מכה למעסיקים: לא יוכלו להתבטא בעניין התאגדות עובדיהם

חודש וחצי אחרי ששופטי בג"ץ זרעו מידה של אופטימיות בארגוני המעסיקים, הם דחו היום (ב') באופן רשמי וסופי את העתירה שהגישה לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, שביקשה לבטל את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מינואר 2013 - פסיקה תקדימית אפילו במונחים בינלאומיים שאסרה על המעסיקים כל צורה של התבטאות ישירה או עקיפה בעניין התאגדות עובדיהם.

"בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין יסודי ומעמיק, אשר לא הותיר אבן לא הפוכה, נדרש למורכבות הרבה המאפיינת את עולם דיני העבודה והתארגנות העובדים בפרט", כתב בהכרעה השופט אליקים רובינשטיין, אליו הצטרפו גם השופטים אורי שוהם וניל הנדל. "הוא (ביה"ד) נדרש לזכויות הרלוונטיות וערך ביניהן איזון, בראי המאפיינים הייחודיים של סביבת דיני העבודה, ערכי היסוד של משפט העבודה והשתקפותן של הזכויות שעל כף המאזניים בגדרי אלה", הוסיף רובינשטיין.

בג"ץ קיבל את הקביעה של ביה"ד לעבודה ולפיה בעת התארגנות ראשונית, העובדים חלשים ביותר מול המעסיק ועל כן יש להעמיד לרשותם הגנה מיוחדת. רובינשטיין הזכיר כי "קיים חוסר שוויון בסיסי בין כוחו של העובד לכוחו של המעסיק".

השופט רובינשטיין מפליג לתאר בהכרעתו כיצד בעשורים האחרונים הפריטה המדינה חברות ושירותים רבים, ועם המגמות האלה הגיע גם השינויים בהסכמי העבודה ובמעמדו של העובד. וכך הוא קובע: "המטוטלת נעה איפוא לכיוון האינדיבידואליסטי, כמו בתחומים רבים בחיינו. ואולם, הצורך האינהרטי בעבודה מאורגנת, במיוחד כמובן לשכבות העובדים בדרגים הנמוכים והבינוניים, לא פס - ובראש ובראשונה כך בעתותי שפל כלכלי. על כן יש מקום כאינטרס חברתי להגן על התארגנות עובדים ראשונית, גם אם ללא אימוץ של צעד כזה או אחר מצד ארגוני עובדים פלונים אלמונים".

בג"ץ דחה את הטענה ולפיה פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה פגעה לכאורה בחופש הביטוי של המעסיק, וקבע כי ביה"ד איפשר בפסיקתו למעסיק חופש ביטוי מלא בכל הקשור לעבודה השוטפת ולקניין, זולת נושא אחד - חופש ההתארגנות. כל התבטאות בעניין חופש ההתארגנות, כך נקבע, בין אם היא עדינה או מרומזת, יש בה כדי לפגוע בחופש הזה. השופט רובינשטיין הזכיר מספר פעמים כי הפסיקה של ביה"ד הארצי נכונה לימינו, אולם היא יכולה וראוי שתשתנה בהתאם לרחשי המציאות המשתנה של עולם העבודה.

נזכיר כי בדיון שערך בג"ץ בסוף מאי האחרון, רמזו השופטים כי דעתם אינה נוחה מפסיקת ביה"ד. כך למשל אמר השופט שוהם: "הכללים שקבע בית הדין אומרים 'זה לא במגרשו של המעסיק', אל למעסיק לומר שום דבר, ועליו להיות צד פסיבי - אבל אני לא בטוח שזה נכון לבוא ולשלול ממנו כל אפשרות להביע עמדה ולהציג נתונים בשלב ההתארגנות". מה גרם למהפך הזה? כבר לאחר הדיון הודו בצד המעסיקים כי הופתעו (לטובה) מהאמירות שהשמיעו השופטים, אולם בצד של ההסתדרות הכללית התרשמו כי השופטים לא למדו מספיק את פסק הדין של ביה"ד הארצי ולאחר שיעשו כן - יתיישרו על פיו. את לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים ייצגו בהליך עו"ד דפנה שמואלביץ ממשרד רובין שמואלביץ ושות', ועו"ד אורלי ג'רבי ממשרד הרצוג פוקס נאמן. את ההסתדרות ייצגה המחלקה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בראשות עו"ד מיה פרי-אלתרמן, יחד עם עו"ד ארנה לין שהובילה את הליטיגציה מטעם הארגון.

ניסנקורן: יום חג

"זהו יום חג לעבודה המאורגנת בישראל", אמר היום יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. אני קורא לכל העובדים לממש את זכותם הבסיסית להתארגנות, מבלי כל חשש. ההסתדרות תמשיך להיות בית חם לכל עובד מתארגן אשר מבקש להבטיח את זכויותיו", הוסיף. עו"ד ארנה לין מסרה מצידה: "בית המשפט העליון הכיר בפסיקתו בקושי הממשי של עובדים לממש את זכותם להתארגן ולכונן יחסי עבודה קיבוציים, וציין כי יש אינטרס חברתי בעידוד התארגנויות. בהחלטה תקדימית ומבורכת זו, הוא מחזק ומבצר את זכות היסוד של כל עובד ועובדת להתארגן. אין ספק כי החלטה זו תעודד אף יותר התארגנויות חדשות של עובדים במשק הישראלי".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר מסר בתגובה: "ההחלטה שבפנינו היא משגה חמור ויוצא דופן, הפוגע פגיעה אנושה, בלתי מאוזנת וחסרת הגיון בזכויות היסוד של המעסיק. ביהמ"ש לא השכיל להבין את השפעת החלטתו על המגזר העסקי כולו. שטף חוקי העבודה, יחד עם החלטות ביה"ד הארצי לעבודה, מגובה בפסיקת ביהמ"ש העליון יהפכו את ישראל למדינה שאנשים חופשיים לא ירצו ליזום בה עסקים; זו תהיה תוצאה לא נמנעת כאשר שוללים מהמעסיק את זכותו הבסיסית להביע עמדה". לין הוסיף עוד כי "החלטה הינה מרחיקת לכת וקיצונית. היא אינה משפרת את זכויות העובדים אלא מפרה באופן בוטה את האיזון הנחוץ בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים".