עיין ערך א י ש ה

מרים ברץ הייתה ממייסדי דגניה א' והקימה את הרפת הראשונה בקבוצה. היא עבדה ברפת כ-40 שנה, ונודעה בארץ כרפתנית הראשונה. ואולם, על אף שהטביעה חותם במולדת המתחדשת, באחרונה, לאחר שעלה ערך על אודותיה בויקיפדיה, הציעו עורכים שונים באנציקלופדיה המקוונת למחוק אותו, ולא בחלו בנימה מזלזלת שהופנתה כלפי כותבי הערך ואף כלפי ברץ עצמה, שנפטרה בשלהי 1970.

"הערך נראה כמו עבודת שורשים של ליטל מקיבוץ נווה-גבינה", כתב "Tshuva", ו"יאיר" תהה "האומנם המאבק הפמיניסטי ראוי להיות מודגם באישה שהצליחה בהירואיות לחלוב פרות ברפת? מה, נגמרו האליס מילריות של העולם, וכל מנהלות התאגידים, הרופאות, החוקרות, המרצות, הקצינות וכו' שזכאותן לערך לא מפוקפקת?".

"אתם ממש מפתיעים אותי", ענה להם "דוד שי". "הערך עוסק באישה שהיא מחלוצות משק החלב והפמיניזם בישראל. ייתכן שהיום חליבת פרות ברפת אינה נראית פעולה מרשימה, אך כאשר מרים ברץ עשתה זאת, זו הייתה פריצת דרך לחקלאות היהודית בארץ ישראל ולנשים היהודיות בארץ ישראל. כפורצת דרך, מרים ברץ שמה את אליס מילר בכיס הקטן". ואילו "גילגמש" ענה לו: "כשגב' ברץ תטיס מטוס או תנהג בטנק גם אני אחשוב כך. חליבת פרה היא עדיין לא פריצת דרך מי יודע מה גדולה. אני מניח שנשים עשו זאת פעמים רבות לאורך ההיסטוריה. היא לא הייתה חלוצה במשק החלב בארץ. היא הייתה פועלת זוטרה, לא בעלת מפעל שהניח את היסודות למשק החלב בארץ או משהו מעין זה".

אין לטעות: לא חלב, כי אם הרבה דם רע זורם בשביל שהוביל את ההצעה להעלות להצבעה את המשך קיומו של הערך "מרים ברץ" בויקיפדיה - שאושר לבסוף. לדברי ד"ר שרון גבע, העומדת מאחורי המיזם שהוביל ליצירת הערך הזה וערכים נוספים שעוסקים בנשים, מדובר בהתנכלות על רקע מגדרי.

הכל התחיל לפני כשלוש שנים, כאשר לפרויקט הגמר של הסטודנטים שלה בקורס "בלי הבדל מין? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות", בחרה ד"ר שרון גבע במשימה שונה מהמקובל. במקום לבקש מהסטודנטים סיכום מעמיק על דמות נשית שאותה יבחרו, ללקט חומרים בסיסיים על אודותיה ברחבי הרשת - בויקיפדיה, למשל - היא בחרה בדרך ההפוכה, והנחתה אותם להקים ערך ויקיפדי עבור הדמות הנבחרת.

כך נולד המיזם "מעלות ערך - מחזירות נשים להיסטוריה". ד"ר גבע, מרצה בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים ובתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, עוסקת בהיסטוריה של החברה הישראלית וזיכרון השואה, תוך התמקדות בהיבט המגדרי, כלומר במקומן של הנשים. היא מנהלת בלוג פמיניסטי בשם "אל מדף ספרי ההיסטוריה", כך שלא קשה לנחש מה האג'נדה שלה.

"בעבר ביקשתי מהסטודנטים לבחור אישה כלבבם ולכתוב עליה חיבור אקדמי", היא מספרת. "כשהתחלנו לגלות שעל יותר ויותר דמויות אין מידע מספיק ברשת, חשבתי שיהיה זה פרויקט חשוב לכתוב את הערכים, במיוחד לאור החשיבות הגוברת של ויקיפדיה כבסיס אינפורמטיבי".

אולם בעוד שהנחת המוצא שלה הייתה כי מדובר בצעד שישדרג את המידע האינטרנטי החופשי, יעשיר אותו ואולי אפילו יתקן עוול, הרי שלאחרונה למדו היא וכל הסטודנטיות והסטודנטים העוסקים במלאכה שמדובר במשימה מורכבת, שאינה מסתיימת עם העלאת הערכים ואישורם. כעת גבע ועוזרת המחקר שלה רוני מנט נדרשות להיאבק על זכות קיומם של חלק מהערכים. "מרים ברץ" הוא רק אחד מהם.

