"חיוב עו"ד למלא טופס זיהוי על לקוח יהרוג את המקצוע"

"הצעת החוק של משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון, לפיה עורכי הדין יחויבו לברר את מקור כספם של לקוחותיהם ולדווח על הלקוחות, תהרוג את מקצוע עריכת הדין. ציבור עורכי הדין לא יוכל לחיות עם הרגשה של לקוח שעורך הדין מתחקר או מתשאל אותו, ובפרט כאשר חלק מהפרטים חוסים תחת חיסיון" - כך אמר היום (ג') עו"ד שריג דמארי בדיון בהצעת החוק, שמהווה תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שנערך בוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת.

גם עו"ד יעל גרוסמן, המתמחה בהלבנת הון, צווארון לבן ועבירות ניירות ערך, מתנגדת נחרצות להצעת החוק. לדבריה בדיון בוועדת החוקה, "בהצעת החוק מסתתרת ההנחה הבלתי סבירה שהציבור עושה בעורכי הדין שימוש בעבירות פליליות, שלא בידיעתם. אם תתקבל הצעת החוק, הדבר יגרום גרום לפגיעה חמורה באמון בין לקוח לעורך דינו".

גרוסמן ציינה כי יישום החוק, שכולל חיוב של עורכי הדין להעביר מסמכים למפקחים שימונו על-ידי משרד המשפטים, יביא לפגיעה אנושה בחיסיון שבין עורך הדין ללקוחו. "גם אם נצא מנקודת ההנחה שהנתונים הפיננסיים המדווחים יושחרו כדי לשמור על חיסיון, אפשר יהיה ללמוד מיהו הלקוח ופרטים נוספים. בכך יש פגיעה אנושה בחיסיון. צריך להבין שלא מדובר במילוי טופס בלבד אלא בחקירה מורכבת, מכיוון שהשאלות שיישאלו יהיו מורכבות, ואי-אפשר להתעלם מכך".

עבירת משמעת

לפי הצעת החוק, שנמצאת בישורת האחרונה לפני הבאתה לאישור הכנסת, עורכי הדין ורואי החשבון יחויבו לזהות את הלקוחות שלהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע פעולות פיננסיות עבורם, לשמור את המסמכים ולהציגם בעת שידרשו לכך בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.

עורכי דין או רואי חשבון לא יחויבו בדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, אלא רק בחובות של זיהוי, רישום ושמירת מסמכים. בנוסף, ייקבע כלל אתיקה, ולפיו עורך דין או רואה חשבון החושד כי פעולה שלקוח מבקש ממנו לבצע קשורה להלבנת הון, יידרש להימנע מביצוע הפעולה, ואם הוא יבצע את הפעולה - הוא יעבור עבירת משמעת.

לפי ההצעה, עורך דין או רואה חשבון שיבצע עבור לקוח אחת מהפעולות הבאות - קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נדל"ן, קנייה או מכירה של עסק, ניהול נכסיו, כספיו וחשבונותיו של הלקוח, קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד, הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות - יידרש בטרם ביצוע הפעולה לזהות את הלקוח, לרשום את פרטי הזיהוי שלו ולבצע הליך של הכרת הלקוח.

עוד קובע החוק כי למפקחים שימונו כדי לפקח על ביצוע החובות של אנשי המקצוע, יהיו סמכויות לדרוש מכל אדם מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של עורך דין או רואה חשבון לעניין מילוי חובותיו, וכן סמכות להיכנס למשרדו של עורך דין או רואה חשבון, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו, לעניין מילוי חובותיו ולערוך בדיקה במקום. כמו כן, למפקח תהיה סמכות לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד סביר להניח כי הופרה חובה המוטלת על עורך דין או רואה חשבון.

בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע הוראה האוסרת על עורך דין או רואה חשבון לקבל תשלום במזומן בסכום העולה על 50 אלף שקל.

מדובר בנוסח מרוכך של החוק, שכן לפי הנוסח הקודם, שירד מהפרק, עורכי הדין היו צריכים להעביר דיווחים בכל פעם שהם סבורים שהלקוח עושה פעילות אסורה.

עם זאת, כאמור, הצעת החוק עודנה שנויה במחלוקת, וזאת בשל החשש מפגיעה בחיסיון וביחסי האמון שבין עורך דין לבין לקוחו, וכן בשל כך שההצעה מחייבת בעלי מקצועות חופשיים לעזור לרשויות האכיפה באופן אקטיבי באמצעות דיווח על הפעילות של לקוחותיהם.

רק במצב של חשד אמיתי

עו"ד גרוסמן התייחסה בדיון גם לכלל הכלל האתי שלשכת עורכי הדין מבקשת לקבוע במסגרת החוק, המחייב עורך דין לדווח על פעולה שנעשתה בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, וציינה כי מדובר בכלל מיותר, שכן האיסור כבר קיים בחוק.

"הרי ממילא אם עורך דין חושד שהוא עושה משהו פלילי בשם הלקוח שלו, והוא עושה זאת - הוא עובר עבירה פלילית, ולבית הדין לאתיקה אין כלים להתמודד עם זה", אמרה גרוסמן.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, ציין כי "אדרוש שלא תהיה פגיעה בחיסיון עורך דין-לקוח", וכי "לא תהיה כניסה של מפקח למשרד עורכי דין בלי חשד אמיתי".

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח דוד גולדברג, ביקש שההצעה לא תחול על רואי חשבון שכירים. עם זאת, גולדברג הסכים שהחובות שיחולו על עורכי דין, יחולו גם על רואי חשבון.

פעולות הלקוח שיחויבו במילוי טופס

■ קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נדל"ן

■ קנייה או מכירה של עסק

■ קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד

■ הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות

■ ניהול נכסיו, כספיו וחשבונותיו של הלקוח