אייפקס רשומה באיי הבתולה - ולא תשלם מס בשום מקום

הפטור ממס שקיבלה אייפקס בישראל עורר חוסר נוחות, בלשון המעטה, בקרב ציבור משלמי המסים. השאלה למה הקרן זכאית לפטור גורף ממס העסיקה רבות גם את מומחי המס, אשר חלקם מתחו ביקורת חריפה על הפטור והבהירו כי לא ייתכן שקרן זרה "תעשה על ישראל סיבוב" - תרכוש חברה, לא תשקיע בה ותהנה מרווחי המכירה מבלי להפריש דבר לטובת המדינה.

כעת מתברר כי לא רק שאייפקס פטורה ממס בישראל - היא ככל הנראה לא תשלם מס בשום מקום בעולם על הרווח העצום שקל ממכירת תנובה לברייטפוד הסינית, שנאמד בכ-3.8 מיליארד. זאת, היות והקרן רשומה באיי הבתולה הבריטיים, שם היא נהנית ממדיניות אפס מס.

לדברי פרופ' יצחק הדרי, מומחה למיסוי בינלאומי, "אייפקס יצרו מצב שבו מקום המושב שלהם זה מקלט מס. הם בנו מבנה מס שלפיו אין להם מס אנגלי, ובארץ ברוב נדיבות וכפילות נתנו להם פטור ממס. התוצאה היא שהם חיים בעולם ללא מס. זה דבר פסול שאסור שיהיה".

- זאת תולדה של תכנון מס לגיטימי וחוקי.

"נכון, אייפקס לא עברה שום עבירה, אבל במציאות של היום כל מדינות המערב נגד מצב כזה של התחמקות ממס. גוגל ואפל, למשל, משלמות מס בכל העולם, אבל אייפקס משלמת אפס או אחוזים בודדים. התשובה האופטימלית לבעיה הזאת של התחמקות ממס היא שכל המדינות יעשו אמנה רב-לאומית לחלק ביניהן את עוגת ההכנסה של כל החברות הבינלאומיות שעובדות בעולם. אבל זה לא קיים, זאת אוטופיה. לכן, לדעתי, כל מדינה צריכה לדאוג לכיס שלה. לדאוג לעצמה".

לדברי הדרי, ישראל הייתה צריכה לדאוג לכך שאם חברה שמשקיעה בה לא משלמת מס בשום מקום אחר בעולם, אז היא תצטרך לשלם מס בארץ.

"אם אין לה אישור ששילמה מס בשום מקום אחר בעולם, אז שיחול מס ישראלי מלא בשיעור 25%", הוא אומר, ומוסיף: "איזה עניין יש לישראל לתת פטור לקרנות זרות? מה שצריך פה זה לעודד השקעות פיזיות, ואת זה כבר מעודדים דרך חוק עידוד השקעות הון. מה אייפקס תרמה למדינה בסיבוב על תנובה? היא הוסיפה עובד אחד לתנובה? היא הוסיפה שוק אחד לתנובה? היא הוסיפה טכנולוגיה? היא הוסיפה אפס, ושילמה אפס למדינה, ויושבים בממשלה באפס מעשה כל גיבורי המדינה ומפסידים לנו כסף. זה מגוחך".

לא כולם מסכימים עם הדרי. רו"ח ויועץ המס, גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים, מבהיר כי "אם אייפקס פטורה ממס בישראל מכוח הוראות פקודת מס הכנסה והדין הפנימי, אז השאלה האם היא משלמת מס בבריטניה לא רלוונטית".

- המבקרים סבורים שאייפקס לא תרמה כלום למדינה. היא לא באמת השקיעה פה, אלא רק עשתה רווח והלכה.

"זאת השקפה ממש לא נכונה. כל משקיע שקונה נכס בישראל, בוודאי חברה כמו תנובה, מביא הון, משביח את הנכסים ומפתח את הכלכלה. מי שאומר אחרת מסתכל דרך החור שבגרוש. הם החזיקו בחברה שנים והציפו את השווי. זה משקף הצלחה כלכלית. זה אומר שתנובה התפתחה והצליחה, אחרת הערך שלה היה יורד. כל משקיע זר שמגיע לכאן משפר את מצבנו, מקטין את הריכוזיות המטורפת שיש כאן וכולנו מרווחים".

לכן, מבהיר בר-זכאי, "תשלומי המס יכלו להיות נחמדים, אבל אם מחיר השוק בעולם הוא שמשקיעים זרים לא משלמים מס לא נוכל לנצח את זה. אין כאן איזה מרבץ נדיר שאין במדינות אחרות. יש לנו שכל והיי-טק והמון בירוקרטיה ובעיות ביטחון. אני מציע לומר לכל מי שמחפש למה עבדו עלינו שלכולנו כדאי להירגע וללמוד לעבוד יותר נכון ולקטר הרבה פחות".

גם המלחמה העולמית במדיניות ה- no tax at allלא משכנעת את כל מומחי המס שישראל צריכה הייתה למסות את אייפקס, או חברות דומות שיגיעו לכאן בעתיד. "קודם כל, אין כאן באמת מצב כזה", מבהיר עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים. "כשקרן אייפקס תתפרק ותחזיר את ההשקעות למשקיעים שלה, אז רשויות המס ברחבי העולם במדינות התושבות של המשקיעים יבדקו את ההחזרים, וכל אחד מהם ימוסה במקום מושבו. העובדה שהקרן קיבלה פטור זה בעצם סוג של דחיית מס עד שהכסף יגיע למקום המושב".

- זאת, בהנחה שהמשקיעים עצמם לא עשו תכנוני מס ונרשמו במקלטי מס שמעניקים להם פטור.

"זה ברור, ואי-אפשר למנוע מהם תכנון מס לגיטימי".

"מעבר לכך", אומר מזרחי, "בכל העולם יש פטור לתושבים זרים. בנוסף, מי שאומר שאייפקס לא השקיעה בישראל טועה. הם נתנו 4 מיליארד שקל לישראלים שהיו הבעלים של תנובה, והכסף הזה התפנה להשקעה הבאה של אותם ישראלים. הכסף הזה גרם לצמיחה. זו גם הייתה המחשבה שעמדה מאחורי הענקת הפטור לחברות הזרות. מחשבה נוספת הייתה שקרן השקעות שקונה את החברה מנהלת אותה כמו שצריך, ובהחלט מציפה את הערך של החברה".