הנזק הכלכלי הצפוי ממבצע "צוק איתן" שהחל אתמול (ג') נאמד בכ-8.5 מיליארד שקל, בהנחה שהמבצע יהיה דומה ל"עופרת יצוקה" ב-2009, כלומר מבצע ממושך הכולל כניסה קרקעית, יותר מאשר ל"עמוד ענן" מ-2012, שכלל רק תקיפות מהאוויר ונמשך זמן קצר.
עלויות המבצע נחלקות לשני סוגים: עלויות ישירות, כלומר עלות לצה"ל, עלות הנזקים מטילים (למשל פגיעות ברכוש) ופיצוי לעסקים, ועלויות עקיפות הנובעות מאובדן תוצר.
העלויות הישירות
אחד הסעיפים המשמעותיים בעלויות הישירות הוא הנזק לרכוש. במבצע "עמוד ענן", למשל, שנמשך כ-8 ימים, נרשמו כ-1,250 מקרים של פגיעה ברכוש, ובכלל זה מבנים, כלי רכב וחקלאות. היקף הנזק הישיר הוערך אז בכ-50 מיליון שקל. אם המבצע הנוכחי יימשך 20 יום לפחות, ניתן להעריך שהנזק הישיר יעמוד על כ-100 מיליון שקל.
שר האוצר, יאיר לפיד, אמר הבוקר (ד') בוועדת הכספים כי כבר עתה יש 100 תביעות על נזקי רכוש בשווי 10 מיליון שקל. "צוותי מס רכוש מגיעים מהר לשטח ומסייעים למי שרכושם נפגע", אמר, "הפיצוי נוכח מצב ביטחוני נבחן בתום המערכה. נטפל בכול, גם באובדן ימי עבודה וגם בנזקים ישירים. הכול יטופל".
עם זאת, הנזק לא צפוי להשפיע על התקציב, שכן הכסף לכיסוי העלויות מקורו בקרן מיוחדת של רשות המסים ולא בתקציב. גם לדחיית תשלומי מס הכנסה ומע''מ לתושבי הדרום לא יהיו השלכות תקציביות אלא תזרימיות בלבד, משום שלא מדובר בביטול התשלומים. עם זאת, נתוני הגירעון באוגוסט עשויים להיות מושפעים מהמצב, וייתכן שהם יהיו גבוהים במקצת מהצפוי. בנתוני ספטמבר, "אפקט" המבצע כבר צפוי להיעלם.
העלות הישירה השנייה המשמעותית קשורה לתקציב צה''ל. עלות המבצע "עופרת יצוקה" נאמדה בזמנו בכ-3.3 מיליארד שקל במחירי 2008. על בסיס החישוב הזה, עלות המבצע הנוכחי צפויה להגיע לכ-3.5-3.7 מיליארד שקל (בהנחה של כ-10% אינפלציה ביחס למוצרים הצבאיים וייסוף חד של השקל בשיעור של כ-15% לעומת 2008).
העלות של צה"ל למבצע "עמוד ענן" הסתכמה בכ-200 מיליון שקל (פחות מ-10% מעלות "עופרת יצוקה"). חשוב לסייג ולומר שעדיין לא ידוע כמה חיילי מילואים יגויסו לבסוף וכמה ימים הם ישרתו, ולנתון הזה יש חשיבות מכרעת בחישוב העלות לצה"ל. נזכיר שכל חייל מילואים עולה לצה"ל כ-500 שקל בממוצע ליום. כמו כן, חשוב לזכור שעלות "עופרת יצוקה" לא כללה את כיפת ברזל - גורם קריטי ב"עמוד ענן" ובוודאי גם ב"צוק איתן".
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ממכון ואן ליר מעריך כל יירוט של כיפת ברזל בכ-100 אלף דולר. ב"עמוד ענן" נורו 430 רקטות לעבר ישראל, והסכום טיפס לכ-43 מיליון דולר (כ-170 מיליון שקל אז). אם נניח שמספר הרקטות יהיה לפחות כפול, אזי עלות הפעלת כיפת ברזל תגיע לכל הפחות לכ-300 מיליון שקל.
הנזקים העקיפים
הרובד הראשון של "הנזק העקיף" קשור להיעדרות עובדים ופגיעה בפעילות העסקית של החברות. טרם נקבע מנגנון פיצוי, אך סביר להניח שהוא יהיה דומה לאלה שנקבעו בשני המבצעים הקודמים. לפי הערכות, האוצר צפוי להודיע בשבועות הקרובים על פיצוי העסקים ומפעלי התעשייה בדרום, בהתאם למה שנקבע ב-2012 וב-2009.
לפי נתוני רשות המסים, הנזק העקיף של מבצע עופרת יצוקה עמד על כ-390 מיליון שקל לאחר 22 ימי לחימה - כ-450 מיליון שקל במחירי 2014, אלא שלעומת 2009, טווח הפגיעה של חמאס התרחב באופן משמעותי, כך שתהיה חשיבות מכרעת להגדרת האזורים הזכאים לפיצוי.
הרובד השני של הנזק העקיף, וגם הקשה ביותר לחישוב, קשור לאובדן התוצר במהלך ימי הלחימה, כלומר האובדן שנבע בעיקר מהפסקת הייצור התעשייתי ומהירידה בפעילות של סקטור המסחר והשירותים. לפי חישובים של כלכלנים בכירים, מדובר בנזק של כ-0.2% תוצר בעשרת הימים הראשונים ללחימה.
לדבריהם, הנזק לתמ''ג הולך ופוחת עם הזמן, שכן יש "הסתגלות" למצב והזעזוע מרוכז בתחילת המלחמה. אם מניחים שהמבצע יימשך 20 יום ואובדן התוצר יעמוד על 0.4% תמ''ג, מדובר על נזק של כ-4 מיליארד שקל. אם המבצע יימשך עשרה ימים נוספים, אובדן התוצר יצטמצם בימים אלה ל-0.1% תמ''ג, כלומר נזק נוסף של 1 מיליארד שקל.
בגין "עופרת יצוקה" שופתה מערכת הביטחון בתקציב 2009 בסכום של כ-2.45 מיליארד שקל. ב-2013, לעומת זאת, מערכת הביטחון לא קיבלה תוספת בגין "עמוד ענן", שכן נציגי האוצר טענו כי המבצע היה קצר ולא כלל כניסה קרקעית אלא שעות טיסה ותחמושת שממילא היו יוצאות לפועל באימונים. כמו כן, בעת "עמוד ענן" היה לממשלה גירעון תקציבי של כ-40 מיליארד שקל, גבוה ב-22 מיליארד שקל מהיעד (יותר מכפול).
המצב כיום קצת שונה - הגירעון הנוכחי עומד על כ-25 מיליארד שקל, 5 מיליארד מתחת ליעד. לפי הערכות, אם אכן יהיה מבצע ארוך שיכלול מבצע קרקעי, צה''ל לא יסתפק בשיפוי של פחות מ-3 מיליארד שקל, ומאחר שמערכת הביטחון דרשה עוד לפני "צוק איתן" תוספת תקציבית של 6-8 מיליארד שקל לשנת 2015, סביר להניח שלבסוף היא תקבל בין 3 ל-6 מיליארד שקל. נזכיר שכלל התוספת המותרת למשרדים הממשלתיים לשנת 2015 לפי כלל ההוצאה החדש עומדת על 8 מיליארד שקל, כך שנראה שרובה תלך לצורכי ביטחון.
אילו מסלולי פיצוי צפויים
במבצע "עופרת יצוקה" היו שלושה מסלולי פיצוי. הראשון, מסלול השכר, פיצה את המעביד בשל השכר ששולם לעובדים, בשיעור של 132.5% משכר הבסיס ששולם לעובדים שנעדרו. חשוב לזכור כי בעל עסק שעסקו לא היה מצוי ב"אזור הקובע" היה רשאי לתבוע פיצוי בגין עובד שנעדר ממקום עבודתו ובלבד שהוא מתגורר ב"אזור הקובע" ושעובדו נעדר בשל השגחה על ילדו.
המסלול השני, מסלול המחזורים, היה מבוסס על השוואת מחזורי העסקאות של העוסק בתקופת הפיצוי בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד בהתחשב במקדם האטה (פחות רלבנטי למבצע הנוכחי, שכן הצמיחה בשנה האחרונה נותרה יחסית קבועה) ובניכוי הוצאות נחסכות בין שתי תקופות מקבילות.
המסלול השלישי היה מסלול הוצאות שוטפות, שהנחת הבסיס שלו הייתה כי נוצרו לעוסקים מסוימים הוצאות בשיעור גבוה, העולות על ההכנסות בעקבות המצב הביטחוני ולא כתוצאה מהיותו של העוסק עסק חדש למשל. על כן במסלול זה יחושב ההפרש שבין ההוצאות השוטפות הקבועות שהוציא העוסק בתקופת המבצע בהשוואה למחזור עסקאותיו. ב"עופרת יצוקה" סכום הפיצוי המרבי נקבע ל-2.5 מיליון שקל.
בנק ישראל הורה לבנקים להעניק הקלות לתושבי הדרום / עירית אבישר
המפקח על הבנקים, דודו זקן, פרסם היום (ג') הנחיות למערכת הבנקאית בנוגע להתנהלותה מול לקוחותיה הנמצאים הקו העימות. זקן הורה להעניק מספר הקלות ללקוחות המצויים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה.
המפקח לא הורה על סגירת סניפים, ובבנק ישראל מעדכנים כי ההנחיות בנושא זה יינתנו על ידי פיקוד העורף. ככל הידוע עד כה כמעט כל סניפי הבנקים עבדו כרגיל.
באשר להקלות לתושבי אזור הדרום, זקן הורה שלא להגביל חשבון או בעל חשבון בשל צ'קים שסורבו, וזאת עד למתן הנחיה חדשה. כמו כן, הבנקים יכולים לאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרות האשראי שלהם. בנוסף, זקן הורה על הקלה בתהליך ההצטרפות של לקוחות לשירות קבלת הוראות בטלפון, כך שהלקוח יוכל להצטרף לשירות שכזה באמצעות הערוצים הדיגיטליים וללא צורך בהגעה פיזית לסניף. בנוסף, המפקח ביקש מהבנקים לתגבר את המוקדים הטלפוניים שלהם.
בתוך כך, אמש הודיע בנק הפועלים כי הוא מעניק מספר הטבות לתושבי הדרום, ביניהן דחייה של עד 3 חודשים בתשלומי המשכנתא; שבירת פיקדונות שקליים של עד 50 אלף שקל לתקופה של עד שנה ללא קנס; ואפשרות לקבלת הלוואה של עד 30 אלף שקל בריבית של פריים פלוס 1%.
הנזק הכלכלי הצפוי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
