אושר החוק ההיסטורי: רשות השידור תוחלף בחדשה

אושר חוק תאגיד השידור הציבורי החדש, במסגרתו ייסגרו רשות השידור הנוכחית והטלוויזיה החינוכית, ובמקומן יוקם גוף שידור חדש בתוך שנה.

ברוב של 45 בעד מול 11 נגד ונמנע אחד, אושר החוק של שר התקשורת גלעד ארדן, במסגרתו כבר במהלך השנה הבאה תבוטל אגרת הטלוויזיה.

במידה רבה מי שאפשר את העברת החוק היו חברי האופוזיציה, ובהם חברי מרצ, ש"ס והעבודה שתמכו בו, כאשר ספסלי הממשלה היו ריקים לחלוטין מאנשי הליכוד. במליאה נכחו פרט לארדן רק 5 חברי כנסת ממפלגתו.

הגוף החדש יכלול 3 ערוצי טלוויזיה חדשים - בעברית, בערבית וערוץ ילדים; וכן 8 תחנות רדיו. קול ישראל וערוץ 1 ייסגרו, וערוצי התקשורת החדשים יוקמו מחדש.

1,700 עובדי רשות השידור יפוטרו, וכ-190 מהם לכל הפחות ייקלטו בגוף החדש.

ב-2015-2016 יעמוד תקציב הרשות על 665 מיליון שקל, לא כולל ההכנסות מפרסום (80-100 מיליון שקל כיום). ההנחה היא שככל שהזמן יעבור, יגדלו ההכנסות מפרסום. מ-2017 התקציב יירד ל-650 מיליון שקל. שידור חסויות, תשדירים ופרסום ברדיו יישארו, תוך איסור על פרסום סמוי בתכנים לילדים ובאינטרנט.

את אגרת הטלוויזיה תחליף קופת האוצר. כדי לא ליצור תלות בין תקציב המדינה לצורכי מימון התאגיד, יועבר הכסף לתקציב ישירות מאגרת רישוי הרכב - משם יגיעו כל 650 מיליון השקלים. אגרת הרישוי לא תעלה. את הקמת השידור הציבורי החדש יממנו ההכנסות ממכירות הנדל"ן.

לפי הערכות, עד שאלה יגיעו, יהיה תקציב ביניים של האוצר. שר האוצר יאשר את התקציב, אולם האחריות עליו מוטלת על המנכ"ל והדירקטוריון, שידאגו כי יהיה מאוזן ויאשרו אותו כל שנה מחדש. עלות השכר לא תעלה על 35% מהתקציב.

מיד עם אישור החוק, יחל תהליך פירוק רשות השידור על-ידי הכנ"ר, ובמקביל תחל בניית רשות השידור החדשה. מדובר בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שימונה מפרק לגוף בשירות הציבורי, וזהו אולי הישגו המרכזי של חוק רשות השידור.

"תמורה ללא אגרה"

שר התקשורת גלעד ארדן אמר במליאה עם אישור החוק: "היום אנחנו מתקנים את המעוות ומחזירים לעם ישראל את מה ששייך לו. השידור הציבורי מפסיק לקחת ומתחיל לתת. עם ישראל יקבל בקרוב תמורה ללא אגרה.

"חוק הזה הוא בשורה לכל מי שהתרבות והחברה הישראלית יקרה לו. החוק הזה הוא בשורה לכל מי שיודע שהחוסן שלנו לא נמצא רק בצבא חזק, אלא גם ביצירה, בהיסטוריה, בתרבות ובמורשת ישראל.

"בייחוד בימים לא קלים אלה, החוק הזה והדרך שבה הוא נחקק הם עוד הוכחה לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. אני גאה להכריז: היום, השידור הציבורי, חוזר אל מקומו הטבעי, אל עם ישראל".

שר האוצר יאיר לפיד, שהיה שותף למהלך, בירך על הצעת החוק שעברה היום ואמר: "הפעם אנחנו משנים באמת. זו לא עוד רפורמה. אנחנו עוקרים מן השורש ובונים מחדש, כי אנחנו צריכים רשות שידור חדשה לגמרי שתספק לציבור את התכנים הטובים ביותר, גוף שידור שישתמש בתקציבו לטובת הציבור ושאינו מגדיל את תקציבו על חשבון הציבור".

"נחסוך לציבור 300 מיליון שקל בשנה"

"בחוק רשות השידור החדש יש הוראות הפעלה מסודרות של מה קורה במקרה של גירעון הגוף ואיך הוא אמור לעבוד", אמר היום אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר. "הרכיבים המרכזיים שכוללים שימוש בכוח-האדם של השוק ואיסור החריגה מהשכר, ופיטורי מנכ"ל במקרה של גירעון - לא קיימים במקומות אחרים במשק. נחסכו לציבור 300 מיליון שקל שהציבור שילם עד כה מדי שנה".