"חופשית - כמו המדינה"

ויקיפדיה הוקמה במטרה "ליצור אנציקלופדיה חופשית, ובשאיפה - הגדולה בהיסטוריה, הן מבחינת היקפה והן מבחינת עומקה, וכן להפוך למקור אמין למידע" - כך על פי הערך הויקיפדי "מהי ויקיפדיה".

עורכי ויקיפדיה נחלקים לשתי אסכולות. האחת מאמינה שיש להרבות ככל שאפשר בערכים ומידע, ואילו השנייה גורסת כי לא כל נושא או אדם ראוי לערך, ויש לשמור על סלקטיביות כחלק מהסטנדרטים הגבוהים. דורשי הסלקטיביות נותנים את הטון נגד הערכים שעליהם עמלו גבע ותלמידיה.

פרויקט אקדמי הכולל הקמת ערכים אינו רעיון חדש בויקיפדיה, גם בתחומי המגדר. ברשת קיימים היום תשעה מיזמים פעילים של "עבודות ויקימדיות", בנושאים שונים, מטעם אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים. עם זאת, לא נראה כי הערכים שעלו במסגרתם זכו לאותה מידה של התנגדות וביקורת מצד העורכים.

חלק מהערכים שהעלו גבע ותלמידיה קיבלו הערות שכתוב ובעיקר זכו להטלת ספק בכך שמדובר בערך "ראוי" ולהצבת השאלה אם למחוק אותו לחלוטין. אחת הדרכים לכך היא באמצעות הצבת "תבנית חשיבות" המתנוססת בראש הדף, כדי להעלות לדיון את הסוגיה "השנויה במחלוקת", כמקובל בקרב עורכי ויקיפדיה.

גבע מעידה כי היא מקפידה על עבודה מקצועית ויסודית: "הסטודנטים מגישים לי מסמך, אני עוברת עליו, עורכת לשונית, שואלת שאלות ומבקשת הבהרות. בתחילת הדרך התקבלנו יפה מאוד. ב-2012 כבר היו לנו 12 ערכים שלמים. זה היה מרומם רוח".

ידעת למה את נכנסת?

"לא, ובהתחלה היה לי ספק אם זה בכלל רעיון טוב. פניתי לסטודנטים ושאלתי לדעתם והם התלהבו. נתתי להם רשימה של נשים וגם אפשרתי להם לבחור דמות משל עצמם שאותה יאשרו איתי, כדי שאוודא שהיא באמת בעלת תרומה וחשיבות.

"התחלנו וראינו שיש המון עבודה. היו מקרים שמצאנו ערכים קיימים שהיו קצרים מדי, קצרמרים, ודרשו הרחבה ועריכה מחודשת, כמו בערכים של חנה זמר, העורכת הראשית של 'דבר', או ח"כית רחל כהן-כגן, שהייתה אחת משתי הנשים שחתמו על מגילת העצמאות. מקרים מעניינים נוספים היו בערכים של חנאן עשראווי וד"ר נבילה אספניולי מחד"ש, שאותם כתבו סטודנטים ערבים בשיתוף סטודנטים ויקיפדים מחברון. כאן מדובר בקבוצת מיעוט כפול - נשים פלסטיניות".

רבים מהסטודנטים נאלצו לכתת רגליים ולתור אחר מידע מחוץ למרחבי הרשת. "הם ישבו בספריות, יצאו לארכיונים, והיו גם שהגיעו אל המשפחות", היא מספרת. הם קיבלו ציונים על הטקסטים שכתבו. עד כה נכתבו 26 ערכים חדשים ועוד 21 הורחבו משמעותית.

רוני מנט, סטודנטית שנה ד' לחינוך מיוחד ולהוראת ההיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, הייתה תלמידה בקורס הראשון, שבו הוטלה המשימה, ומאז היא מלווה את גבע כעוזרת הוראה. לאחרונה מנט נאבקת מול עורכים שונים בויקיפדיה על חיוניותם של ערכים שהיא רואה כקריטיים, כמו זה של חווקה פולמן-רבן.

"חווקה פולמן-רבן הייתה קשרית בארגון היהודי הלוחם וממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות", מספרת מנט. "היא דמות חשובה וזה הזוי שלא היה עד היום אזכור שלה בויקיפדיה. כשהתחלתי לכתוב היא הייתה עדיין בחיים, אז נסעתי אליה וראיינתי אותה. בינואר האחרון היא נפטרה, והנה לא חלף חודש ממותה, וגיליתי שמישהו שם תבנית חשיבות על הערך, כלומר פקפק בחשיבותו".

