האם צפייה בטלוויזיה מרגיעה?

אחרי יום ארוך ומלחיץ נוטים רבים לנסות ולהירגע באמצעות צפייה בטלוויזיה או משחק במחשב או בסלולרי.

חוקרים מאוניברסיטת מיינץ בגרמניה ומאוניברסיטת VU באמסטרדם, הולנד, מצאו כי אנשים לחוצים שפעלו כך כדי להפיג הלחץ שלהם, סיימו את היום לחוצים יותר, בעיקר עקב תחושות של אשמה ואפילו של כישלון אישי. המאמר פורסם בכתב-העת "Journal of Communication".

ד"ר ליאונרד ריינק מאוניברסיטת מיינץ, מוביל המחקר, הסביר כי 471 משתתפי המחקר נשאלו לגבי היום שעברו אתמול והאופן שבו ניסו להפיג את הלחץ, אם חשו לחוצים.

החוקרים גילו כי ככל שהסטודנטים שצפו בטלוויזיה או שיחקו במחשב או בטלפון היו מלכתחילה לחוצים יותר - כך הם הפיקו פחות הנאה מהפעילות שהיתה אמורה להרגיע אותם. הנבדקים חשו בדיעבד שהיו יכולים להפיק יותר מרגעי ההפוגה או להשיג מטרות לטווח הארוך, ושלמעשה הם "נכנעו" לטלוויזיה או למשחק ולא בחרו בהם.

השורה התחתונה היא שהם הלכו לישון עצבניים, לחוצים ופחות רעננים מאלה שלא השתמשו בזמן החופשי שלהם "להירגע" כך.

החוקרים מדגישים כי מחקרים קודמים כן הראו כי שימוש מושכל במדיה יכול לאפשר ניתוק מהיומיום ולהוות ככלי להתרעננות, ובמקרה של משחק - גם להעניק תחושת שליטה והתקדמות.

המחקרים הראו כי לאחר מאמץ קוגניטיבי, צפייה בטלוויזיה או משחק מחשב מכינים את המשתתפים למאמץ חדש, טוב יותר מאשר מנוחה מלאה. הביצועים בעקבות "מנוחה אקטיבית" התגלו כטובים יותר מאשר אחרי מנוחה פאסיבית.

עם זאת, נראה כי רגשות האשמה שחווים מי שמנסים להפיק את התועלות הללו ממשחקי מחשב ומהטלוויזיה אחרי יום עבודה, עולים על התועלות שבמנוחה האקטיבית, בעיקר אם הצפייה או המחשק מתארכים מעבר למתוכנן, או באים על חשבון דברים אחרים, דחופים יותר, שעל אותו אדם לעשות.

העולם אשם, אני בסדר

מחקר נוסף שיצא לאחרונה, אשר בוחן התנהגות בעבודה, גורס כי אנשים עלולים להיתפס כבלתי נעימים בעבודה, מבלי שהם מודעים לכך. אנשים שהם אסרטיביים מדי (קרי: אגרסיביים) בדרך-כלל יראו את עצמם כאסרטיביים בדיוק במידה, ויניחו שהבעיה היא אצל כל השאר.

"הברירה בין אסרטיביות יתר וחסר היא אחד האתגרים המובילים של מקום העבודה", אומר פרופ' דניאל אמז מבית-הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה. "כעת אנחנו מבינים כי המשימה הזו מורכבת, לא רק משום שקשה לבחור את רמת האסרטיביות הנכונה לכל משימה, אלא גם כי קשה מאוד לדעת בדיעבד, כמה אסרטיביים אתם באמת נתפסים בעיני הקולגות".

המעניין הוא כי אצל אנשים שהקולגות רואים כאסרטיביים בדיוק במידה הנכונה, בדרך-כלל יש חשש מעודף אסרטיביות. כלומר, הם חוששים שהם אגרסיביים מדי, והקולגות חשובים שהם בסדר.

המסקנה האפשרית מהממצאים הוא שהדרך להשיג אסרטיביות מושלמת היא לחשוש תמיד שאתה קצת אסרטיבי מדי. אלא שאז מגיעה הקבוצה השלישית במחקר - אנשים שחושבים שהאסרטיביות שלהם מושלמת, אך הקולגות שלהם חושבים שהם לא אסרטיביים מספיק, כלומר, הם בעצם נתפסים על-ידי הקולגות שלהם כפראיירים.

אז מה יש לנו כאן? אנשים אגרסיביים שחושבים בטעות שהם בסדר; אנשים שהם בסדר שחושבים שהם אסרטיביים מדי; ואנשים לא מספיק אסרטיביים, שגם הם חושבים שהכול מושלם. כלומר, אם אתם חושבים שאתם מושלמים - כנראה אתם טועים לאחד הכיוונים, ועליכם רק לנסות לנחש לאיזה מהם.

המחקר יפורסם בכתב-העת "Personality and Social Psychology Bulletin".