הוגש כתב אישום נגד נוחי דנקנר בגין הרצת מניות אי.די.בי

עכשיו זה רשמי: נוחי דנקנר הפך באופן סופי מטייקון מוביל לנאשם בפלילים. בהמשך לפרסומים מהשבוע שעבר ולחשיפת "גלובס" על כך שהוחלט להגיש את כתב האישום נגד דנקנר בפרשת הרצת מניות אי.די.בי, הבוקר (ב') הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) את כתב אישום כנגד נוחי דנקנר, איתי שטרום והחברות אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ וקלוז טריידינג בע"מ (לשעבר ISP פייננשיאל טריידינג בע"מ).

הפרשה החלה לפני כשנתיים בחקירה סמויה שביצעה מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. בנובמבר 2012 הפכה החקירה לגלויה, כאשר דנקנר עוכב לחקירה בחשד שפעל בצוותא עם איתי שטרום, באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי אחזקות, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012.

אז דנקנר עוד היה בעל הבית באי.די.בי, אך מהר מאוד חלה הידרדרות במצב החברה, שהובילה לכך שאיבד את השליטה בקונצרן הענק לטובת אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה.

בינואר השנה, יממה אחרי שאיבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי, זימנה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) את דנקנר לשימוע לפני העמדה לדין בפרשת הרצת המניות, וגם שטורם קיבל את אותה הזמנה. החשוד השלישי בפרשה, עדי שלג, חתם עם הפרקליטות על הסכם עד מדינה, במסגרתו הסכים להעיד נגד שטרום ודנקנר.

לפי כתב האישום, "להצלחת ההנפקה נודעה חשיבות מכרעת בעיני דנקנר והנהלת אי.די.בי, וזאת הן לצורך עמידתה של החברה בפירעון חובותיה, והן כמדד לאמון של שוק ההון והגופים המרכזיים במשק הישראלי בחברה ובעומד בראשה", נכתב באישום. "החברה אף התעתדה לפעול, בכפוף להצלחת ההנפקה ולהגדלת שיעור החזקות הציבור במניות החברה בעקבותיה, להוצאת מניית החברה ממדד מניות היתר ולהכללתה במדד תל-אביב 75 ובמדד תל-אביב 100 של הבורסה.

"כפועל יוצא מכך השקיע דנקנר מאמץ רב בקידום ההנפקה ובהבטחת הצלחתה, בין היתר באמצעות פגישות עם משקיעים פוטנציאליים ושכנועם להשתתף בה, בין אם בשלב המשקיעים המסווגים ובין אם בשלב המכרז הציבורי".

באישום צוין כי "דנקנר ואי.די.בי פנו לציבור בהצעה לרכישת מניות החברה בהנפקה, מבלי לגלות כי עובר להנפקה הם משפיעים על שער המניה במטרה לסייע להצלחת ההנפקה", וכן "הסתירו מהציבור, ובכלל זה הגופים המוסדיים, את תוכנית ההשפעה, על אף שזו הייתה אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים, ולא דיווחו עליה במסגרת הדוח המיידי"

בפעולות אלה, נכתב, "פעלו דנקנר ושטרום כמבצעים בצוותא והשפיעו בדרכי תרמית על שער מניית אי.די.בי... הניעו או ניסו להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך, תוך העלמת העובדות המהותיות שהרכישות המשמעותיות של מניית אי.די.בי בימים הרלבנטיים נעשית על-ידם ולמען הצלחת ההנפקה".

עוד נטען כי "דנקנר גרם לכך שדוח מיידי של אי.די.בי יכלול פרטים מטעים, והכול כדי להטעות משקיע סביר".

כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד חנה קורין ועו"ד עמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), מייחס לדנקנר ולשטרום עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית מכוח סעיף 54 לחוק ניירות ערך, ועבירות של פעולה ברכוש אסור על-פי חוק איסור הלבנת הון.

לדנקנר מיוחסות גם עבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר. לשטרום מיוחסת בנוסף עבירה של הדחה בחקירה.

"דנקנר פועל להגדלת האשראי"

במרכז הפרשה עומדת הנפקת אי.די.בי אחזקות, שבה גייסה החברה 321 מיליון שקל ב-23 בפברואר 2012. במהלך שנת 2011 עלה חשש לפיו אי.די.בי עלולה להיקלע למצוקת תזרים מזומנים עתידית, על רקע מועדי פירעון קרובים של חלק מאגרות החוב שהנפיקה בעבר.