איך זה עובד? כל אחד יכול לעשות את זה?

"תלוי בדרגה. למי ששם את התבנית יש סמכות גבוהה משלי, עניין של ניסיון. הערך היה שנה באוויר ורק עם מותה מישהו מחליט שהיא לא ראויה?".

הוא הסביר למה?

"הכל מתועד בעמוד השיחה של הערך. לפי הנימוקים נראה לי שהוא לא קרא בעיון את מה שכתוב עליה".

"לא שמעתי עליה מעודי", כותב העורך "גילגמש" בפרוטוקול השיחה. "אם מתייחסים לעברה הצבאי - לחייל זוטר לא מגיע ערך מעצם היותו חייל. לא ראיתי בערך שכתוב שהיא הייתה בעלת תפקיד בכיר כלשהו. נראה לי שהיא לא עומדת ברף המינימלי הקבוע אצלנו ואני חושב שעדיף לנו בלי הערך על אודותיה".

אתן מכירות את גילגמש?

גבע: "בויקיפדיה, כמו שהיה נהוג פעם ברשתות החברתיות הראשונות, רבים לא מזדהים בשם מלא או אמתי. אין לנו מושג מול מי אנחנו מתדיינות ומי מתנגח בנו. האם זה שאותו גילגמש לא שמע על חווקה פולמן-רבן מעודו זה טיעון הגיוני לכך שהיא לא ראויה לערך?".

אל הדיון הצטרפו עורכים שצידדו בהן ובערך. "זה שאתה לא שמעת לא אומר דבר, גם אני לא שמעתי על כל מיני כדורגלנים ומדבבים. אני גם לא שמעתי על כל מיני מצביאים עלומים בצבא מוקדון. אז מה? מדובר בלוחמת מחתרת יהודית בשואה, אין לנו רבים כמוה", כתבה "חנה Hanay".

בשלב מסוים הניח "גילגמש" לשאלת חשיבות הערך, אולם הוסיף לא מעט הערות עריכה, הנוגעות בעיקר לצורך בהשמטת פרטים שאינם רלוונטיים. נכון לימים אלה, נמצא הערך תחת תבנית עריכה. "קיצרו אותו והסירו נתונים מאוד משמעותיים, אבל לנו אסור להחזיר אותם כי עלולים להעיף אותנו", אומרת מנט. "וזו האנציקלופדיה החופשית", מוסיפה גבע.

ואת טוענת שהיא אינה חופשית?

"היא חופשית בדיוק כמו המדינה שלנו. אומרים לנו שיש בישראל שוויון בין נשים לגברים, אבל זהו, שלא. השאלה 'למה היא?' כשמדובר בנשים קיימת בכל מקום".

אולי אותם עורכים מעירים גם על ערכים גבריים. לדעתך כל הרמת גבה הייתה בגלל שהן נשים?

"אני לא חושבת, אני יודעת", מתקנת גבע. "ויקיפדיה משקפת את מה שקיים בחברה. גולדה מילוסלבסקי מנס ציונה, למשל, פעלה במקביל למייסדים שכן מופיעים, ואפילו אין רחוב על שמה".

"לא נכון להציג את עמדתי כהתנגדות מוחלטת לערכים שעלו במסגרת הקורס", משיב לטענות "גילגמש", חן סרוב, 34, הפעיל בויקיפדיה כבר עשור. "יש ערכים שאהבתי ואף כתבתי על כך, בהם למשל הערך על שרה טהון. לכן, לא נכון להציג את עמדתי כהתנגדות מוחלטת לכל הערכים שעלו במסגרת הקורס. כן התנגדתי באופן פרטני לערכים אחרים, כפי שכתבתי את דעתי בדף שיחת הערכים המדוברים. ההתנגדות נובעת גם מכך שחשבתי שחלק מהערכים אינם עומדים בקריטריונים שלנו לכתיבת ערכי אישים, במקרים אחרים התנגדתי לחלק מהתוכן המוצג בערך. במקרים כאלה הטענה היא בדרך כלל שמדובר במידע טפל או לא אנציקלופדי או לא רלוונטי, למשל חוויות ילדות או פרטים קטנים שלא מקובל להוסיף.

