הראיון האחרון?

"פנים אמיתיות", יום חמישי 21:00, ערוץ 10

לפעמים כשהולך אדם מוכר לעולמו, נשלף מהארכיון "הראיון האחרון" שהעניק, נניח, כמה חודשים לפני מותו. "ראיון אחרון" שמשודר כשהמרואיין עדיין איתנו הוא מחזה פחות נפוץ במקומותינו.

ההודאה בכך שגזר דין מוות מרחף מעל ראשך (האם אינו מרחף מעל ראשי כולנו, תמיד?), בבחינת "גבר מת מהלך", מעניקה לראיון נופך כמעט מיסטי: זה יכול להיות דן בן-אמוץ נפרד מהברנז'ה עוד בתקופה שהייתה עדיין בוהמה, וזה יכול להיות, כמו הערב, מני פאר אצל אמנון לוי.

אני חייב כאן כמה מילים בנימה אישית: כמי שכותב לא מעט שנים על יין, יצא לי לפגוש פעמים רבות בפאר. הוא שייך בעיניי לדור שדיבר על יין בשפת מומחים שאינה נהירה לרוב הציבור, אבל בניגוד לחלק מהקולגות שלו, הוא לא שמר על הממבו-ג'מבו המקצועי כשפת קודש שיש להגן עליה בתוך הגילדה של אנשי היין, אלא להיפך: השתמש באישיותו החביבה כדי להנגיש את התחום לציבור הרחב.

הייתי מוותר על ה"חצי הספד" הזה, אילו היה פאר מניח לעצמו ולנו, הצופים בראיון, פתח של מילוט. מצד אחד, הוא נחוש להילחם ולעשות כמעט הכול כדי להמשיך ולהתהלך בינינו עוד קצת. מצד שני, הוא לא חושש להביט במציאות נכוחה ולסכם, בקור-רוח ובאומץ-לב. זה מהפנט, שובה-לב ומרגש בצורה בלתי רגילה.

באופן ביזארי, האיש שהעניק לצופי הטלוויזיה בישראל "שעה טובה" בכל ערב שבת וניהל את שיחת הסלון הלאומית שלנו, מעניק דרך תוכניתו של אמנון לוי עוד שעה טובה ומרתקת. את היכולת הזאת, כנראה, אין מחלה שיכולה לנצח.

* ציון: 10

מיליונר בצרות

"70 מיליון סיבות לאושר", שבת 22:45, ערוץ 2 קשת

אם היה לי שקל על כל פעם ששאלתי גבר מה היה עושה לו זכה בפרס הראשון בלוטו ושמעתי את התשובה "מתגרש", הייתי כנראה איש די אמיד בעצמי. זו נקודת המוצא לסיטקום החדש של שמוליק לוי.

אלא שללוי, בתפקידו כקונפורטי, שמאי הביטוח האפור, יש טוויסט (קצת לא אמין, ועל כך מיד), בעלילה: הוא מתבשר על הזכייה רגע אחרי שהחליט להתגרש מאשתו (נתי קלוגר הנהדרת כתמיד), וכדי שלא לחלוק איתה את סכום הזכייה ולאבד את מחציתו, הוא מסתיר את דבר הזכייה מפניה ופוצח בחיים כפולים: בחלק אחד של היום הוא חוגג ומתהולל עם חברו הטוב (דב נבון - שתמיד נחמד לראות שוב על המסך), ובחצי האחר, בין משחק גולף לקרוז קטן ביאכטה, הוא חוזר לחיים האפורים ורוויי השנאה ההדדית שלו ושל "גרושתו לעתיד".

לטעמי, יש כאן כשל לוגי בנקודת המוצא של הסדרה, לא מפני שלא ראיתי כבר בחיי בני זוג שמתעבים זה את זה נשארים ביחד בגלל מגוון סיבות נסיבתיות, מילדים משותפים ועד לכסף, אלא מפני שאדם שהחליט כבר להתגרש כשלא היה לו שום רכוש, ישמח לצאת לחופשי כשלא רק נפשו תהיה לו לשלל, אלא גם מחצית מסכום הזכייה (שהיה מאפשר לו חיי נוחות, ודאי בהשוואה לפרק א' בחייו).

חוסר ההיגיון הזה ריחף מעליי לאורך כל הפרק הראשון באופן שפגע בחוויית הצפייה. מעבר לכך, יש ב "70 מיליון סיבות לאושר" את כל המרכיבים הנכונים: שחקנים מנוסים, עלילה מעניינת והפקה טובה.

זה עדיין נראה קצת כמו אוסף של "קצרים", אבל אחרי "האח הגדול" אפשר לחייך מולה, רגע לפני שמכבים את הטלוויזיה על השבוע שהיה, וללכת לישון עם המחשבה "מה היה קורה לו הייתי זוכה בפרס הגדול" - שהיא תמיד נחמדה לפני עלות השחר על עוד שבוע של שגרה.

* ציון: 7