האם קרן מרקסטון ניצלה מחדלות פירעון? בשוק מעריכים כי למעלה מ-70% מהמשקיעים בקרן הפרייבט אקוויטי הכושלת נענו לקריאתה לכסף. הקרן ביקשה לקרוא לסכום של 95 מיליון דולר. מחר (ג') יסתיים הליך הזרמת הכספים לקרן, שמנוהלת ע"י רון לובש, ואז יתברר הסכום הסופי שגייסה מהמשקיעים.
הבוקר נחשף באתר "גלובס" כי מרבית המוסדיים הישראלים שהשקיעו במרקסטון בחרו שלא להיענות לקריאה לכסף. עם זאת, מסתמן כי הקרן הצליחה לגייס את רוב הסכום הודות להיענותם של מוסדיים אמריקאים לקריאה. האחרונים מהווים כ-90% מהמשקיעים בקרן, שגייסה לפני כעשור התחייבויות השקעה בהיקף של 800 מיליון דולר וצפויה לגרום למשקיעיה הפסדים של עשרות אחוזים על השקעתם.
בסביבת מרקסטון טוענים כי הקרן פרעה היום חובות בהיקף של 55 מיליון דולר לבנקים ולמחזיקי האג"ח שלה, בהתבסס על הסכום שגויס (אם כי הכסף מהמשקיעים שנענו לקריאה עדיין לא הוזרם בפועל). בין החובות שנפרעו, נטען, נכלל גם רוב החוב לדויטשה בנק, שהיקפו כ-65 מיליון דולר.
המוסדיים מצאו פרצה
כאמור, המוסדיים הישראלים שהשקיעו במרקסטון הצליחו להימנע מהעברת התשלום לאחר שקיבלו אישור מיוחד מהממונה על הגבלים העסקיים להתאגד, ומצאו פרצה בהסכם השותפות המאפשרת להם לסרב לקריאה לכסף. הבוקר התברר כי רוב המוסדיים המקומיים - ובראשם כלל ביטוח, מנורה מבטחים, הראל, הפניקס, איילון, מיטב דש ופסגות - פעלו על פי חוות הדעת המשפטית שקבעה כי מוסדי שיעביר את התשלום "אינו יכול להיחשב כמי שנהג בנאמנות ובזהירות כלפי עמיתיו".
בכך נוצר תקדים נוסף בהיסטוריה החריגה של מרקסטון בשוק ההון המקומי, כשלצד הלוואות חריגות שלקחה בריביות שוק אפור (כמו ההלוואה מדויטשה בנק), היא גם הפכה לקרן הראשונה שחלק ממשקיעיה לא נענים לקריאתה לכסף.
מוסדיים ישראלים ממשיכים להביע זעם על כך שמרקסטון לא ציינה בפירוש מהי מטרת הגיוס, על אופן התנהלותה העסקית, ועל שלא העבירה את דוחותיה הכספיים המעודכנים. חלק מהמשקיעים המקומיים בקרן שוקלים להעביר בכל זאת את חלקם בקריאה לכסף, אך מתנים זאת בכך שבית המשפט ימנה למרקסטון נאמן שינתח באופן עצמאי את שווי נכסיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.