"ההתנגדות לא נובעת מכך שמדובר בערכים על נשים. להפך, אני אוהב ערכים על נשים. יש מקרים רבים אחרים בעבר שבהם הבעתי תמיכה בערכים על נשים (למשל קליאופטרה), והדברים מתועדים. לא מדובר בהתנגדות ממניעים אישיים ולא מסיבות אחרות כלשהן. יש לראות את הדיונים האלה בהקשרם הפנים-ויקיפדי הנכון - בוויקיפדיה יש כאלה שאוהבים ערכים על כל נושא, גם אם מדובר בנושא זניח יחסית, ויש אחרים, שאני נמנה עמהם, שלא אוהבים ערכים כאלה".

ליהיא גרינר לא נמחקה

המאבק על מקומן של הנשים הלך וגבר, ודוגמאות נוספות יש למכביר. במקרה של טובה גולדברג (בק), למשל, הגיע הדיון לכדי ויכוח של ממש, תוך הצעה למחוק את הערך. גולדברג, גיבורת ספר הילדים "הקשרית האמיצה" (מאת אברהם שלמון), פעלה מטעם הגדנ"ע בירושלים הנצורה במלחמת העצמאות, ואיבדה את ידה בהפגזה בזמן מילוי תפקידה. הדבר היחיד שהפריד בינה לבין קבלת אות הגבורה, הוא גילה הצעיר מדי - 17 בלבד - ושבעטיו לא הייתה חיילת סדירה. למרות זאת, בוויקיפדיה שבו ועלו הודעות שפקפקו במקומה בהיסטוריה.

"עוד דף הנצחה פרטי על דמות בלתי אנציקלופדית בעליל, ואשר הסיכוי שתימחק מעל דפי האתר שווה לסיכוי שמאן דהוא היה נתקל בשם נשוא הערך בדרך הטבע", כתב "כ.אלון".

"אי חשיבותו של הערך לכאורה מופיעה בו בפירוש: 'לא קיבלה את אות 'גיבור ישראל'", הוסיף "אהרון".

"הוספתי תבנית חשיבות", בישר "חציל-צילון".

כשהצטרפה מנט לדיון, שטחה את הנסיבות והסיבות בגינן נכתב הערך, והצרה על המידור הנשי, השיב לה הויקיפד "נרו יאיר": "המשיכה לכיוון של גברים לעומת נשים אינה לעניין. אין שום בסיס לטעון שיש בויקיפדיה רק סיפורי גבורה של גברים. אנו מוחקים גם ערכים העוסקים בגברים כמעט בכל יום. נא להתמקד בטיעונים ענייניים. ולעצם העניין, אני נוטה לומר שיש חשיבות".

אבל מנט וגבע מתעקשות כי מדובר בקטנוניות מכוונת ושאינה שוויונית. "הם משגעים אותנו שוב ושוב עם הערות", אומרת מנט. "מאז הדיון על מקומה של חווקה פולמן-רבן נפתחו יותר ויותר הצבעות מחיקה על ערכים בפרויקט".

אולי יש מקום לבדוק אם באמת כל ערך שהעליתן ראוי?

"תראי מה קרה בדף של מרים ברץ, שהייתה עליה הצבעת מחיקה רשמית ובסוף הערך אושר. היה נדיר מאוד אז שאישה תעשה את מה שהיא עשתה. יש הערות שאני יכולה לקבל, אבל עם מה שכתבו לנו שם אני לא מוכנה להשלים".

"יש כללי התנהגות בויקיפדיה", אומרת גבע. "הזלזול שאפשר לראות שם חורג מהם".

כבר מחקו ערכים שהעליתן?

"כרגע מעלים להצבעת מחיקה, אבל אני חוששת שאת הערך על נעמי חובארה ימחקו ממש בקרוב", אומרת מנט. "חובארה ראויה לציון, כי היא כתבה ספר על הקבוצה המודרת של יהדות נשות תימן ועל הקמת מושב נחם. לשמחתי יש כמה ויקיפדים שיוצאים להגנתנו".

"מצד אחד, מדובר בקומץ ויקיפדים שמתנגדים ומתנכלים לנו, אבל יש גם הערכה והרבה גאווה", מודה גבע. "המיזם זכה במקום השלישי בתחרות של סמינר הקיבוצים וקהילת 'כיכר אשוקה' ליזמות חברתית. אבל לקומץ הזה יש הרבה מאוד כוח, והוא מבטא ומעצים משהו שקיים בחברה הישראלית".

בינתיים, המיזם של גבע כבר חצה גבולות. וקולגה שלה, שרית שטרן, דוקטורנטית להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, מיישמת בקורס שלה מטלה זהה. "פרויקט ויקיפדיה של שרון היה הסיבה לכך שבחרתי לתת לסטודנטיות שלי משימה כזו", אומרת שטרן. "נראה לי רעיון מצוין שגם יכריח אותן לחקור נושא לעומק, גם ישלב כתיבה אקדמית וגם ירחיב את הידע בויקיפדיה".

