורי אלפי עובדים? אותה כיל שביקשה להיפרד מ-127 עובדים ונתקלה מול ועד עובדים חזק כמו בטון ובסופו של דבר התפשרה תוך שהיא מעניקה הטבות מופלגות לפורשים - תפטר כעת אלפי עובדים? מאות? צריך להיות מאוד מאוד נאיבי כדי להאמין לזה.

טוב יעשו קובעי המדיניות אם יתעלמו מאיומי הסרק של כיל ויפעלו לטובת האינטרס הציבורי הרחב ולתיקון העיוות ההיסטורי. השלכות מסקנות ועדת ששינסקי 2 יהיו דומות מאוד לאלו של ועדת ששינסקי הראשונה: האיומים ייעלמו, ההשקעות יימשכו.