לקראת השעה 5 הבוקר הסתיימו הדיונים הארוכים שנמשכו לאורך כל הלילה בין אנשי משרד האוצר, משרד התקשורת וההסתדרות. למעשה, כבר אתמול (ב') בערב, בסביבות השעה 22:00, אישרה ועדת אלהרר את התיקונים האחרונים בחוק, שיעבור על-פי כל ההערכות היום סופית בכנסת.

אולם למרות ההסכמות המלאות שחולצו מהשר גלעד ארדן, שחווה אתמול מסע פוליטי לא פשוט בכנסת - אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, ביקש לחזור ולעבור סעיף אחר סעיף על ההסכמות שהושגו. סביב שולחן במזנון הכנסת התכנסו הוא ואנשיו מול חבורת אנשי האוצר, ובראשם הממונה על השכר קובי אמסלם. השיחה בין הצדדים הביאה אותם לפספס את הצבעות אתמול ולדחות את ההצבעה על החוק ההיסטורי להיום.

שתי סוגיות מרכזיות עמדו אתמול במהלך הלילה, וגם היום הן עדיין עומדות על הפרק. האחת היא כמות העובדים בגוף השידור החדש. הסעיף שההסתדרות התעקשה שישתנה עסק בקביעה כי רק רבע מעובדי רשות השידור החדשה יהיו מבין עובדי רשות השידור הנוכחית. יחד עם ניסנקורן שילבו ידיים גורמים דומיננטיים בקואליציה - ח"כ יריב לוין וח"כ חיים כץ, והשניים איימו לטרפד את החוק כולו.

ההסכמות שעליהן הוחלט בתחום עובדי גוף השידור החדש - שעל-פי ההערכה יעמוד על 750 עובדים - הן כי 25% יהיה המינימום של העובדים הישנים שייקלטו, ולא המרב, וכי כמות העובדים הסופית תיקבע במשא-ומתן שימשיך מעתה.

כמו כן, הוחלט על-פי דרישת ההסתדרות לבטל את הסעיף הקובע כי משכורות העובדים יעמדו על 35% מתקציב הרשות. הוחלט כי במקום מגבלות על גובה התקציב על כוח-האדם, יוגבל כוח-האדם עצמו על-ידי דירקטוריון החברה ובאישור משרד התקציבים.

המתח בין האוצר, משרד התקשורת וההסתדרות הורגש לכל אורך הדיונים. באוצר חששו מביטול הסעיף שהיה עשוי להגביל את חגיגות השכר בגוף הציבורי שיקום. בהסתדרות הסכימו להעניק לאוצר פיקוח אינטנסיבי של אגף התקציבים על ההנהלה וביצועיה. אם המנכ"ל של הגוף החדש יוביל לגירעון, או יחרוג ממספר העובדים שייקבע, הוא יודח לאלתר.

במשרד התקשורת מודאגים מכמות העובדים שיישארו גם ברשות השידור החדשה. אם רוב העובדים יהיו עובדי הרשות הנוכחית, אומרים במשרד, לא עשינו כלום.

3 ערוצי טלוויזיה חדשים

כאמור, במסגרת החוק שיזם השר ארדן, בהתבסס על דוח של ועדה בראשות איש התקשורת רם לנדס, כבר בשנה הבאה תבוטל אגרת הטלוויזיה. גוף השידור הציבורי החדש יכלול 3 ערוצי טלוויזיה חדשים - בעברית, בערבית וערוץ ילדים - ו-8 תחנות רדיו. קול ישראל וערוץ 1 ייסגרו, וערוצי התקשורת החדשים יוקמו מחדש בעלות הקמה של 350 מיליון שקל שימומנו כולם על-ידי האוצר.

כל 1,700 עובדי רשות השידור יפוטרו, ועל-פי ההסכמות כרגע 190 מהם לכל הפחות ייקלטו בגוף החדש. על-פי ההסכמים שכבר נחתמו, כל עובד הפורש מרשות השידור יקבל בממוצע כמיליון שקל, ואלה שייקלטו מחדש ישמרו על תנאיהם.

ב-2015-2016 יעמוד תקציב הרשות על 665 מיליון שקל, לא כולל ההכנסות מפרסום (80-100 מיליון שקל כיום), וההנחה היא שככל שהזמן יעבור, יגדלו ההכנסות מפרסום. מ-2017 התקציב יירד ל-650 מיליון שקל.

שידור חסויות, תשדירים ופרסום ברדיו יישארו, תוך איסור על פרסום סמוי, בתוכני ילדים ובאינטרנט. את אגרת הטלוויזיה תחליף קופת האוצר. כדי לא ליצור תלות בין תקציב המדינה לצורכי מימון התאגיד, יועבר הכסף לתקציב ישירות מאגרת רישוי הרכב - משם יגיעו כל 650 מיליון השקלים. את הסכמי הפרישה העצומים של פורשי רשות השידור יממנו ההכנסות ממכירות הנדל"ן.

