בג"ץ דחה היום (ד') את עתירת ארגון "בצלם", שביקש לחייב את רשות השידור לשדר תשדיר פרסומת בו מוקראים שמות ילדים פלסטינים שנהרגו בעזה.
ההכרעה עסקה בשאלה האם קריאת שמות הילדים ההרוגים בתשדיר נכנסת לגדר "עניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור", המהווה פרסומת אסורה, ועל כך השיבו השופטים בחיוב.
"באנו לכלל דעה שאין להיעתר לעתירה, שכן התשדיר המבוקש - לו האזנו בתשומת-לב - בא בגדר 'פרסומת אסורה', בהיותו 'בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור'", כתב בהחלטה השופט אליקים רובינשטיין, בהסכמת השופטים ניל הנדל ואורי שהם.
עוד צוין כי "על-פי הפסיקה יש מקום לצמצום מירבי של פיעפוע נושאים פוליטיים אל עולם תשדירי הפרסומת, שהם כלי מסחרי ונועד למטרות מסחריות, קרי, סיוע כלכלי לתקציב רשות השידור".
נזכיר כי ארגון "בצלם" עתר לבג"ץ כנגד החלטת רשות השידור שלא לאשר שידור פרסומות בשידורי קול ישראל שנוסחה כדלקמן: "במהלך מבצע 'צוק איתן' נהרגו הילדים: מוחמד מלכה, בן שנתיים; סיראג' אל-עאל, בת 8; באסם כוורע, בן 10; אמאל אל בטש, בת שנתיים; סאהר אבו נאמוס, בן 4. רשימה חלקית. בצלם".
לפני כ-10 ימים היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דחה את טענות "בצלם" כפי שעלו בעתירה לבג"ץ, והיום גישתו של היועמ"ש התקבלה כאמור גם על-ידי שופטי בג"ץ.
שופטי בג"ץ סקרו את החלטות בתי המשפט בנושא זה בעבר, וציינו כי המגמה העולה מן הפסיקה "מפרידה ככל הניתן בין פרסומת מסחרית לפרסומת לעניינים פוליטיים, שמטבעם - זה אופי הפוליטיקה - הם שנויים במחלוקת; וגם אם מציגים בהם פן הנראה תמים ועובדתי בלבד, גלום בו ככלל מסר, והמסר הוא רוחו של התשדיר, רוצה לומר, אל כתבו של התשדיר יש לצרף את רוחו, כדי להבין אם שנוי הוא במחלוקת אם לאו".
עוד ציינו השופטים כי גם אם הפסיקה לא נעלה הרמטית את הדלת בפני תשדירי פרסומת שיש בהם מידע בעל אופי פוליטי שאין בו משום שכנוע, צומצמה גישה זו במידה רבה, עד כי אם יש חרך בדלת, הוא צר עד מאוד.
שופטי בג"ץ התייחסו לפגיעה בחפים מפשע וציינו בין היתר כי "זה המקום לומר בקול צלול, ראשית כי כבני אנוש אנו מצרים מאוד על מותם בעזה של חפים מפשע, לא כל שכן ילדים".
עוד הוסיפו השופטים כי "ישראל - מדינה יהודית ודמוקרטית הנאבקת באויב אכזר ושווה-נפש לדם אזרחים, ישראלים ופלסטינים - לוחמת כיום על הגנתה העצמית והגנת אזרחיה ויישוביה ובטחונם, וכמסתבר בלחימת 'צוק איתן' - על הגנתם וביטחונם של חלקים גדולים מן המדינה. אך בתוך זאת ישראל ערה, וחייבת להיות ערה, גם למצוקת חפים מפשע בצד האחר, ובהם ילדים".
ההתרשמות, הוסיף השופט רובינשטיין בהחלטה, היא כי ישראל אינה מתעלמת מהפגיעה בחפים מפשע במהלך הלחימה. "למיטב ההתרשמות, גם ניתן ביטוי לא מועט כלל לסבל האוכלוסייה האזרחית ולנעשה בעזה - בתקשורת הישראלית לגווניה, באתרי האינטרנט וכנמסר גם ברשתות החברתיות. גם אם יש הסבור, בגדרי חופש הדעות והביטוי, כי נחוץ כיסוי תקשורתי רחב יותר, אין איש מסתיר את ההריסות ואת מותם של אזרחים", כתב רובינשטיין
הוא הוסיף כי "פירוט מספרי ההרוגים ברצועת עזה, גם אם בלי שמותיהם בדרך-כלל, מובא בתקשורת באופן שוטף מפי גורמים רפואיים רשמיים בעזה, ככל שהתרשמותנו מגעת, ובית משפט זה בתוך עמו הוא יושב, וגם הוא מאזין וצופה".
לבסוף נפסק כי "קריאתה של רשימת הילדים ההרוגים, עם שנכמר עליהם הלב מאוד, היא למטרה פוליטית ולא למידע גרידא. מטרתה - שאין צורך בחוכמת הנסתר כדי לעמוד עליה - היא להביא את הציבור לגרום לממשלה להפסיק את לחימת צה"ל בעזה, בשל האבידות לאוכלוסייה האזרחית שם ובמיוחד ילדים.
"הניתן לומר כי דבר זה - קרי, המשך הלחימה - אינו שנוי במחלוקת פוליטית? גם במבחן הרכיב הדומיננטי, שכאמור יש לפרשו בצמצום, כדי למנוע את חלחולו של השטף הפוליטי אל הפרסומת - רכיב זה בענייננו, ובחינת פשיטא, הוא השכנוע הציבורי-פוליטי, והאמירה כאילו במידע גרידא עסקינן אינה יכולה להתקבל על הדעת, בכל הכבוד".
את "בצלם" ייצגו עורכי הדין חגי קלעי וגלעד ברנע; את רשות השידור ייצגו עורכי הדין מוטי ארד ומירב אליהו ממשרד רון גזית רוטנברג; ואת היועץ המשפטי ייצגה עו"ד שוש שמואלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.