באותה תקופה החל המסחר בניירות הערך של החברה לסבול מירידות שערים חדות, ואגרות החוב שלה גילמו במחיריהן שיעורים גבוהים של תשואה לפדיון. נתון זה הכביד על יכולת החברה לגייס הון, הן על דרך של הנפקת אג"ח נוספות והן באמצעות גיוס אשראי בנקאי.

על רקע זה פעלה החברה בפברואר 2012 לגיוס הון מהציבור בדרך של הנפקת מניות וכתבי אופציה. על-פי כתב האישום, באותו חודש, לקראת מועד ההנפקה של אי.די.בי לציבור, הסכימו דנקנר ושטרום ששטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער מניית אי.די.בי ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במנייה מצד קונים משמעותיים. מטרת התוכנית הייתה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה.

לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לשלג - סוחר בניירות ערך שהיה זמן קצר קודם לכן שותפו של שטרום וכיום משמש כאמור כעד מדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות ISP מניות אי.די.בי בבורסה במטרה להשפיע על שער המניה. שלג פעל בהתאם להוראותיו של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי הראשון.

כפי שנחשף ב"גלובס", לצורך המשך המימון של תוכנית ההשפעה, ולאחר שהבנק סירב לבקשתו של שטרום לקבלת אשראי נוסף, פנה דנקנר להנהלת הבנק וגרם להעמדת האשראי המבוקש.

בתחילת ינואר השנה נחשף "בגלובס" כי חקירת רשות ניירות ערך העלתה כי בעת ששלג התחיל במסחר האסור לכאורה במניית א.די.בי, הוא נתקל בסירוב של הבנק הבינלאומי לספק לו ולשטרום אשראי לצורך הרכישות. זאת, משום שההון העצמי של חברת ISP שבבעלות שטרום עמד על 800 אלף שקל בלבד.

עוד נחשף כי מהחקירה עלה שבשל הסירוב התקשר דנקנר למנכ"לית הבינלאומי, סמדר ברבר-צדיק, כדי שתאשר לשטרום ולשלג את האשראי. ברבר-צדיק לא ענתה לטלפונים של דנקנר, מכיוון שהייתה באותה עת בפגישות. לאחר שלא הצליח להשיג את ברבר-צדיק בטלפון, פנה דנקנר אל הכפופים לה, ואת האישור לאשראי המיוחל הוא קיבל מסמנכ"ל בבינלאומי.

ברבר-צדיק, הסמנכ"ל ומנהלת הסניף שבו ניהל שטרום את כספיו אף מסרו עדות ברשות ניירות ערך במסגרת חקירת הפרשה, וצפויים גם להעיד במשפטם הפלילי של דנקנר ושטרום.

הנפקת חברים

לפי כתב האישום, בהמשך, לאחר שנוצל גם האשראי הנוסף מהבנק, פנה דנקנר למספר משקיעים, שידע כי בכוונתם להשתתף בהנפקה, ביקש מהם כי במקום לרכוש מניות בהנפקה כפי שתיכננו ירכשו מניות אי.די.בי משטרום, ותיווך בינם לבין שטרום לצורך זה.

ברשימת המשקיעים מככבים חבריו של דנקנר - שורה ארוכה של בעלי הון, בתי השקעות, חברות חיתום וחברות ציבוריות שהשקיעו בחברה, חרף מצבה הכלכלי המידרדר והסיכונים הטמונים בהשקעה.

רשימת הקונים הייתה גם ה"טריגר" לנורה האדומה שנדלקה ברשות ניירות ערך בהמשך הדרך, ולעובדה שדבק בהנפקת אי.די.בי הכינוי "הנפקת החברים" של דנקנר. הרשימה המכובדת מצאה עצמה בתוך פרק זמן קצר ביותר מופסדת בעשרות רבות של אחוזים על השקעתה.

לפי כתב האישום, באמצעות המימון שהושג מהבנק ומהמשקיעים, פעל שלג בשלושת ימי המסחר שבין 21.2.2012 ל-23.2.2011 על-פי הנחיית שטרום, בידיעתו ובהסכמתו של דנקנר, להוצאתה לפועל של תוכנית ההשפעה.