עד שיוחלט מה יעלה בגורלם של הערכים שמוצעים למחיקה, בדקתי מה כתוב בדף השיחה של הערך "ליהיא גרינר" ("ידוענית ישראלית"). הערך היה מועמד למחיקה, מאחר שמספר הויקיפדים שמחו על קיומו היה לא מבוטל, אולם מולם עמדו כמה וכמה שסברו כי הוא חיוני. "יש מקום לערך רק אם הוא כתוב באופן ראוי", כתב "Nurick".

ואילו "Lostam" העלה טיעון שמולו לא תוכלנה ברץ, חובארה או גולדברג להתמודד: "יש גם יתרונות למישהי כל כך 'אינית' שכל כך מודעת לחשיבות של התקשורת והמדיה הדיגיטלית. פניתי לגרינר דרך דף הפייסבוק שלה וביקשתי ממנה תמונה לערך, וקיבלתי תגובה ותמונה בתוך פחות משעה". בסופו של דבר, הוחלט להשאיר את גרינר בויקיפדיה. לידיעת הדורות הבאים.

"העורכים שואפים לעשות טוב למען הציבור"

מיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה ישראל, מכירה את הפרויקט של ד"ר גבע, ומדגישה כי היא מעריכה אותו מאוד. לאחר שהבינה כי הפרויקט נתקל בקשיים, היא יזמה פגישה עם גבע.

"העמותה שמה לה למטרה, להגדיל את מספר הערכים והעורכים", מבהירה לסטר. "ויקיפדיה היא פרויקט הדגל של ויקימדיה, והחזון שלנו שהוא יהיה נגיש ועשיר עד כמה שיותר. אם ד"ר גבע רוצה להרחיב עם ידע היסטורי - אנחנו רק מברכים על זה. הדיונים, ההצבעות וההחלטות הם חלק מהעניין".

ולדעתך כל הערכים שעלו במסגרת הפרויקט אכן ראויים?

"אני לא נוקטת דעה אם ערך מסוים חשוב או לא. הקהילה היא שקובעת את חוקיה. אבל מאוד מצער אותי שזו החוויה שלה".

מויקימדיה ישראל נמסר בתגובה לנאמר בכתבה: "הקריטריונים לערכים וההחלטה על מחיקת ערכים מתקיימים בוויקיפדיה העברית למעלה מעשור על ידי קהילת הכותבים באנציקלופדיה. במשך השנים קבעה הקהילה שורה של קריטריונים במטרה להתמודד עם אלפי הניסיונות מדי חודש להכניס ערכים חדשים - חלקם חשובים, חלקם שוליים ביותר, לויקיפדיה. כל החלטה כזו מתקבלת בדיון קהילתי, שקוף ומשותף, וכל אחד יכול לקחת בו חלק.

"בויקיפדיה מתקיימים מדי חודש עשרות דיונים, ומטבעם של דיונים, לפעמים הם רגועים ולפעמים אמוציונליים יותר. את עבודתה ההתנדבותית של קהילת העורכים בויקיפדיה מנחה לכל אורך הדרך השאיפה לעשות טוב למען הציבור. כאשר מדובר באתר החמישי הנצפה בעולם, הכולל מאות אלפי ערכים ועשרות מיליוני מילים, מטבע הדברים יש שימצאו את עצמם נפגעים מעת לעת. אנו בטוחים כי קהילת העורכים המתנדבת אינה רואה אף מגזר, קהל או תחום ככזה אשר יש לקפחו או כפחות חשוב מהאחר, ומקבלת כל אחד המעוניין לתרום ערכים וידע לויקיפדיה בזרועות פתוחות, כל עוד הוא עומד בקריטריונים ובנהלים שקבעה הקהילה במטרה להגן על הפרויקט. כל טענה אחרת היא חסרת ביסוס.

"מספר העורכות בויקיפדיה העברית נמוך ממספר העורכים, ועומד על כ-23%, מספר הגבוה בהרבה מהנתון העולמי - כ-10%-15%. מאחורי הקלעים הדבר שונה לחלוטין. 50% מהוועד המנהל של התנועה הבינלאומית הן נשים. מנכ"לית קרן ויקימדיה היא אישה, מנכ"לית ויקימדיה ישראל גם היא אישה, וכך גם מנהלות חמישה סניפים אחרים בעולם של התנועה (מתוך תשעה)".