סוגיית הנדל"ן מונחת בימים אלה על שולחן אנשי האוצר, והם עוסקים ועסקו בה רבות לאור פערי העיתוי: מה יקרה קודם - פרישת העובדים או מימוש נכסיה הרבים של רשות השידור.

על-פי התוכנית של האוצר, המפרק שימונה לרשות השידור, כבר בימים הקרובים, יצטרך להביא למכירת נכסי רשות השידור במתחם הקריה בתל-אביב עד ספטמבר 2015 - המועד האחרון להתחלת השידור של תאגיד השידור החדש.

במתחם אפשר לממש 30 אלף מ"ר המיועדים למגורים, 10,000 מ"ר לשטחי תעסוקה ומתחם נוסף באזור שיספק 80 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. באוצר הבהירו לעובדים כי אם יפנו מיידית את המתחם בתל-אביב, אפשר כבר עכשיו להתחיל להוציא עובדים לפרישה.

עלויות פרישה של 1.3 מיליארד שקל

עלויות הפרישה יעמדו על 1.3 מיליארד שקל, וזה הצפי להכנסות ממימוש הנכסים ובהם מתחם רוממה המיתולוגי בירושלים.

"פרישת העובדים תחל ביום תחילת העבודה של השידור החדש ויום סגירת רשות השידור - 31 במארס 2015, יש אפשרות שנקדים את זה, אבל זה יוחלט בהמשך מול ההסתדרות", אומר ל"גלובס" אמיר לוי. "מדובר בחוק ייחודי במובן הזה שהממשלה החליטה לחוקק רפורמה משמעותית ועשתה את זה בצורה נחושה מאוד. לא היה דבר כזה. ימונה מפרק בתאגיד הסטטוטורי הזה וגם זה לא היה קיים. השינוי המשמעותי הוא מגוף שיש בו הרבה כוח-האדם לגוף שמקבל תוכן משוק ההפקה. היה שיתוף-פעולה משמעותי בינינו ובין משרד התקשורת".

- ההסכם הקיבוצי שעשוי להיחתם מטריד אותך?

"לא. התנהלנו לגביו בשלושת החודשים האחרונים, אלה תנאי פרישה שהצענו אותם ברפורמה הקודמת. כשסוגרים גוף כזה, צריך לתת פרישה בכבוד לעובדים ולמצוא נוסחה מאוזנת".

- מה יכול לגרום לחוק להיכשל?

"הכול זה אנשים. אם לא יהיה מנהל טוב חלילה, זה לא יצליח. הפלטפורמה תהיה מושלמת, עכשיו צריך מנכ"ל מצוין".

הדיונים על הסכם קיבוצי לעובדי השידור הציבורי החדש רק יחלו עכשיו. "יש הסכמה עקרונית שהצדדים יפעלו להסכם קיבוצי עד תאריך ההקמה", אומר ל"גלובס" אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות. "אנחנו בסיטואציה קשה של רפורמה מאוד כבדה".

- ההסתדרות היא המנצחת הגדולה של החוק הזה? אחרי הכול אתם מאפשרים לעובדים רבים ללכת הביתה.

"ההסתדרות הוכיחה עמידה איתנה. בחרנו ללכת על עקרונות נכונים, ועמדנו עליהם, וזה הדבר הכי חשוב. דאגנו שתנאי הפרישה יהיו הוגנים ויתבססו על ההסכמים הקודמים שנחתמו מולם ולראשונה מושתתים בשידור הציבורי. אלה הישגים שעושים איזונים לחוק ונמשיך ללוות את העובדים גם הלאה".

שחרור מהקשר לפוליטיקה

גם באוצר וגם בהסתדרות מדברים על האלמנט המרכזי בחוק החדש - שהתאפשר הודות לשר ארדן, וליו"ר הוועדה שעסקה בנושא ח"כ קארין אלהרר, והוא השחרור מהקשר לפוליטיקה. כולם מאמינים כי הוא זה שהביא לקריסה המתמשכת של רשות השידור והביאה למצבה הנוכחית.

ברשות השידור החדשה, השר הממונה על הגוף יורחק משמעותית מהמינויים ברשות, ויתייעץ עם נשיא-העל למינוי יו"ר ועדת איתור שהוא שופט בדימוס. ועדת האיתור תמנה את המנכ"ל, ולא הממשלה. כפי שאמר אמיר לוי, איכותו של מנכ"ל זה היא שתביא להצלחתה או כישלונה של הרשות.

מיד עם אישור החוק המיוחד, יחל תהליך פירוק רשות השידור על-ידי הכנ"ר, ובמקביל תחל בניית רשות השידור החדשה. במסגרת הסעיפים החדשים הוחלט כי המפרק יוכל לפטר "נושאי משרה", כלומר מנהלים, בתקופת הפירוק, אך לא מעבר לזה. הוא גם ימנה עורך ראשי מטעמו שינהל את הרשות מבחינה עיתונאית.

לפי לוח הזמנים מועד פתיחת השידורים החדשים ינוע בין מארס לספטמבר 2015.

 כך תיראה רשות השידור החדשה