לפי כתב האישום, דנקנר ושטרום עמדו בקשר שוטף זה עם זה לאורך ימי המסחר, ובהתאם לעדכונים שקיבל דנקנר משטרום על תמונת המסחר, הסכימו דנקנר ושטרום לגבי המשך הפעילות, ושטרום הנחה את שלג בהתאם. בסך-הכול רכש שלג בחשבונות ISP בשלושת ימי הפעילות מניות אי.די.בי בהיקף של כ-40 מיליון שקל.

מכתב האישום עולה כי לצורך מימוש תוכנית ההשפעה, עשה שלג, בין היתר, שימוש בחשבון ניירות בבנק לאומי של חברת סיטי ברוקר, והשתמש באשתו, מאיה שלג, הבעלים של חברת "סיטי ברוקר", לצורך רכישת חלק מהמניות.

"שלג הורה לרעייתו לרכוש מניות אי.די.בי במהלך המסחר בבורסה, ובהמשך להציעם למכירה במחיר גבוה ממחיר השוק, על-פי הנחיותיו. בשלב השני פעל שלג לרכישת מניות אלה על-ידי חשבונות ISP, באמצעות מתן הוראות רכישה בשערים התואמים את השערים הגבוהים בהם הציעה רעייתו מניות אלה, ורכש אותן כשהוא קובע באמצעות עסקאות אלה את שער המניה. מתוך סך כל המניות שרכשו חשבונות ISP בתקופת ההרצה, כ-30% נרכשו במסגרת עסקאות מתואמות מול חשבון 'סיטי ברוקר'", נכתב באישום.

עם תום פעילותו של שלג, נדרשה ISP לסגור את מסגרת האשראי שהועמדה לרשותה על-ידי הבנק. לשם כך, לפי כתב האישום, רכש שטרום את יתרת מניות אי.די.בי מחשבונות ISP לחשבונו הפרטי, על מנת להזרים כספים לחשבונות החברה, באופן שיאפשר את החזר האשראי לבנק.

לפי כתב האישום, לצורך מימון רכישת המניות נטל שטרום הלוואה בנקאית בסך חלק מהסכום הנדרש, ויתרת המימון הועמדה על-ידי דנקנר, שהעביר לשטרום ביום 28.02.2012 סכום של 8 מיליון שקל מחשבונו הפרטי.

נכון למועד פתיחת החקירה הגלויה בפרשה, לא החזיר שטרום את הכספים שקיבל מדנקנר.

ניסיון להדחה בחקירה

כתב האישום מתאר גם את ניסיונותיו של שטרום להסוות את הפעילות התרמיתית לכאורה. מהאישום עולה כי בסוף יום המסחר השלישי, בסמוך לאחר תום הוצאתה לפועל של תוכנית ההשפעה על ניירות הערך, פנה שטרום לשלג והנחה אותו כי אם יום אחד יבואו לשאול אותו למה קנו, עליו להגיד שקנו כי האמינו שאלה קניות טובות.

עוד צוין באישום כי במספר מועדים מאוחרים יותר פנה שטרום לשלג ובירר עמו אם מישהו דיבר איתו לגבי הקניות, והביע שביעות-רצון כאשר נענה כי לא נעשתה פנייה שכזו.

גרסתו הראשונית של שלג בחקירתו הייתה כי המניות נקנו לפי שיקול-דעתו של שטרום, ומתוך אמונה כי שער המניה יעלה לאחר ההנפקה, ובכך תאמה את הנחייתו של שטרום. בשל כך מואשם שטורם שהדיח או ניסה להדיח את שלג למסור הודעת שקר בחקירה על-פי דין.

עשרות עדי תביעה אמורים להעיד בפרשה, ובהם כאמור הבכירים בבנק הבינלאומי, אליהם פנה דנקנר על מנת לשחרר אשראי לרכישות שבוצעו בידי שטרום. עוד צפויים להעיד אנשי עסקים ואנשי שוק הון, ובהם אילן בן-דב, צביקה בארינבוים, איתן אלדר, שמעון וינטרוב ויוסי ויליגר, וראשי חברות החיתום שהיו מעורבים בהנפקה מכלל, מאייפקס ומאי.בי.אי, שהיו מעורבים ב"הנפקת החברים".

