האיש ששלמה אליהו חפץ ביקרו

השינויים הנרקמים בצמרת מגדל, קבוצת הביטוח הגדולה במשק, הציבו את בעל השליטה בה, שלמה אליהו, במרכזה של סערה: מצד אחד, פרישתה החפוזה של המנכ"לית, ענת לוין, שהובאה על ידי אליהו בין היתר כדי לשדר שמגדל בשליטתו אינה מנוהלת כ"חברה משפחתית". מצד שני, האפשרות שהמפקח הקודם על הביטוח, פרופ' עודד שריג, יצטרף לקבוצה - בין אם במקומה של לוין ובין אם כיו"ר מגדל - מהלך שהספיק לעורר ביקורת רבה.

כזכור, לאחרונה, לאחר חצי שנה בלבד בתפקיד, הודיעה ענת לוין כי היא בוחנת את המשך דרכה כמנכ"לית קבוצת הביטוח. לוין לא הצליחה להשתלב בין בני משפחת אליהו: האב שלמה, בעל השליטה ויו"ר הקבוצה הדומיננטי, והבנים עופר וישראל, שמונו על ידו כדי להוביל את הפעילויות המרכזיות של מגדל.

סביר להניח כי במשרד האוצר יבקשו להיפגש בקרוב עם לוין על מנת לשמוע ממנה מה הביא להחלטת הפרישה שלה לאחר תקופה כה קצרה. כך נהגו שם במקרים דומים בעבר. באוצר ירצו לוודא שכללי הממשל התאגידי במגדל, גוף המנהל כספי ציבור בהיקפים אדירים, מיושמים כראוי.

בד בבד עם פרישתה של לוין, דווח כי אליהו, שהתחייב לפרוש מתפקיד יו"ר מגדל במחצית הראשונה של 2015, הציע לאחרונה לפרופ' שריג להצטרף לקבוצה, בין אם כיו"ר במקומו ובין אם במקום לוין.

מינויו הצפוי של שריג (שתפקידו הראשון בתחום הבטוח היה כמפקח על הביטוח באוצר) ספג כאמור ביקורת חריפה, על רקע מערכת היחסים הקודמת בינו לבין אליהו.

כמה מההחלטות המרכזיות שקיבל שריג כמפקח על הביטוח נגעו למגדל, ובראש ובראשונה אישורו של שלמה אליהו כבעל השליטה בקבוצה, לאחר שבמשך שנים דווח כי בבנק ישראל לא ישמחו לראות את אותו אליהו כבעל שליטה בבנק לאומי.

לאישורו של אליהו, נזכיר, קדם מעין שימוע על רקע הודאתו כי הוציא כספים מישראל מבלי שדיווח עליהם כנדרש.

לא רק ששריג נתן לאליהו את האישור המיוחל, הוא אף סייע לו - גם אם לא התכוון לכך - בהפחתת מחיר העסקה. כיצד? ברכישת השליטה במגדל פעל האוצר לראשונה על סמך הוראות חדשות (שעדיין לא מחייבות) לדרישות הון הרוכש ביחס לשווי גרעין השליטה. שריג הבהיר טרם השלמת הרכישה כי לאור שינויים שחלו בבסיס הונו של אליהו, הוא לא יאשר את העסקה אם תישאר בהתאם לתג המחיר המקורי. בסיומו של המו"מ מול המוכרת, ג'נרלי, השיג אליהו הנחה של כ-16% במחיר (בשווי של כ-656 מיליון שקלים).

לבחון שוב את תקנות הצינון

אם שריג אכן ימונה בסופו של דבר לתפקיד בכיר במגדל, הוא לא יהיה הרגולטור הראשון שחוצה את הקווים ועובר לגוף שהיה תחת פיקוחו זמן קצר קודם לכן.

לכך בדיוק נועדה תקופת הצינון לה מחויבים מי שמכהנים בתפקידים כאלה. שריג עומד לסיים את תקופת הצינון שלו בתחילת ספטמבר הקרוב, ועדיין הסמיכות בין תום מועד הצינון שלו לקבלת תפקיד בכיר אצל מי שלו העניק היתר כה משמעותי, רחוקה מלהיות עניין שבשגרה.

נראה כי המקרה הזה מצריך חשיבה מחודשת בכל הנוגע לתקנות צינון בכירי הסקטור הציבורי. אין ויכוח על כך שמי שמכהנים בתפקידים הללו זכאים לצאת בשלב כלשהו לשוק הפרטי ולקטוף את פירות הניסיון שצברו, אך הדברים צריכים להיעשות תוך הקפדה על הפרדה נאותה, ברורה וארוכה דיה מהמועד בו קיבלו החלטות מכריעות הנוגעות למעסיקיהם העתידיים ולציבור כולו.