ישראל פחות מסוכנת מארה"ב?

באופן אירוני, דווקא על רקע התגברות המתיחות הביטחונית, הגיעה תשואת אג"ח ממשלת ישראל לחמש שנים לרמה נמוכה מזו של האג"ח המקבילה של ממשלת ארה"ב. כן, אבסורדי ככל שזה נשמע, החוב של מדינת ישראל לחמש שנים נתפס אצל המשקיעים כבטוח יותר מזה של ממשלת ארה"ב.

איך יכול להיות שמצבנו טוב משל האמריקאים? האם אין תמחור לסיכון הגיאופוליטי? לסיכון המטבעי? האם הוכרז כאן הסכם שלום אזורי ואף אחד לא עדכן אותנו? או שמא הסיבה היא לא השוק המקומי, אלא דווקא מה שקורה בארה"ב? הרי גם החוב של ממשלת ספרד לעשר שנים נסחר כיום בתשואה נמוכה יותר מהאג"ח המקבילה של ממשלת ארה"ב.

וגם כאן אפשר לשאול כיצד החוב של ספרד, שרק לפני שנתיים הייתה מועמדת לחילוץ, שאינה יכולה להדפיס כסף בעצמה, יכול להיות בטוח יותר מזה של ממשלת ארה"ב, שמתהדר גם בדירוג גבוה יותר וגם מגובה בשליטה מוניטרית ופיסקלית.

התשובה, לדעת גורמים רבים בשוק, היא שהעיוותים הללו מייצגים את הבעייתיות בעולם כתוצאה מהתערבות הבנקים המרכזיים. אם ניקח לדוגמה את השוק המקומי שלנו, הרי שמשקיעי האג"ח מגלמים בהחלטותיהם הורדת ריבית צפויה, או לפחות חוזים שריבית בנק ישראל תישאר נמוכה לאורך זמן.

במצב כזה, תשואות האג"ח של ממשלת ישראל, שנתפסות בעיני המשקיע המקומי כבטוחות לגמרי, יורדות. לעומת זאת, המשקיעים בעולם חוששים ממצב בו הפד מסיים את ההקלה הכמותית השנה, ומעלה ריבית בשנה הבאה. אם זה יקרה, תשואות האג"ח יעלו כמובן. כך נוצרת תנועת מספריים שמביאה לעליית תשואות באג"ח ממשלת ארה"ב יחד עם ירידת תשואות באג"ח המקומיות.

היעדר אלטרנטיבות

אבל הפרשנות שהוצגה כאן, על אף שהיא מקובלת בקרב משקיעים רבים, אינה נכונה לדעתי. מה שחייבים להבין הוא שגם בארה"ב וגם בישראל הריבית הריאלית תישאר שלילית לאורך זמן. ולכן נראה שמה שמוביל את ירידת התשואות בארץ הוא פשוט היעדר האלטרנטיבות ואי תמחור לסיכון.

למשקיעים בישראל נוח לרכוש את האג"ח השקליות הבינוניות (חמש שנים). זה לא קצר מדי, לא ארוך מדי ואין תנודתיות רבה. ובכלל, הגרעון נמוך, הריבית צפויה לרדת, האינפלציה נמוכה והצמיחה אנמית - כל אלה מהווים שילוב מנצח עבור מחזיקי האג"ח המקומיות.

כך שהמצב הוא לא שהסיכון של מדינת ישראל נמוך יותר ארה"ב (ומי שהיה צריך תזכורת לגבי האזור שבו אנחנו חיים, קיבל זאת בסוף השבוע). גם כשבוחנים את הסיטואציה דרך החוזים על חדלות הפירעון (CDS), שאותם רוכשים בעיקר לקוחות מוסדיים מתוחכמים, מגלים שהפער בסיכון בין שתי המדינות נשמר.

אבל תיק ההשקעות של הלקוחות הפרטיים מושפע מהחלטות הבנקים המרכזיים, שיוצרים עיוותים בנכסים הפיננסים. וכך נגררים המשקיעים לרכוש ניירות שלא בהכרח מתומחרים נכון.

הכותב הוא הכלכלן הראשי במנורה מבטחים