דנקנר: "כתב האישום מגמתי ומסלף את המציאות"

עו"ד גיורא אדרת, המייצג את דנקנר, מסר בתגובה: "כתב האישום שהוגש היום לבית המשפט - ושהיה מי שדאג להדליף פרטים ממנו טרם הוגש - הינו מגמתי, מעוות ומסלף את העובדות והמציאות, והכול בניסיון לייחס לדנקנר עבירות שמעולם לא ביצע.

"כל פעילותו של איתי שטרום במניית אי.די.בי בתקופת ההנפקה, הייתה פעילות עצמאית שלו משיקוליו הכלכליים ונעשתה על דעת עצמו, למטרותיו שלו וללא כל תיאום או אחריות כלשהי מצידו של נוחי דנקנר.

"לדנקנר לא היה כל קשר לביצוע פעילות המסחר בבורסה שבוצעה על-ידי עד המדינה עדי שלג, הן עבור חברת ISP שבבעלות איתי שטרום והן עבור חברת 'סיטי ברוקר' שבבעלות אשתו מאיה שלג.

"אין חולק על כך כי עדי שלג ביצע על דעת עצמו ובמירמה עבירות של עסקאות מתואמות בינו לבין חברת 'סיטי ברוקר' שבבעלות אשתו, פעילות שהסבה לזוג שלג רווחים של מאות אלפי שקלים. חרף זאת, ומתוך רצון לייצר יש מאין ראיות הקושרות את נוחי דנקנר לביצוע פעילות בלתי חוקית כביכול, הוענקה לו ולאשתו חסינות מוחלטת.

"ראוי להדגיש כי גם לאחר שהוענק לשלג מעמד של עד מדינה, וחרף ניסיונות בלתי נלאים של החוקרים לחלץ מפיו את הפללתו של דנקנר, נאלץ שלג לאשר כי דנקנר איננו מכיר אותו כלל, מעולם לא דיברו ומעולם לא היה בכל קשר עם דנקנר, בין במישרין ובין בעקיפין.

"אשר להנפקה - מדובר ב'הנפקת חברים', כאשר כמעט כל המשקיעים היו נוחי, בני משפחתו, שותפיו וחבריו. הללו השקיעו כספם בהנפקה, בשל היכרותם ורצונם לסייע לחברת אי.די.בי ולדנקנר, על-פי פנייתו, זאת ללא כל קשר למחיר ההנפקה ולשער המניה בבורסה. במצב דברים זה, מובן שלדנקנר לא היה כל אינטרס או צורך לפעול לייצוב או להשפעה על שער מניית אי.די.בי בבורסה.

"למותר לציין כי באיש עסקים רציני, מכובד וישר-דרך עסקינן, שלא דבק בו רבב לכל אורך פעילותו הענפה בעסקים חובקי-עולם, ולא יעלה על הדעת כי היה נותן ידו לביצוע עבירות פליליות מעין אלה, הנטענות בכתב האישום.

"כל הפעולות בהן נקט דנקנר לבקשתו של שטרום בתקופה הרלוונטית - הכוללות המלצה חיובית על אמינותו של שטרום (בשיחת טלפון לבנק הבינלאומי), מתן הלוואה כספית פרטית לשטרום בהתאם להסכם הלוואה מסודר וחתום והפניית מספר מצומצם של משקיעים פוטנציאלים לשטרום - כל אלה הינן פעולות לגיטימיות וחוקיות שנעשו על-ידי נוחי דנקנר בתום-לב מוחלט ועל רקע יחסי החברות והידידות בינו לבין שטרום.

"יודגש כי כל העובדות הללו נתמכות היטב בראיות מוצקות הקיימות בחומר החקירה. את הגנתו של דנקנר ננהל במסגרת המתאימה לכך: בבית המשפט! אנו סמוכים ובטוחים כי בסופו של ההליך המשפטי תתברר צדקתו המוחלטת".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את איתי שטרום, מסרו: "שטרום פעל כדין ולא עבר כל עבירה. הוא לא פעל מטעם נוחי דנקנר. ההחלטה על הקנייה התקבלה על-ידו של שטרום ועל-פי שיקול-דעתו, מטעמים ענייניים ולגיטימיים. את טענותיו של שטרום נביא בפני בית המשפט, והתמונה המלאה תתברר שם".

 דנקנר